מנכ”ל מינהל התכנון רפי אלמליח / צילום: רז רוגובסקיאחרי שנת שיא באישור יחידות דיור, מה יהיה המיקוד המרכזי של מינהל התכנון בשנת 2026?
“שנת 2025 הייתה שנה משמעותית מאוד מבחינת מלאי תכנוני, עם אישור היקפים גדולים של יחידות דיור בכל רחבי הארץ, הרבה מעבר ליעדים שהוגדרו. אבל ב-2026 אנחנו עושים מעבר ברור - משלב התכנון לשלב המימוש. שנת 2026 תהיה שנת התשתיות. בלי חשמל, מים, אנרגיה, ניקוז, מוסדות ציבור ופתרונות פסולת - שום תוכנית לא באמת יוצאת לפועל. המבחן שלנו הוא כבר לא רק כמה יחידות דיור אישרנו, אלא כמה מהן באמת מגיעות לקרקע“.
מה זה אומר בפועל עבור ראשי רשויות מקומיות?
“אוכלוסיית ישראל הולכת להכפיל את עצמה, ולכן בסופו של דבר צריך למצוא מקום גם למתקני טיהור שפכים, תחנות משנה לחשמל, פתרונות פסולת ותשתיות לאומיות נוספות. גם אם התשתיות האלה פחות זוהרות ופחות ‘סקסיות‘ בלעדיהן שום תוכנית לא באמת יכולה להתממש. אי אפשר שכל רשות תזרוק את התשתיות האלה על הרשות השכנה - חייבים להסתכל על זה בצורה אזורית ולא רק מקומית“.
לאחרונה השקתם מסלול חדש שמטרתו לאשר תוכניות התחדשות בתוך שנה וחצי בלבד. איך זה אמור לעבוד בפועל?
“המסלול החדש נולד מתוך ההבנה שהליכי התחדשות עירונית לא יכולים להימשך שנים ארוכות, במיוחד במציאות הביטחונית שאנחנו חיים בה, כשחיזוק מבנים והוספת ממ“דים הם צורך מיידי. במקום ההליך הטורי שהיה נהוג עד היום - שבו קודם הרשות המקומית מטפלת בתוכנית ורק אחר כך היא עוברת למוסדות התכנון - אנחנו מייצרים עבודה משותפת כבר מהשלב הראשון. מינהל התכנון, הרשות המקומית, היזם והגורמים המקצועיים נמצאים בשיח שוטף ויושבים יחד ב“שולחן עגול“, בדומה להליך בותמ“ל, עם לוחות זמנים ברורים ומסלול מוגדר מראש. המטרה היא לקצר את אישור התוכנית לשנה וחצי בלבד, לייצר ודאות לראשי הרשויות וליזמים, ובעיקר לאפשר לתושבים לקבל מיגון, חידוש עירוני ואיכות חיים הרבה יותר מהר“.
מאז המלחמה, נושא שיקום המבנים והיישובים שנפגעו הפך למשימה לאומית. איך מינהל התכנון נערך לזה?
“המלחמה חידדה לכולנו עד כמה תכנון הוא לא רק עניין של פיתוח, אלא גם של חוסן לאומי. שיקום מבנים ויישובים שנפגעו חייב להיות מהיר, אבל גם נכון - לא רק להחזיר את מה שהיה, אלא לבנות טוב יותר, ממוגן יותר ומותאם לעתיד. אנחנו פועלים יחד עם הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וגורמי הביטחון כדי לקדם מסלולים מהירים שיאפשרו גם שיקום פיזי וגם חיזוק של התשתיות, המרחב הציבורי ואיכות החיים של התושבים. זו לא רק משימת שיקום - זו הזדמנות לתקן ולשפר לטווח ארוך“.
אחד המהלכים הבולטים שאתם מקדמים הוא התוכנית האסטרטגית לאזורי תפקוד שמוביל מינהל התכנון. איך זה משפיע על הרשויות המקומיות?
“זה שינוי מאוד משמעותי. במקום לחשוב רק לפי גבולות מוניציפליים, אנחנו מסתכלים על איך אנשים באמת חיים - איפה הם עובדים, לומדים, צורכים שירותים ונעים ביום-יום. המטרה היא שכל השירותים המרכזיים יהיו זמינים בטווח של כ-15 דקות מהבית. זה מאפשר תכנון חכם יותר של תחבורה, דיור ושירותים ציבוריים ומצמצם פערים בין מרכז לפריפריה. הרשויות המקומיות הן שותפות מלאות שלנו במהלך הזה, והוא חלק מחיזוק העצמאות שלהן. זה מהלך משנה מציאות - לא רק ברמת התכנון, אלא גם ביכולת של הרשויות לנהל את המרחב שלהן בצורה חכמה, יעילה ועצמאית יותר“.
עד כמה החדשנות הטכנולוגית תשפיע על עולם התכנון והבנייה?
“באופן דרמטי. ענף הבנייה בישראל נשען עדיין על שיטות ישנות מאוד, בזמן שהעולם מתקדם לבנייה מתועשת, חומרים חדשים ואפילו הדפסת מבנים. המחסור בכוח אדם מחייב אותנו לחשוב אחרת. אנחנו בוחנים מחדש רגולציות שלא עודכנו עשרות שנים כדי לאפשר חדשנות בטוחה ומבוקרת שתשפר את איכות הבנייה, תקצר לוחות זמנים ותוזיל עלויות.
לאחרונה התייחסת גם לסוגיית הוותמ“ל ולמהירות קידום התוכניות. יש מי שטוענים שהתהליך מהיר מדי ופוגע בשלטון המקומי. איך אתה רואה את זה?
“הוותמ“ל הוא כלי חשוב מאוד למדינה ואני שמח שעוד ועוד רשויות מצטרפות למסלול של הותמ“ל, במיוחד בתקופות שבהן צריך לתת מענה מהיר לשיקום מבנים שנפגעו במהלך המלחמה. הותמ“ל יודעת לעשות את זה מהר בלי להתפשר על איכות התכנון. אבל המטרה היא לא לעקוף את הרשויות המקומיות אלא לעבוד יחד איתן. תכנון טוב חייב לשלב גם מהירות וגם איכות, גם יעילות וגם הקשבה לצרכים המקומיים. אנחנו פועלים כדי לייצר את האיזון הזה - מצד אחד לקדם תוכניות בקצב הנדרש, ומצד שני לוודא שהרשות המקומית היא חלק משמעותי מהתהליך ולא רק גורם שמקבל החלטה בדיעבד“.
מה המסר שלך לראשי הרשויות לקראת 2026?
“שאנחנו שותפים מלאים. הדלת שלנו תמיד פתוחה. הצלחת התכנון הלאומי תלויה מאוד ברשויות המקומיות. ראשי הרשויות הם אלה שפוגשים את התושבים, את הצרכים ואת האתגרים בשטח. אם נדע לעבוד יחד - מדינה, רשות מקומית ותשתיות - נוכל לייצר ודאות, לקצר תהליכים ולגרום להתחדשות לטובת ערים טובות יותר“. |
