יוחנן מאלי, מנכ"ל משרד הנגב והגליל, אדר` גיא דוננפלד. צילום: אודי פורטלכבר במושב הפתיחה של הכנב עלתה תמונה מורכבת: מצד אחד חזון רחב לשינוי מבני במדינה, ומהצד השני ביקורת על עומס רגולטורי וחוסר בהירות תכנונית.
חזון המטרופולינים: פחות תלות בממשלה
מנכ”ל משרד הנגב והגליל, יוחנן מאלי, הציג גישה ברורה לשינוי מאזן הכוחות בין השלטון המרכזי למקומי. לדבריו, יש לצמצם את התלות של הרשויות בממשלה ולהעניק להן סמכויות רחבות יותר.
מאלי הצביע על פערים כלכליים בין המרכז לפריפריה, והסביר כי מקורם בין היתר בתמהיל עסקי מצומצם מחוץ לגוש דן. כפתרון, הוא הציג חזון לפיתוח שלושה מוקדי מטרופולין מרכזיים – באר שבע, חיפה ו-ירושלים – לצד המטרופולין הקיים של תל אביב.
מימין, ימית כהן- מנהל התכנון, יואל אבן- מהנדס ירושלים, מאיה קרבטרי - פורום 15, רונית אשד - אפריקה-ישראל, אדר` מיכל נאור ורניק. צילום: אודי פורטלהרכבת לאילת: מנוע צמיחה אסטרטגי
ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, שם את סוגיית התשתיות במרכז הדיון. “יש לחבר את הרכבת לעיר אילת. חיבור כזה ישנה את פני האזור”, אמר והדגיש כי ללא תשתיות תחבורה מתקדמות, קשה יהיה לממש את פוטנציאל הפיתוח של העיר.
לדבריו, קידום פרויקטים אסטרטגיים כמו חיבור מסילתי דרומה יכול להפוך את אילת למוקד כלכלי ותיירותי משמעותי יותר, ולצמצם את תחושת הניתוק הגיאוגרפי.
מרחב שבין תכנון תאורטי למציאות דינמית
יו”ר האיגוד, גיא דוננפלד, הדגיש את תפקידם המרכזי של מהנדסי הערים בתהליכי קבלת ההחלטות. לדבריו, המהנדסים פועלים כיום במרחב מורכב שבין תכנון תיאורטי למציאות משתנה ודינמית.
“המהנדסים נמצאים בחזית קבלת ההחלטות לגבי עתיד הערים”, אמר דוננפלד, והוסיף כי יש לשלב את אנשי המקצוע כבר בשלבים מוקדמים של תכנון מדיניות לאומית.
גם אדר’ מיכל נאור ורניק התייחסה להיבט האנושי של התכנון, במיוחד בתקופות משבר: “אנחנו הראשונים לפגוש את הפגיעה במרקם החיים, וגם אלו שנדרשים להוביל את השיקום”. לדבריה, תכנון עירוני אינו רק תהליך הנדסי אלא גם כלי לבניית חוסן קהילתי.
אדר` גיא דוננפלד, יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים. צילום: אודי פורטל
רגולציה, בנייה לגובה ואתגרי התחזוקה
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, כרמית יוליס, העלתה סוגיות עומק בתחום הבנייה לגובה. היא התריעה מפני עלויות תחזוקה גבוהות והיעדר מנגנונים מספקים לפיקוח ולניהול ארוך טווח של מבנים גבוהים.
יוליס הציעה הקמת קרן ייעודית לתחזוקת מבנים, וכן בחינה מחדש של מנגנון היטלי ההשבחה, שלדבריה סובל מחוסר שוויון ואי-ודאות משפטית. בין ההצעות שעלו – מעבר למודל של מס אחיד שיחולק בין הרשויות המקומיות.
עו"ד כרמית יולס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. צילום: אודי פורטלביקורת מקצועית: עומס רגולטורי וחוסר ודאות
בפאנל מקצועי שעסק בחוק התכנון והבנייה, עלו קולות ביקורתיים מצד גורמים שונים בענף. ימית כהן ממנהל התכנון הציגה את מודל “מורשה להיתר”, אך חשפה נתון מדאיג: רק כ-2% ממהנדסי הערים השתתפו בסקרי עומק לקראת גיבוש האסטרטגיה החדשה.
מאיה קרבטרי התריעה מפני “היפר-רגולציה”, וטענה כי קצב חקיקה מהיר מדי פוגע ביכולת ליישם מדיניות באופן אפקטיבי. רונית אשד הוסיפה כי חוסר הוודאות בשטח יוצר סיכונים ליזמים, במיוחד בשל צווים להפסקת עבודה במהלך ביצוע פרויקטים.
את הדיון חתם יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים, שביקר את מודל הרישוי העצמי: “המעבר בוצע מקיצוניות אחת לאחרת”, אמר, וקרא להגברת מעורבות האיגוד בשלבי התכנון הראשוניים.
חברי הנהלת איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים. צילום: אודי פורטל הכנס באילת משקף תפיסה רחבה יותר של תכנון עירוני ככלי אסטרטגי לבניית עתיד המדינה. מעבר לסוגיות תשתית ורגולציה, עולה ממנו מסר ברור: הדרג המקצועי מבקש להיות שותף מרכזי בעיצוב המדיניות, ולא רק מבצע שלה.
