נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון הלאומי / צילום דרור סיתהכלראשי ערים מתמודדים עם לחץ להאיץ את בנייה – מהו החסם העיקרי?
“האתגר המרכזי כיום כבר לא נמצא בשלב התכנון - אלא בשלב הרישוי. בשנים האחרונות הצלחנו לקדם ולאשר תוכניות בהיקפים משמעותיים, אבל ברגע שמגיעים לשלב הוצאת ההיתר, התהליך הופך לאיטי, מורכב ולעיתים גם לא צפוי. ריבוי הבדיקות, הפרשנויות והגורמים המעורבים יוצר מצב שבו גם פרויקטים טובים נתקעים לאורך זמן. החזון שלנו הוא להפוך את שלב הרישוי להליך ברור - בלחיצת כפתור - כזה שמתבסס על התאמה לתוכנית המאושרת, ולא פותח מחדש דיונים תכנוניים שכבר הוכרעו“.
איך זה משפיע בפועל על הרשויות המקומיות?
“הרשויות המקומיות נמצאות בחזית, והן אלה שנושאות ברוב הנטל. במקום להתמקד בפיתוח העיר, קידום תשתיות ושיפור איכות החיים של התושבים - הן נאלצות להשקיע משאבים עצומים בניהול הליכי רישוי מורכבים. זה יוצר עומס כבד על הוועדות המקומיות, מאריך את זמני הטיפול ופוגע גם באמון הציבור. הרפורמות שאנחנו מקדמים נועדו לשחרר את צוואר הבקבוק הזה - לאפשר לרשויות לעבוד בצורה יעילה יותר, ולהתמקד בנושאים האסטרטגיים שבאמת מקדמים את העיר“.
אתם מדברים על קיצור משמעותי בזמני הרישוי - זה באמת ריאלי?
“כן, וזה לא רק יעד - זו מגמה שכבר מתחילה להתממש בשטח. אנחנו פועלים בכמה מישורים במקביל: פישוט רגולציה, דיגיטציה של תהליכים, והעברת סמכויות בצורה חכמה. המטרה היא להגיע למצב שבו היתר בנייה לא לוקח שנים, אלא חודשים ספורים. זה שינוי דרמטי, אבל הוא הכרחי אם אנחנו רוצים לתת מענה אמיתי לביקוש לדיור. ככל שהמערכת תהיה ברורה יותר - כך גם היזמים, האדריכלים והרשויות יוכלו לעבוד מהר וביעילות“.
צילום: שאטרסטוקעד כמה המלחמה השפיעה על עולם התכנון והבנייה?
“המלחמה השפיעה בעיקר ברמת אי-הוודאות והאטה זמנית בפעילות של חלק מהיזמים והקבלנים. אבל דווקא בתקופות כאלה יש חשיבות קריטית להמשכיות תכנונית. האויבים שלנו רוצים לעצור אותנו - זה רק גרם לנו להאיץ יותר את הבנייה. אנחנו פועלים כדי להבטיח שכאשר המשק יחזור לפעילות מלאה - יהיה מלאי זמין של תוכניות והיתרים. זה מה שיאפשר האצה מהירה של הבנייה, וימנע מצב של מחסור נוסף. במובן הזה, האחריות שלנו היא לחשוב קדימה, גם כשיש אתגרים בטווח הקצר“.
ראשי ערים טוענים למחסור בכוח אדם מקצועי - כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה?
“המחסור באנשי מקצוע - מהנדסים, בודקים ואנשי רישוי - הוא אחד החסמים המשמעותיים ביותר. אבל אי אפשר להסתמך רק על הגדלת כוח האדם, לכן אנו משנים גם את שיטות העבודה: יותר סטנדרטיזציה, יותר כלים דיגיטליים, ופחות תלות בשיקול דעת פרטני בכל שלב. המטרה היא לבנות מערכת שעובדת בצורה יעילה גם עם משאבים מוגבלים, ולא נשענת רק על כוח אדם“.
אחת הרפורמות המרכזיות היא מורשה להיתר“ - איך זה משנה את המערכת?
“מדובר באחת הרפורמות המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות. הרעיון הוא פשוט - להעביר חלק מהסמכות להנפקת היתרי בנייה לאדריכלים מוסמכים, שעומדים בתנאים מקצועיים מחמירים. במקום שכל בקשה תעבור דרך הוועדה המקומית ותיצור עומס נוסף, ניתן לאפשר מסלול מהיר ויעיל יותר, שבו האחריות המקצועית נמצאת אצל מי שתכנן את הפרויקט. המהלך הזה צפוי להפחית משמעותית את העומס על הרשויות המקומיות, ולאפשר להן להתמקד בתכנון ובמדיניות - ולא בתהליכים טכניים“.
יש גם ביקורת מצד רשויות שחוששות לאבד שליטה...
“אני מבין את החשש, אבל בפועל מדובר בחיזוק הרשויות - לא בהחלשתן. הרשות המקומית נשארת הגורם שקובע את המדיניות, את התוכניות ואת כללי המשחק. הרפורמה פשוט מורידה ממנה את הצורך לעסוק בכל בקשה פרטנית ברמה הטכנית. זה מאפשר לראשי ערים ולדרג המקצועי להתמקד בניהול העיר, בתשתיות, בהתחדשות עירונית ובאיכות החיים של התושבים. בסופו של דבר, מדובר באיזון נכון יותר בין אחריות, סמכות ויעילות“.
רפורמה נוספת שהובלת וזכתה לתשומת לב היא ביטול ההפרדה בין שטח עיקרי לשטחי שירות בתכנון - מה הרציונל העומד מאחורי מהלך זה?
“ההפרדה בין שטח עיקרי לשטחי שירות יצרה לאורך שנים סרבול מיותר בתכנון ובהיתרי הבנייה. כל מטר בבניין היה צריך להיות מסווג, נבדק ומאושר בנפרד - אם זה מגורים, מחסן, ממ“ד או שטח שירות אחר - וזה הפך את ההליך למסורבל מאוד ולעיתים הוביל גם לוויכוחים טכניים שלא מקדמים את התכנון עצמו. המטרה ברפורמה היא לפשט את השפה התכנונית: במקום לעסוק בחלוקה מלאכותית, מסתכלים על נפח הבנייה הכולל ועל התכנון האדריכלי בכללותו. כך מקטינים את הבירוקרטיה, מקצרים את זמני הבדיקה ומאפשרים לוועדות להתמקד במהות ולא בטכניקה. בסופו של דבר, זה מהלך שמחזק גם את היעילות וגם את איכות התכנון - ומאפשר להוציא היתרים מהר יותר, בלי לפגוע באף אחת מהדרישות התכנוניות המהותיות“.
אחת הרפורמות שעוררו דיון ציבורי היא הקלה בדרישות של חדרי מדרגות בבניינים - מה עומד מאחורי המהלך ואיך הוא משפיע על בטיחות מול הצורך בהאצת בנייה?
“המטרה היא לא להוריד רמת בטיחות - אלא להפך: לאפשר יותר פרויקטים של התחדשות עירונית, שיחזקו את הבניינים, ישפרו את המיגון, ויתנו מענה אמיתי לאוכלוסייה שגרה היום במבנים ישנים ופגיעים.
צריך לזכור שגם בהיבט הבטיחותי, המציאות של השנים האחרונות ובעיקר המלחמה האחרונה, המחישה לנו בצורה חדה את הפערים הקיימים. ראינו פגיעות משמעותיות דווקא בבניינים ישנים, שאינם ממוגנים ואינם עומדים בסטנדרטים עדכניים של מיגון ובטיחות. הקשר הזה, הדרישות הנוקשות לחדרי מדרגות יצרו לא פעם חסם אמיתי לקידום פרויקטים של התחדשות, במיוחד בבניינים בינוניים של 13-10 קומות בלבד, שהם בדיוק אותם מבנים שזקוקים לחיזוק או להריסה ובנייה מחדש“.
מה המסר שלך לראשי ערים?
“ראשי הערים הם שותפים מרכזיים להצלחה של מערכת התכנון בישראל. בסופו של דבר, הם אלה שמכירים את השטח, את הצרכים ואת התושבים. הדלת שלנו תמיד פתוחה לכל רעיון או הצעה. הרפורמות שאנחנו מובילים נועדו לתת להם כלים - לקצר תהליכים, להפחית בירוקרטיה ולאפשר תכנון איכותי יותר. אם נצליח לעבוד יחד - ממשלה ורשויות מקומיות - נוכל לא רק להגדיל את היצע הדיור, אלא גם לשפר את איכות החיים של התושבים ולבנות ערים חזקות, מתקדמות וברות קיימא“. |
