בית אברהם שפירא. צילום: עיריית פתח תקווהפתח תקווה, שנוסדה בשנת 1878 ונחשבת למושבה העברית הראשונה, עברה לאורך השנים תהליכי התפתחות מואצים שכללו הרחבת גבולות, קליטת יישובים סמוכים והתפתחות תעשייתית. לצד זאת, נוצרה בעיר שכבת מורשת עשירה הכוללת מבנים היסטוריים, מוסדות חינוך חקלאיים, מתחמי תעשייה ותיקים ומוסדות בריאות.
היקף התכנית: מאות אתרים לשימור
התכנית נשענת על סקרים היסטוריים ופיזיים שנערכו לאורך השנים, ומהווה המשך ישיר למאמץ עירוני לגיבוש מדיניות שימור כוללת. אחד הנתונים הבולטים בה הוא היקף האתרים והפריסה הרחבה: כ־194 אתרים לשימור; 14מתחמים ומרקמים היסטוריים
וריכוז משמעותי של אתרים באזור “לב המושבה”. בנוסף, התכנית כוללת אתרים הקשורים בתולדות היישוב: “בנות” פתח תקווה - יישובים שסופחו לעיר, מוסדות לחינוך חקלאי ומוסדות בריאות.
בית סווטיצקי. צילום: עיריית פתח תקווהמטרות מרכזיות: שימור ככלי לפיתוח
התכנית אינה מתמקדת רק בהגנה על מבנים היסטוריים, אלא שואפת לייצר מנגנון משולב של שימור ופיתוח. בין מטרותיה:
• הגנה על המורשת הבנויה והנופית.
• חיזוק המרקמים ההיסטוריים, במיוחד בלב העיר.
• יצירת תמריצים כלכליים לבעלי נכסים לשימור.
• חיזוק הזהות המקומית והפעילות התרבותית.
איך זה עובד: מנגנוני השימור והזכויות
התכנית מגדירה מספר מנגנונים תכנוניים וכלכליים: להתחדשות עירונית: מנגנון ראשון מתייחס לחלוקת האתרים לפי דרגות שימור, בהתאם לערכם ההיסטורי, האדריכלי והחברתי. לכל דרגה נקבעות הנחיות שונות.
מנגנון שני מתייחס לזכויות בנייה: זכויות קיימות שלא ניתן לממש במגרש לשימור; זכויות תוספתיות הניתנות כתמריץ לשימור ואפשרות לניוד זכויות למתחמים אחרים בעיר.
אזורים מסוימים בעיר מוגדרים כיעד למימוש זכויות בנייה עודפות, ובכך מאפשרים לבעלי נכסים לשמר מבנים מבלי לוותר על ערך כלכלי.
בית הדפוס. צילום: דוברות עיריית פתח תקווה
לתכנית מעמד סטטוטורי מחייב, והיא משתלבת עם תכניות מתאר ארציות ומקומיות אחרות, לרבות תמ״א 35 ותמ״א 38. המשמעות היא שבאזורים הכלולים בה, כל בקשה להיתר תיבחן גם לאור הוראות השימור. לבעלי נכסים בעיר עשויות להיות השלכות ישירו, ביניהן מגבלות על הריסה או שינוי מבני, צורך באישור גורמי שימור, אפשרות לקבל זכויות בנייה נוספות או להעבירן.
תכנית השימור של פתח תקווה מציבה את העיר בקו אחד עם מגמות תכנוניות מתקדמות בישראל ובעולם, הרואות בשימור נכס ולא מגבלה. השילוב בין הגנה על ההיסטוריה לבין מנגנוני פיתוח כלכליים עשוי להפוך את המורשת העירונית למנוע צמיחה משמעותי בשנים הקרובות.
התכנית נערכה על ידי אדריכלית לילך הראל ממשרד ReThink .
