הרס מפגיעת טיל ישירה בדימונה / צילום: דוברות העירייהמבצע “שאגת הארי”, שהחל ב-28 בפברואר 2026, ממשיך להותיר חותם כבד על העורף הישראלי. מתקפות הטילים והירי הנגדי מצד איראן וחיזבאללה גרמו לפגיעות משמעותיות בעשרות יישובים, והובילו אלפי אזרחים לאבד את בתיהם.
מעבר מפונים בין פתרונות דיור שונים
המדינה הפעילה מנגנון פינוי בדומה למבצעים קודמים, המאפשר למפונים לבחור בין שהות בבתי מלון במימון המדינה לבין פתרון עצמאי, כגון מגורים אצל קרובי משפחה, בתמורה למענק כספי. עד כה שוכנו המפונים ב-32 בתי מלון ברחבי הארץ, בעיקר בתל אביב, ירושלים, באר שבע ואזור ים המלח. עם זאת, מדובר בתמונה דינמית: תושבים עוברים בין פתרונות דיור שונים, וחלקם אף חוזרים לבתיהם לאחר תיקונים מהירים. לפי נתוני מס רכוש: מעל 800 מפונים כבר שבו לבתיהם לאחר השלמת השיקום
קרן הפיצויים של רשות המסים, הפועלת מכוח חוק מס רכוש, נכנסה למצב חירום עם תחילת המבצע. צוותים מקצועיים – שמאים, מהנדסים ואנשי מקצוע – נפרסו בשטח במטרה להעריך נזקים ולספק מענה מהיר לנפגעים.
מערך הפיצויים מחולק לשלושה אפיקים עיקריים:
• נזקי מבנה – הערכת שמאות מלאה, עם אפשרות לבחירה בין שיקום עצמי לשיקום באמצעות חברות מטעם המדינה
• תכולת הבית – פיצוי לפי מחירון מוגדר ובהתאם לגודל המשפחה, בכפוף לתקרות חוקיות
• נזקי רכב – תיקון בהתאם להערכת שמאי ובאישור מוקדם
נזק מפגיעת שברי יירוט בתל אביב / צילום: רשויותבנוסף, המדינה מספקת מענה לדיור חלופי – הן לטווח קצר (מלונות או מענק לפינוי עצמי) והן לטווח ארוך באמצעות מימון שכר דירה לנפגעים שבתיהם אינם ראויים למגורים .
יותר מ-16 אלף תביעות – ומסלול מהיר לפיצוי
קרן הפיצויים העבירה נתונים עדכניים אודות היקף התביעות שהוגשו מראשית מבצע "שאגת הארי" ועד כתיבת המסמך (23 במרץ, 2026). על פיהם, מאז תחילת המבצע הוגשו 16,229 תביעות לפיצויים בגין נזקים ישירים. מתוך אלו, 2,539 תביעות הוגשו במסגרת “מסלול מהיר”, המיועד לנזקים של עד 30 אלף שקל. מסלול זה מאפשר קבלת פיצוי בתוך כשבוע, על בסיס הצהרה וצילומים בלבד, ללא צורך בבדיקת שמאי בשטח – ניסיון להקל על העומס הבירוקרטי ולהאיץ את הסיוע לנפגעים . עם זאת, נכון לעכשיו אין עדיין נתונים מלאים על היקף הפיצויים ששולמו בפועל או על זמני ההעברה לחשבונות האזרחים.
נתונים ממבצע “עם כלביא” ביוני 2025: כ-1,450 תושבים שנפגעו עדיין לא שבו לבתיהם, חודשים ארוכים לאחר סיום הלחימה. הסיבה המרכזית היא נזק כבד למבנים, שדורש שיקום ממושך של יותר משנה. עם זאת, קיימת אי-ודאות בנתונים, וההערכה היא כי המספר בפועל עשוי להיות נמוך ב-10%–15% .
התמונה הכוללת מצביעה על פער מתמשך בין מנגנוני הסיוע המהירים לבין קצב השיקום בפועל. בעוד שהמדינה הצליחה להעמיד פתרונות מיידיים לפינוי ולפיצוי ראשוני, רבים מהנפגעים עדיין ניצבים בפני תקופה ארוכה של חוסר יציבות.
