|
|
|
|
|
מהיסטוריון של כשלים ליועץ אסטרטגי: הביקורת בעידן חירום מתמשך
|
|
חיים רייכמן
מאז שנת 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה ודרך שורת משברים ביטחוניים וכלכליים חסרי תקדים, המונח "שגרה" איבד ממשמעותו עבור הרשויות המקומיות בישראל. השלטון המקומי מצא את עצמו בחזית, מנהל אירועי קיצון מתמשכים שבהם נדרשת קבלת החלטות מהירה, דינמית ועתירת משאבים. אך בתוך סערת הניהול הזו, נחשף פער מדאיג: מודל הביקורת המסורתי נותר מאחור
חיים רייכמן (צילום: פרטי)במשך עשורים, נתפס מבקר הרשות כ"שוטר" או כ"היסטוריון" שמגיע בדיעבד, הרבה אחרי שהאירוע הסתיים, כדי להצביע על כשלים שכבר אי אפשר לתקן. במציאות של "חירום כסטנדרט", המודל הזה הופך ללא רלוונטי ואף מעכב. רשות מקומית שנמצאת במצב של ניהול משבר זקוקה לביקורת שאינה רק מבקרת, אלא מייעצת ומכוונת אסטרטגית בזמן אמת. ניהול סיכונים ככלי הישרדות
כאשר רשות נדרשת להסיט תקציבים בחירום, להפעיל מערכי מתנדבים או לבצע רכש מהיר תחת אש, גדל משמעותית הסיכון לטעויות ניהוליות, חריגות תקציביות ופגיעה בטוהר המידות. כאן נכנס תפקידו החדש של המבקר כיועץ אסטרטגי לניהול סיכונים. המבקר הוא הגורם היחיד ברשות שרואה את התמונה הרוחבית, מעל לאגפים המבצעיים המרוכזים ב"כאן ועכשיו״. תפקידו אינו לעצור את העשייה, אלא להבטיח שהיא נעשית בתוך "מסגרת בטוחה", תוך זיהוי בורות ניהוליים לפני שנופלים אליהם. האמון הציבורי כמשאב אסטרטגיה
ניסיון שנצבר מאז 2020 מלמד כי אמון הציבור הוא המרכיב הקריטי ביותר בחוסן של רשות מקומית. בחירום, הציבור מוכן לקבל החלטות קשות, בתנאי שהוא מאמין שהן מתקבלות בצורה מקצועית, שקופה ונקייה משיקולים זרים. מבקר שפועל כחלק בלתי נפרד מ"חדר המלחמה" הניהולי, מבטיח למקבלי ההחלטות רשת ביטחון מקצועית, ולתושבים כתובת שמוודאת שהקופה הציבורית והאינטרס הקהילתי נשמרים גם בשיא הסערה. זו העת לשנות את הדינמיקה בקומה המנהלתית ולהתאים אותה למציאות לא יציבה שחוות הרשויות המקומיות. הנהגה חכמה בעידן הנוכחי צריכה לראות במבקר את המצפן שלה, לא את המחסום שלה. שילוב המבקר כגורם מייעץ בתהליכי קבלת ההחלטות הוא המפתח למעבר מכיבוי שריפות לניהול חזון. בחירום, כמו בשגרה, הביקורת הפנימית היא לא מטרד, היא עמוד השדרה של החוסן העירוני. הכותב הוא חיים רייכמן, סא"ל (במיל`), תושב קצרין, פורש טרי מצה"ל לאחר 23 שנות שירות קרבי. בעל תואר שני במדיניות ציבורית ושלטון מקומי (אוניברסיטת ת"א) ותואר שני נוסף בסייבר ממשל ופוליטיקה בתוכנית הבינלאומית (אוניברסיטת ת"א). בוגר תוכנית "מעיל רוח" של המכללה למדינאות וכיום שותף בתוכנית מדיניות וציונות בגליל. עוסק במדיניות ציבורית וממשל.
חדשות נוספות
רשות הרישוי הארצית אישרה את הקמת מלון חדש בצמוד לטרמינל 3 בנתב״ג. המלון ייבנה בהיקף של כ־31,500 מ״ר מעל מערכת בידוק הכבודה, ויאפשר לינה בשדה התעופה לפני טיסות או לאחר נחיתה. תחילת פעילותו צפויה בשנת 2028
ראה מידע נוסף..
אתר מסיבת הנובה ויער “חרבות ברזל” יהפכו למרחבי זיכרון לאומיים, בהשקעה של כ־4 מיליון שקלים. המהלך נועד להתמודד עם עומס המבקרים ההולך וגדל מאז תחילת המלחמה ולהסדיר את תשתיות הביקור וההנצחה במקום
ראה מידע נוסף..
הממשלה אישרה את התוכנית הלאומית לקיץ תשפ״ו, בהשקעה כוללת של כמיליארד שקלים במענים חינוכיים, לימודיים וחברתיים לתלמידי ישראל. על פי נתוני משרד החינוך, כ־90% מהרשויות המקומיות ברחבי הארץ - 231 רשויות - כבר הצטרפו להפעלת התוכנית
ראה מידע נוסף..
החל משנת הלימודים תשפ"ז, כל חטיבות הביניים בישראל יעברו ללמידה מותאמת אישית באנגלית באמצעות כלי בינה מלאכותית, במסגרת הרחבת תוכנית "720" של משרד החינוך. המערכת תאפשר זיהוי פערים, תרגול מותאם ומשוב בזמן אמת לכל תלמיד, לצד ליווי פדגוגי של המורים. המהלך מסמן את המעבר מהפעלת פיילוטים ליישום רחב של בינה מלאכותית בתהליכי הלמידה בבתי הספר
ראה מידע נוסף..
הפרויקטים מקודמים על ידי משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף פיקוד העורף, עיריית צפת, האגודה לתרבות הדיור ועמידר, כחלק מהמשך המאמצים לחיזוק מבנים בערים וביישובים הנמצאים בסיכון ביטחוני וסיסמי
ראה מידע נוסף..
עשרות נציגים ממשרדי אדריכלות מובילים בישראל השתתפו בסיור מקצועי במתחם הכפר הציוני העולמי העתידי בבאר שבע, במסגרת הליך המכרז לבחירת משרד האדריכלים שיתכנן את המיזם. הפרויקט, שמקדם ארגון JNF-USA בהשקעה של כ־1.2 מיליארד שקל ועל שטח של 65 דונם, צפוי לשמש מרכז בינלאומי לחינוך, מנהיגות, חדשנות וחיבור בין ישראל ליהדות העולם
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|