אושר לקריאה שנייה ושלישית: תיקון בחוק לקיצור הליכים בוועדה לתיאום תשתיות

שדרוג תשתית תת-קרקעיות ועבודות סלילת כבישים. צילום: שאטרסטוק


ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ דוד ביטן, אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק משק הגז הטבעי במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2026. התיקון משנה את מנגנון המינוי של הוועדה לתיאום תשתיות – הגוף שאמור להכריע במחלוקות בין בעלי רישיון חלוקת גז, חברות ממשלתיות וגופים המחזיקים בתשתיות קיימות.

במשרד האוצר הסבירו בדיונים כי ההחלטה היא חלק ממאמץ רחב יותר לבחון את כלל שלבי הקמת התשתיות בישראל – מהתכנון ועד להפעלה – במטרה לזהות צווארי בקבוק בירוקרטיים. אחת הבעיות המרכזיות היא הצורך בתיאום בין גופים רבים: פרויקטים כמו רכבת קלה או פריסת קווי גז מחייבים לעיתים הזזה או התאמה של תשתיות קיימות ברחובות הערים.

הרשויות המקומיות דורשות ייצוג
נציגי מרכז השלטון המקומי טענו כי בתיקון קודם לחוק הוצא נציג הרשויות מהוועדה, למרות שהתשתיות מוקמות בתחומי הערים והיישובים. לטענתם, הרשויות הן אלו שמתמודדות עם ההשלכות הישירות של עבודות התשתית – החל מפגיעה בתנועה ובמסחר המקומי ועד השפעה על תכנון עירוני.
עו”ד מירה סלומון, ראש מינהל משפט וכנסת במרכז השלטון המקומי, הדגישה בדיונים כי לנציג הרשויות יש תפקיד קריטי כגורם מקשר בין המדינה לבין השטח שבו מתבצעות העבודות.

פשרה: נציג הרשויות יצורף במקרים רלוונטיים
לאחר מספר דיונים הושגה פשרה. לפי ההחלטה שאושרה, במקרים שבהם רשות מקומית היא צד לסכסוך הנדון בוועדה, יצורף לדיונים מנכ”ל מרכז השלטון המקומי – או אחד מסגניו.

יו”ר הוועדה ח”כ דוד ביטן הדגיש כי אין הצדקה לפקפק במעמדו של מרכז השלטון המקומי. לדבריו, מדובר בגוף ציבורי משמעותי שמייצג את הרשויות ואין הבדל מהותי בינו לבין נציגי משרדי הממשלה. עם זאת, כדי לשמור על איזון בהרכב הוועדה נקבע מנגנון נוסף: אם נציג השלטון המקומי ונציג משרד הפנים מצביעים באותו אופן, הצבעתם תיחשב כקול אחד בלבד – צעד שנועד למנוע מצב שבו לרשויות המקומיות יהיה כוח עודף בהכרעה.