הצעת חוק להתחדשות עירונית במתחמי מגורים שנהרסו במלחמה

בניין שנפגע מפגיעת טיל ישירה במלחמת "עם כלביא". צילום: רשויות


ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, החלה לדון בסעיפי הצעת החוק - שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית - ולהכינה לקריאה שניה ושלישית. מטרת הצעת החוק להקים מנגנון ייעודי שיאפשר קידום מואץ של פרויקטים להתחדשות עירונית במתחמי מגורים שנפגעו במלחמת "עם כלביא", תוך שמירה על עקרונות תכנוניים, זכויות הדיירים והתאמה למציאות בשטח. החוק יהיה רלוונטי ככל הנראה לארבעה מתחמים שנהרסו במסגרת "עם כלביא" ועוד מספר מתחמים שנהרסו ב"שאגת הארי".


החוק מיועד לאזורי הרס אורבני
לדברי יוזם הצעת החוק, ח״כ יעקב אשר מדובר במענה ממוקד ומהיר לשכונות שנפגעו קשות. ״בניגוד להצעה הממשלתית, שהייתה מסורבלת ויכולה הייתה לקחת זמן, הפתרון שלנו הוא פרקטי ומתחשב בזכויות הקנייניות אבל גם מאפשר את ההתחדשות העירונית שהשכונה זקוקה לה. זו האחריות שלנו כלפי הערים והשכונות שנפגעו״.
עו"ד תומר רוזנר, יועמ"ש ועדת הפנים והגנת הסביבה, הציג את הנוסח לדיון ואמר: "הנוסח עליו נדון היום הוא גרסה שונה מאוד מהנוסח שהגישה הממשלה. החוק הזה נועד למקרים שבהם יש הרס באזור אורבני מיושב עם נזק לבניינים לא מועטים שסמוכים אחד לשני, וראוי להרוס אותם כך שבמתחם שיוגדר תתבצע התחדשות עירונית.

בחינת התאמת מתחמי ההרס להתחדשות עירונית
החלק הראשון של הצעת החוק מתייחס להליך ההכרזה של המתחמים הרלוונטיים וכאן תבחן השאלה האם המתחם מתאים להתחדשות עירונית או לא? הצעת החוק קובעת כי יוקם צוות מייעץ שיביא לממשלה הצעה לגבי מהם המתחמים הראויים להתחדשות עירונית. הוספנו להצעת החוק בשלב הזה של הצוות המייעץ גם הליך קצר של שיתוף הציבור כך שיוכל להעביר הערות. בכל הנוגע להליך התכנוני, התבססנו על ההצעה הממשלתית עם שיפורים שונים וניסינו לחזק עוד יותר את הוועדה המקומית ולקצר את ההליך התכנוני כמה שיותר.



שכונה שניזוקה במהלך מתקפת טילים. צילום: רשויות


הצעת החוק חסרה כדאיות כלכלית של היזם
במקביל מתנהל גם הליך קנייני והוא שונה לגמרי ממה שמקובל בהליך פינוי בינוי רגיל. הצעת החוק מאפשרת לצרף למתחם גם בניינים שלא ניזוקו במסגרת המלחמה ומאפשרת לכלול גם מגרשים ריקים. בנוסף לכך קיימים מנגנונים נוספים שלא היו עד היום בחקיקה ומטרתם לזרז ולתמרץ את התהליך, כגון הורדת הרוב הנדרש לצורך התחדשות עירונית. בנוסף הוספנו גם מנגנון של חלופת יציאה שמאפשר לבעלי הזכויות במתחם לקבל תמורה כספית במקום לקבל עסקה חדשה". עוד הוסיף כי הצעת החוק חסרה את התנאים לבחינת היזם בהיבטים של איתנות פיננסית, וללא התנאים הללו יהיה לדבריו קושי להתקדם עם הצעת החוק.

לגבי בעלי דירות סרבנים, הסביר עו"ד רוזנר, כי הצעת החוק מאפשרת לבעלי הדירות שמחזיקים ברוב הנדרש לפנות לבית משפט ולבקש לחייב את הדייר הסרבן להתקשר בעסקה או לקבל את חלופת היציאה. "בית המשפט ישקול לא רק את טעמי הסירוב אלא גם את האינטרס הציבורי בקידום העסקה. יש פה איזון אחר שבימ"ש יצטרך לעשות", אמר עו"ד רוזנר והוסיף כי "ההתלבטויות הן קשות בגלל המתח בין אינטרסים ציבוריים לפרטיים. הפתרונות הם לגיטימיים אבל לא מושלמים. אנחנו משתדלים שינתן מענה מיטבי, אך לא בטוחים שיהיה מושלם".
עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לעניינים אזרחיים, אמרה כי זהו אחד החוקים היותר מורכבים שיצא לה לעסוק בהם. לדבריה מדובר ב"חוק מורכב עם המון איזונים, והכנסת עשתה עבודה מאוד משמעותית בניסוח שלו". היא נקבה במספר סעיפים לגביהם יש עדיין חילוקי דעות ואמרה שילובנו במהלך הדיונים.