שר האוצר בתגובה לאישור החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לבוררות אזרחית: ״תכבדו מסורת של אלפי שנים״

הדיון בוועדת החוקה. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת


לפי נוסח ההצעה שאושר בוועדה, בתי הדין הרבניים יהיו רשאים לדון בסכסוכים אזרחיים הניתנים להסדרה בהסכם, בתנאי שכל הצדדים הביעו הסכמה חופשית ומפורשת להליך הבוררות. במסגרת זו רשאים הדיינים לפסוק גם על פי דין תורה, בדומה למנגנוני בוררות פרטיים הקיימים כיום בשוק האזרחי. הוועדה קיבלה לנוסח החוק את הסתייגות חברי הקואליציה ולפיה לא יידרש אישור בימ"ש לפסק בוררות של ביה"ד הרבני כדי להוציאו בהוצל"פ.

שר האוצר: "חוק ליברלי, שוויוני״

שר האוצר בירך על החוק שמאפשר לדבריו, ״לאנשים מבחירה חופשית מוחלטת לרצות לדון בביה"ד הרבני.״ ״תכבדו קצת מסורת של אלפי שנים, מערכת משפט עם ערכים ומוסר - תאפשרו למי שרוצה מבחירה ללכת למערכת כזאת שתיישב סכסוכים ותעשה שלום. שנים מונעים מאנשים לקבל שירות מרצונם החופשי כי הם לא רוצים ללכת למערכת משפט מעוותת"; "זו קריאה לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם עכשיו הזדמנות להראות לעם ישראל כמה דין תורה הוא אמיתי. אנחנו לא בעולמות של כפייה- שום דבר לא עובד בכפייה בדור הזה. קחו את זה בשתי ידיים".



בית הדין האזורי בתל אביב. צילום: ויקיפדיה


ההסכמה לבוררות – בסמוך לפתיחת ההליך
במהלך הדיונים הוכנסו שינויים בניסיון לצמצם חששות מפני לחץ על צדדים להסכים להליך. בין היתר נקבע כי ההסכמה לבוררות תינתן בסמוך לפתיחת ההליך ולא תוכל להסתמך על הסכמה כללית שניתנה בעבר. בנוסף, נקבע כי במקרה שבו צד אחד פונה לבית הדין, יישלח לצד השני טופס הודעה המדגיש כי אין כל חובה להסכים לבוררות, וכי ללא הסכמה מפורשת לא יתקיים דיון.

החרגות וגבולות הסמכות

החוק כולל מספר מגבלות מהותיות. סוגיות פליליות, מנהליות או הליכים שבהם המדינה או רשות מקומית הן צד — הוחרגו לחלוטין מסמכות הבוררות. כמו כן, הוחרגו עניינים הנוגעים לבני זוג נשואים או גרושים, כדי למנוע ערבוב בין סמכות בתי הדין בענייני נישואין וגירושין לבין הליך בוררות אזרחי.


צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בתחום דיני העבודה נקבע כי לא ניתן יהיה לדון בסכסוכים כאשר מתקיימים עדיין יחסי עובד-מעביד, אלא אם היוזמה להליך מגיעה מהעובד עצמו ובית הדין השתכנע כי הסכמתו ניתנה מרצון חופשי. מגבלות אלה נועדו להתמודד עם הטענה כי יחסי כוחות לא שווים עלולים לפגוע באותנטיות ההסכמה.

שינוי משמעותי: תוקף לפסקי בוררות

אחת הנקודות המרכזיות בדיון הייתה הסתייגות שאומצה לנוסח החוק, ולפיה פסק בוררות של בית דין רבני לא יידרש עוד לאישור בית משפט כדי לאכפו בהוצאה לפועל. תומכי המהלך טענו כי הדרישה לאישור נוסף פגעה במעמד בתי הדין ויצרה הליך כפול ומיותר, בעוד שמתנגדים הזהירו מפני צמצום הפיקוח השיפוטי על הליכים בעלי אופי דתי.

לדברי יוזמי ההצעה, מדובר בהשוואת מעמד בתי הדין למוסדות בוררות אחרים, ולא בהענקת סמכות שיפוט חדשה. מנגד, מבקרי החוק סבורים כי מדובר בשינוי מהותי המרחיב בפועל את כוחם של בתי הדין במערכת המשפטית.