צילום אלוסטרציה: שאטרסטוק/ עריכה דיגיטליתלפי דו"ח מבקר המדינה מאשתקד, ההשקעה של המדינה במניעה ראשונית עומדת על 3.6% בלבד מהסכום שמושקע בטיפול במקרי אלימות לאחר מעשה. עוד עולה מן הדו"ח כי לא קיימת כיום מדיניות מקיפה ומתואמת בתחום המניעה הראשונית. המשמעות ברורה: אנחנו ממשיכים להשקיע בעיקר בכיבוי שריפות ופחות במניעת ההצתה".
משרד הרווחה: בשנתיים וחצי האחרונות יש עלייה במקרי האלימות במשפחה
במסגרת דיון של הוועדה לקידום מעמד האישה בנושא המאבק באלימות בתוך המשפחה שהתקיים הבוקר (א`), אמרה ענבל חן קארה מנהלת תחום אלימות במשפחה במשרד הרווחה כי מעולם לא התקיים דיון בנושא והודתה: ״במניעה אנחנו פחות חזקים.״
לדבריה, בשנתיים וחצי האחרונות יש עלייה בהיקפי האלימות במשפחה והוסיפה כי בקרוב יעלה קמפיין רב שנתי סביב חודש המאבק באלימות במשפחה.
מתוך 200 גברים שהגיעו לקבל עזרה – 120 קיבלו מענה
לפי נתוני מרכז אלון לסיוע לגברים אלימים, הנטייה של גברים היא לא להגיע לרווחה והם מגיעים לצרכז לקבלת עזרה. בנוסף מיושמת תוכנית לאיתור וזיהוי ילדים שחווים אלימות ותוכניות לעו"סים קהילתיים.
ארגונים אזרחיים: מחסור בתקציבים ומשאבים
יסמין רובין קופר מנהלת יוזמת "קווים אדומים": ״צעירים ונוער הם הקהל שלנו - הטיפול בהם הוא קריטי בשלב מוקדם בחיים לפני זוגיות וחתונה.״ לדבריה, מתקיימת פעילות אינטנסיבית בתנועות הנוער. יחד עם זאת, חסרים משאבים ותקציבים. עו"ס זהר בן און מנהלת מרכז "יובלים" בחיפה: "הקמנו קבוצת גלישה בים שעסקה בוויסות רגשי, וסייעה לגברים לפריקת מתח שנצבר. הפעילות הייתה מתקציב מפעל הפיס - אלו תקציבים לא קבועים ואני לא יכולה להבטיח הפעלה של כמה קבוצות בשנה.״
רופאים להגנת הילד: ״יש ממשקים לרופאי נשים ופגיעות מיניות״
ד"ר הדס יחיעם מייצגת `רופאים להגנת הילד`: אנחנו יודעים לזהות פגיעות בהתאם למצב, ולכתוב חוות דעת רפואית לבית משפט. כל הרופאים עובדים בהתנדבות. יש שני בתי חולים בארץ עם זמן צבוע לנושא. עוד היא אמרה: "אנחנו מתמחים ברפואת ילדים ויש פה ממשקים לרופאי נשים ולפגיעות מיניות.״ לטענתה, אין חובה בתוך התמחות ברפואת ילדים לעבור הכשרה לזיהוי הפגיעות השונות של אלימות במשפחה - ״זאת צריכה להיות חובה לכל רופא כמו קורס החייאה".
״החברה החרדית לא יודעת לזהות אלימות במשפחה״
מיושי רוזן עו"ס בעיריית בני ברק: "הרבנים לא תמיד יודעים לזהות אז עוד יותר קשה לטפל וקשה להגיע לבתי הספר. התמקדנו בצמתים קריטיים כדוגמת הכשרות למדריכי חתנים - הם לא יודעים מה זה קונפליקט זוגי שלא לדבר על אלימות במשפחה.״ לדבריו, הרבנים במצוקה בשל ריבוי בפניות. ״אנחנו עושים הכשרות לרבנים, יש לייצר שיח ולהשתמש באנשי השטח. אנשים כמוני יכולים להיות סוכני שינוי, אבל נדרש לתקצב יוזמות - אם נזהה את המצוקות נוכל לעשות שינוי".
אלכסנדה לוי נפגעת אלימות במשפחה סיפרה כי ניכור הורי ואלימות כלכלית פגעה בה גם לאחר עזיבת הקשר האלים. "ניסיתי לעזוב את הקשר 5 פעמים לפני שילדתי את בני. הפוגעת שלי הייתה בת זוגתי - היא חטפה את בני בזמן חופשה בארץ. אני עדיין נלחמת על בני ולא ראיתי אותו במשך שנה וחצי עד לפני כחודשיים ומאז פגשתי אותו מספר פעמים במרכז קשר. אני ילדתי אותו ונמנעה ממני גישה אליו. שילמתי למעלה מ-150 אלף שקל בהוצאות משפט והכל בגלל שאין לי אזרחות.
עוד היא סיפרה: ״אני בחוב של עשרות אלפי דולרים. בתי המשפט פעלו כנגדי. המערכת לא עזרה לי וההפך מכך, המערכת יצרה בעיה. בגלל שופט ישראלי בני שכח אותי, אני זרה לו ואני לא יכולה להגיד לו שאני ילדתי אותו עד שזה יהיה כתוב בתעודת הלידה, כי תעודת הלידה זויפה על ידי בת זוגי לשעבר. כל אדם פה צריך לדבר איתי ולסייע לי לפתור את זה. אסור שזה יקרה לאף אחת".
