|
|
|
|
|
"חשש לאפליית מרצות": דיון סוער בוועדת החינוך על החוק להפרדה מגדרית באקדמיה
|
|
דיון סוער התקיים היום בוועדת החינוך על הצעת החוק להפרדה מגדרית באקדמיה, ביוזמת ח"כ לימור סון הר מלך. חברות האופוזיציה יצאו בחריפות נגד החוק, בטענה כי הוא עלול לפגוע בנשים
ח"כ לימור סון הר מלך. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסתהצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מסלולי לימוד נפרדים), התשפ"ד-2024, מגיעה במסגרת הכנתה לקריאה שניה ושלישית. לפי החוק, כל מוסד אקדמי יהיה רשאי לקיים מסלולים לתארים מתקדמים בהפרדה מגדרית. ח"כ סון הר מלך ביקשה להחזיר את הנוסח המקורי של החוק, כך שההפרדה תחול רק בכיתות הלימוד ולא תיחשב כהפליה, כפי שנכתב בהצעה שאושרה בקריאה ראשונה. סגן היועמ"ש למל"ג, נדב שמיר, כינה את החוק מיותר והדגיש את הצורך בשמירה על איזון בין הנגשה לשוויון וערכי האקדמיה. בתגובה לכך, שאלה ח"כ לימור סון הר מלך האם התקיימו דיונים במל"ג על הצעת החוק. שמיר השיב כי "החוק קיבל את אישור שר החינוך, שהוא יו"ר המל"ג." הר מלך דחתה את דבריו, ושמיר הבהיר כי העמדה שהוצגה היא על דעת הנהלת המל"ג בלבד ואינה מחייבת את שר החינוך. יותר מ- 3,000 חרדים לתארים מתקדמים – רובם במסלולים נפרדים
לדברי נציג המל"ג רונן קוטין, מתוך כ-3000 חרדים לומדים לתארים מתקדמים, מחציתם לומדים בקמפוסים נפרדים לחמ"ד והשאר במסלול מצומצם. קוטין הוסיף כי שליש מהחרדים שלומדים לתארים מתקדמים במוסדות בהפרדה (1,098) פוקדים את מקצועות החינוך. סוגיית הפיקוח
קוטין תיאר את מערך הפיקוח על המסלולים הקיימים בהפרדה, ואמר כי כיום אין אף תכנית במל"ג שמפוקחת יותר מתכנית החרדים. לדבריו, מ-2020 כשהחלו הפלטפורמות, התקבלה תלונה אחת בלבד. ח"כ נעמה לזימי טענה כי "לפי נתונים, התבצעו רק 8 ביקורי פיקוח, מה שמראה שלא כל המוסדות קיבלו ביקור." קוטין: "הפיקוח שלנו אינו מוגבל לביקורים הלא מתואמים בלבד." פגיעה בסגל המרצות
סגן היועמ"ש למל"ג נדב שמיר נשאל לגבי פגיעה עתידית בסגל המרצות בקמפוסים והשיב: "למעט 2 מוסדות ששיבצו לקורסים פרונטליים כלל המרצות שובצו לקורסי בחירה או בזום. ככל שהצעת החוק תרחיב את ההפרדה, הבעיה הזאת תתגבר." המועצה המתאמת של ארגוני הסגל האקדמי באוניברסיטאות הביעה התנגדות להצעת החוק, בטענה שתפגע בתעסוקת מרצות ובאיכות האקדמית. פרופ` חגי פרץ: "במקומות של הפרדה יש הדרה של מרצות ושל מרצים." מנגד, יהודה רויטר, חוקר באוניברסיטת חיפה, הביע תמיכה בהנגשת ההשכלה לציבור החרדי: "תנו להם אופק אמיתי ותראו שיבואו יותר. אל תחסמו אותם לתואר שני."
חדשות נוספות
ישראל וגרמניה משיקות את "תוכנית 5 הנקודות" – שיתוף פעולה כלכלי-טכנולוגי אסטרטגי שמטרתו להעמיק את הקשרים בין המדינות, לפתוח לחברות ישראליות את השוק האירופי ולחזק את היצוא הישראלי, בעיצומה של המלחמה
ראה מידע נוסף..
התחנה המרכזית תשתרע על שטח של 12 דונם ותכלול 11 רציפים, 26 עמדות הטענה חשמליות ומתחם המתנה ממוגן
ראה מידע נוסף..
בזכות מאבק ממושך שניהל ראש העיר, רפי סער, הודיע השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, על הכרה בכפר סבא כיישוב זכאי להרחבת הזכאות להוצאת רישיון נשק אישי לתושביו.
ראה מידע נוסף..
ביקורת נוקבת על הממשלה בדיון בנושא מצב העסקים בגליל ובגולן בצל מלחמת "שאגת הארי". פורום העצמאים מבית ההסתדרות: בעלי עסקים בצפון הם לא נטל ולא פריפריה אלא יצרנים שתורמים למדינה.״ בעלת מלון בטבריה: ״טרם קיבלנו 40% מהפיצוי הקודם״. ח״כ פורר: ״הוועדה תדרוש מתווה פיצויים ודאי לכלל העסקים ומתווה ייחודי לעסקים בצפון"
ראה מידע נוסף..
מאז תחילת המלחמה גויסו למעלה מחצי מיליון משרתים לסדיר ולמילואים. המשמעות של נתון זה חורגת מהמערכת הביטחונית ומשפיעה ישירות על הרשויות המקומיות והאזוריות. בהערכה שמרנית שלפיה לכל חייל או חיילת יש לפחות חמישה בני משפחה קרובים המושפעים מהשירות, ניתן להבין שכ-30% מאוכלוסיית ישראל מתמודדים עם השלכות המלחמה גם בתוך הבית והקהילה. אגמית גלב מובילה את תוכנית חוסן בקהילה בשיתוף עם הרשויות המקומיות
ראה מידע נוסף..
לאור האתגרים הביטחוניים: קק"ל מקצה 2 מיליון ש"ח סיוע חירום לעדה הדרוזית בישראל, במטרה לחזק את השותפות ההדדית עם העם היהודי ולספק תמיכה מיידית במאמצי הסברה, לוגיסטיקה וסיוע חירום
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|