הריסות בבארי. צילום: שאטרסטוק
יותר משנתיים לאחר מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר, דוח חדש של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, קובע כי הליכי השיקום של יישובי חבל התקומה רחוקים מלהיות שלמים. אף שהמדינה הכירה בפגיעה העצומה שנגרמה ליישובי הנגב המערבי והתחייבה לשיקום נרחב ומואץ, הדוח מצביע על פערים משמעותיים בין ההצהרות וההחלטות לבין המציאות בשטח.
הביקורת, שנערכה בין ינואר 2024 לאוגוסט 2025, בחנה את פעולות משרדי הממשלה, מינהלת תקומה והרשויות המקומיות בשיקום יישובי חבל התקומה, הכולל 47 יישובים: העיר שדרות והמועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב, וכן את השפעתן על רשויות סמוכות ובהן אופקים, נתיבות ומרחבים. מהממצאים עולה תמונה של שיקום שמתקדם באיטיות, תוך עיכובים מהותיים, כשלים בתיאום וחוסר ודאות מתמשך עבור התושבים.
92% שבו לבתיהם – אך השיקום רחוק מלהיות שלם
באפריל 2025 נחקק חוק שיקום נרחב לחבל התקומה, שהגדיר את האזור כאזור מיקוד לאומי והטיל על הממשלה אחריות לשיקום מואץ בכל תחומי החיים. אלא שגם לאחר החקיקה, השיקום בפועל ממשיך להתנהל באיטיות.
תוכנית החומש המעודכנת פורסמה באוקטובר 2025. לפי הדוח, מדובר בפרסום מאוחר, שנעשה כ־18 חודשים לאחר המועד המקורי שבו היה אמור להיות מאושר תקציבה של התוכנית לפיתוח חבל התקומה. העיכוב פגע, לפי המבקר, בקידום תשתיות, שירותים, מיזמי פיתוח ומנועי צמיחה אזוריים, דווקא בתקופה שבה נדרשה ודאות כדי לאפשר חזרה יציבה של קהילות ותושבים.
עוד עולה מהדוח כי התוכנית המעודכנת אינה מפרטת כיצד השפיע הקיצוץ התקציבי של כ־1.5 מיליארד שקל על רכיבי התוכנית, ואינה מאפשרת להבין מהם סדרי העדיפויות שנקבעו בפועל. כך למשל, תקציב תחום הרווחה קוצץ בכמאה מיליון ש״ח, מבלי שצוין אילו מענים צומצמו ובאיזו מידה.
הריסות בית פסי כהן ז״ל וגלריה בארי. צילום: צוות הביקורת במשרד מבקר המדינה
סל תקומה לחינוך: מיליארדים הוקצו, אך החלוקה בין בתי הספר אינה שוויונית
אחד הפרקים המרכזיים בדוח עוסק בתחום החינוך. תוכנית החומש לחינוך תוקצבה בהיקף של כ־1.7 מיליארד שקל (סכום שבתוכנית החומש המעודכנת נוספו לו 225 מיליון שקלים נוספים), אך המבקר קובע כי גיבושה נעשה ללא שיח מספק עם המועצה האזורית אשכול, שתושביה נפגעו באופן חמור ביותר במתקפת הטרור, כך שלא הובאו בחשבון תפיסותיה ורצונותיה.
עוד עולה כי מודל סל התקומה לחינוך, שנועד לספק מענים לימודיים, רגשיים וחברתיים לתלמידים שנפגעו מהמצב הביטחוני, יצר פערים חריגים בין מוסדות החינוך. כך למשל, בבית ספר אחד במועצה האזורית חוף אשקלון הסתכם סל התקומה בחלוקה לכלל תלמידי בית הספר ב־442 שקלים בלבד, בעוד שבית ספר במועצה האזורית אשכול הסכום הסתכם כ־5,866 שקלים לתלמיד - פער שנובע מכך שהתקציב מחושב לפי מספר תלמידים מחבל התקומה, אך לעיתים מתחלק בפועל בין כלל תלמידי בית הספר.
גם בתחום הגיוס והשימור של צוותי הוראה ברשויות החבל עולים ליקויים משמעותיים. מתוך תקציב של 200 מיליון שקל, מומשו בשנת הלימודים התשפ״ה רק כ־16.8 מיליון שקל - פחות מעשרה אחוזים – ונכון למועד עריכת הביקורת, משרד החינוך ומינהלת תקומה אף לא גיבשו תוכנית תמרוץ לשנת הלימודים העוקבת.
תוכנית החומש לחיזוק השלטון המקומי לא יצאה לפועל
לצורך שיקום חבל התקומה הוקצה למינהלת תקומה תקציב כולל של כ־17.5 מיליארד שקל לשנים 2024–2028, ובמקביל הועמדו כ־3.22 מיליארד שקל נוספים לטובת שיקום ופיתוח של 26 יישובים הסמוכים לחבל. אולם חרף היקף התקציבים, אחד המפתחות המרכזיים ליכולת הרשויות להתמודד עם אתגרי השיקום - תוכנית החומש לחיזוק השלטון המקומי - לא יצאה לפועל. התוכנית, שתוקצבה ב־190 מיליון שקל, לא יושמה במשך יותר משנה - את המחיר משלמים התושבים: 74% מתושבי החבל דיווחו שמצבם הנפשי החמיר
לצד הליקויים המבניים והתקציביים, הדוח מדגיש את המחיר הכבד שמשלמים תושבי חבל התקומה. סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצא כי כ־74% מהתושבים דיווחו שמצבם הנפשי החמיר או החמיר מאוד מאז מתקפת הטרור.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: ״יש לפעול ללא דיחוי לתיקון הממצאים העולים בדוח״
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע כי ״יש לתקן את הליקויים על מנת שמי שחוו את טבח שמחת תורה, שבעה באוקטובר, ישוקמו בהקדם״, והוא מוסיף כי ״על ראש הממשלה, השר במשרד האוצר ומינהלת תקומה לפעול ללא דיחוי לתיקון הממצאים העולים בדוח, ובכלל זה לפעול לאיתור והסרת החסמים לקידום השיקום של החבל, של תושביו ושל קהילותיו״.
