צילום אילוסטרציה, שאטרסטוק
הוועדה לביקורת המדינה דנה אתמול (ב`) בממצאי דו"ח מבקר המדינה על אופן ניהול קרן הפיצויים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
מבקר המדינה: ״משרד האוצר עשה שימוש בכספי הקרן למטרות אחרות – טרם המלחמה וללא חוות דעת משפטית״
לפי הדוח, הקרן עשתה שימוש לא תקין בכספים, הכולל תשלומים עודפים, ניהול השקעות כושל וניגודי עניינים בוועדות ערר. בנוסף, חוסר יעילות עם תיקים שפתוחים עוד מ`צוק` איתן`, וטיפול בתיקים של מקורבים. נציג המבקר אמר בדיון: "משרד האוצר עשה שימוש בכספי הקרן למטרות אחרות בטרם המלחמה ללא חוות דעת משפטית. בנוסף, כ-3 מיליארד שקל שולמו לאנשים שאינם זכאים, מתוכם כ-1.9 מיליארד שקל טרם הוחזרו לקופת המדינה."
יו"ר הוועדה אלון שוסטר הטיח ביקורת נגד משרד האוצר, שלדבריו לא נערך כראוי ולא הציג לוועדת הכספים בכנסת תרחיש היערכות סביר. לדבריו, יתרת קרן הפיצויים ערב המלחמה עמדה על 17.7 מיליארד שקל והייתה נמוכה בהרבה מההוצאות שהצטברו בתקופת המלחמה.
רשות המסים: ״בתחילת המלחמה עוד עבדנו עם טפסים ידניים - עכשיו ב"עם כלביא" אנחנו כבר דיגיטליים״
מנהל מחלקת הפיצויים ברשות המסים, אמיר דהן, הסביר כי הרשות תיקנה את מרבית הכשלים שעלו מהדו"ח תוך שימוש בחברה חיצונית לעזרה עם כספי הקרן: "זה האירוע הגדול ביותר במדינה. במהלך המלחמה ביטחנו 2,000 ספינות שלא הצליחו להגיע לארץ בגלל האיום החות`י – הבנו שאנחנו סוג של חברת ביטוח להרבה מקרים, לא רק לאזרחים ישראלים".
דהן קבע כי מבצע `עם כלביא` הראה ההתקדמות של הקרן לעומת ההתנהלות בראשית המלחמה: "בתחילת המלחמה עוד עבדנו עם טפסים ידניים. עכשיו ב"עם כלביא" אנחנו כבר דיגיטליים. בזכות זה ענינו ל-60 אלף תביעות ופינינו 15 אלף תושבים למלונות ב-12 ימים".
עוד הסביר דהן כי האתגר של הרשות הוא מול הפיצוי בנזק העקיף ואמר כי לדעתו לא כדאי לחוקק תקנות לשעת חירום, אלא להישאר עם הגמישות של אגף התקציבים: "בתוך ימים אנחנו יכולים להתאים את עצמנו לכל תרחיש כדי לבנות תקנות ייעודיות.״
פורום העצמאיים והפרינלסריים: המדינה חייבת להעניק פיצויים מהירים לעסקים זעירים״
מנכ"ל פורום העצמאיים והפרינלסריים, דדי סוויסה התריע כי הדיונים האינסופיים על התקנות בכנסת מייצרים חרדה כלכלית: "60 אלף עסקים נסגרו במהלך המלחמה. המדינה חייבת לקבוע הוראות קבע ולפתור את התסבוכת הזאת אחת ולתמיד. בנוסף, לקבוע פיצויים מהירים לעסקים זעירים.״
במגזר החקלאי יצאו בביקורת חריפה נגד הקרן וציינו את חוסר השקיפות בסטטוס התביעות מול החקלאים. נציג מנהלת תקומה, אסף יצחקי: "קצב התשלומים יצר מצוקה בקרב חקלאים רבים לאורך תקופה ארוכה. בנוסף יש פגיעה אנושה בייצוא חקלאי שעליו אין פיצוי - הדיגיטציה של רשות המסים לא תמיד מתאימה למודל החקלאי".
משרד המשפטים לא ידע להסביר באיזו חוות דעת השתמשו לצורך השימוש בכספי הקרן
בהתייחס לניגודי העניינים בוועדות הערר ושימוש לא חוקי בכספי הקרן ערב המלחמה, אמרה עו"ד מרגנית לוי ממשרד המשפטים כי הם מודעים לבעייתיות: "לא נכון להטמיע גם את ועדות הערר במשרד המשפטים, אנחנו מקדמים חוק שיפתור את העומס הקיים ואב בית דין שיעמוד על ניגודי העניינים". במשרד המשפטים לא ידעו להסביר על פי איזו חוות דעת השתמשו במשרד האוצר בכספי הקרן.
