ישראל מבודדת: בריחת חוקרים, ירידה בסגל האקדמי וייצוג נשים נמוך – דו"ח מצב המדע 2025

מעבדה רפואית באור יהודה. צילום: שאטרסטוק


השבוע הוצג לוועדת המדע והטכנולוגיה דו"ח תלת שנתי המסכם את תמונת המצב בנושאי מדע ואקדמיה בישראל.

"ישראל הופכת למבודדת מדעית ואקדמית"
לפי הדוח למלחמה ישנה השפעה קשה על האקדמיה בשל חרם סמוי וגלוי. הנתונים מצביעים כי חלה ירדה של 15% בקליטת סגל צעיר, לצד ביטול כנסים בין לאומיים בארץ וחשש הולך וגובר בקרב מדענים צעירים לנסוע לכנסים בינלאומיים בגלל החרמות. הדו"ח חושף את ההשלכות: ירידה בקליטת סגל צעיר, ביטול כנסים בין-לאומיים והחרמות שמקשות על שיתופי פעולה בינלאומיים.

"המצב מדאיג במיוחד בקרב המדענים הצעירים", אומרת פרופ` עדי קמחי, יו"ר ועדת דו"ח מצב המדע 2025. "האקדמיה הישראלית מוחרמת ומבודדת". נשיא האקדמיה הלאומית, פרופ` דוד הראל, מוסיף: "אם תהיה החלשות של המדע או של ההשכלה הגבוהה, אף אחד לא יוכל לדרוש שיסתכלו עלינו ברצינות".


פגיעה בייצוג נשים
קמחי מציינת כי באקדמיה הישראלית ישנם 9,000 חברי סגל בכיר, מתוכם כשליש במכללות. "הייצוג הנשי קטן והוא הולך וקטן ככל שמתקדמים באקדמיה הן הופכות למיעוט, למרות שבתארים הראשונים הן הרוב".



כנס מדע בינלאומי, שאטרסטוק


הצעות הדו"ח
הדו"ח מציע מספר צעדים מרכזיים לשיקום האקדמיה הישראלית, בין היתר, הקמת קרן מלגות ללימודים בחו"ל עם חובת חזרה, תכניות לאירוח פוסט-דוקטורנטים בינלאומיים בארץ, חידוש ציוד ותשתיות מחקר, הכשרת כוח אדם בבינה מלאכותית וגיבוי חומרים שניזוקו לאחר הפגיעה במכון ויצמן.

שיתופי פעולה קריטיים: גישור הפער בין האקדמיה לתעשייה
הדו"ח גם מדגיש את הצורך בהזרמת ידע הדדית בין האקדמיה לתעשייה. פרופסור מיכל פלדמן הסבירה כי אין צורך בפרדיגמות הישנות שהאקדמיה מעבירה ידע לתעשייה. "זה קריטי שאנשים יעשו מחקרים מתקדמים ולא יעזבו רק לתעשייה, במיוחד בגלל פערי שכר. האתגר שלנו הוא לאזן בין האקדמיה לתעשייה ולחזק את הקשרים האלו".

יו"ר הוועדה יאסר חוג`ראת סיכם את הדיון: "המדינה צריכה לתקצב יותר את המדע, בהשוואה למדינות אחרות התקצוב שלנו יותר נמוך. צריך להכניס יותר את הבינה המלאכותית במחקר ובהוראה. צריך להגדיל את השוויון בכל המוסדות. לאקדמיה יש תפקיד חשוב בחיזוק הקשרים הבינלאומיים שלנו. הייתי שמח לראות יותר חוקרים בקרב בני המיעוטים ואת כלל המגוון החברתי של המדינה".