מתוך צילום הווידאו של ועדת הבריאות
במסגרת דיון שנערך היום (ב׳) בוועדת הבריאות, סתיו סויסה, מובילת הלומות קרב ולוחמת בפיקוד העורף, סיפרה על "מסע לא פשוט לשיקום, והצורך במענה לילדים ולמוסדות החינוך.
״הטראומה היא יומיומית, ויש צורך דחוף בבית מאזן להלומות-קרב, שיקום וליווי תעסוקתי, מיצוי זכויות, גב כלכלי, מענה חם טלפוני, הכרה בהלומים שלא היו במערך הלוחם, הגדלת מספר המלווים באגף השיקום, הנגשת לימודים אקדמאיים מותאמים להלומים, וטיפול ללא סמים משני-תודעה". היא הזהירה מפני שחרור משירות צבאי או משטרתי עקב סעיף נפשי, והדגישה כי על המערכת להירתם לשיקומם.
החמרה במצב הנפשי של אזרחי ישראל
ממסמך של מכון אדווה עולה כי מאז פרוץ מלחמת השבעה באוקטובר הוחמר מצבם הנפשי של אזרחי ישראל: לפי נתוני משרד הבריאות והערכות מבקר המדינה, מאות אלפים סובלים מפוסט טראומה, דיכאון, חרדה, או קשיי הסתגלות ; למעלה מ- 50% מהנשים סובלות מהרעה בבריאותן הנפשית; בקרב המגויסים, פצועי צה"ל ומשפחותיהם, כמו גם בקרב המפונים והנפגעים הישירים ממתקפת השבעה באוקטובר, חלה מצוקה נפשית גוברת לצד גידול בשימוש בחומרים ממכרים.
שיעור גבוה של מצוקות נפשיות ופוסט טראומה בצעירים שנחשפו ישירות לאירועי ה-7 באוקטובר
שני סקרים שנערכו במהלך שנת 2024 מצביעים על שיעור גבוה מאד של מצוקות נפשיות ופוסט-טראומה במיוחד בקרב צעירים שנחשפו באופן ישיר לאירועי ה7- באוקטובר. ״מערך בריאות הנפש בשירות הציבורי מצוי במשבר מתמשך הנובע ממדיניות ארוכת שנים של הזנחת מקצועות הטיפול: מחסור כרוני בכוח אדם ובתקנים, קושי באיוש תקנים קיימים, היעדר מפתח תקינה הקובע את מספר המטופלים למטפל, וזמינות נמוכה של שירותי הטיפול.״ מדגישים באדווה.
משבר במערך בריאות הנפש – במערכות הציבוריות ובצבא
לפי הדוח, המשבר קיים בכל המערכות הציבוריות וכן באגף השיקום במשרד הביטחון שמטפל כיום במעל 30 אלף פגועי נפש והלומי קרב. ״המשבר נובע מתנאי העסקה ושכר ירודים, המביאים למחסור במטפלים, ומייצר עומס יתר ושחיקה. אלו מבריחים מטפלים מהשירות הציבורי ומקשים על גיוס מטפלים חדשים - מעגל שמשמר את עצמו ומעמיק את המחסור. גירעון טיפולי זה משפיע על זמינות ואיכות הטיפול הניתן לתושבים, לצד קושי בהענקת שירות טיפולי רציף וארוך טווח.״
פינוי פצועים. צילום: שאטרסטוקהתקציב לא עונה על הצרכים
על אף הגידול בתקציב מערך בריאות הנפש בתקופת המלחמה - כ- 1.4 מיליארד שקל לשנים 2024-2025 – אין מענה מספק לצרכים ההולכים וגדלים של הציבור. לפי דוח אדווה, ״בשנת 2025 נחתמו הסכמים קיבוציים המעלים את שכרם של הפסיכולוגים והפסיכיאטרים בשירות הציבורי. אולם, איוש התקנים אורך זמן ולכן המענה המיידי לצרכים שהתרחבו מאד על רקע המלחמה הינו מוגבל.״
״בנוסף, במקצועות בהם לא נחתמו הסכמים דומים (למשל, עובדים סוציאליים ויועצים חינוכיים), לא השתפרה התקינה והגרעון הטיפולי צפוי להימשך. כך גם באשר לאגף השיקום במשרד הביטחון אשר על אף הגידול המשמעותי בתקציבו, כ- 15% מתקני הפסיכיאטרים טרם אוישו ויחס התקינה עומד על רופא אחד ל- 3,200 מטופלים.״
לפי הדוח, בהשוואה בינלאומית, ההשקעה בישראל עדיין נמוכה מאד - נכון לשנת 2025 , השקעה בבריאות הנפש בישראל עומדת על 7% מסך תקציב הבריאות הכולל - בהשוואה לשיעור ההשקעה במדינות מערב אירופה שנע בין 12%-16% מתקציבי הבריאות הלאומיים.
נתונים נוספים מתוך דוח אדווה: במחלקות הרווחה ברשויות המקומיות- 1,435 תקנים של עובדים סוציאליים אינם מאוישים; במערכת החינוך יש מחסור של 2,674 תקנים של פסיכולוגים חינוכיים, לצד 997 תקנים שאינם מאוישים; יש צורך בתוספת של כ- 1,500 משרות של פסיכולוגים קליניים בשירות הציבוריו מחסור של 300 פסיכיאטרים במערכת הציבורית - עוד טרם המלחמה
השיקום כולל גם את בני המשפחה
הפסיכיאטר ד"ר מיכאל סגל, הדגיש את השפעתו של הקנאביס להציל חיים ולמנוע התאבדויות, ואילו פרופ` אייל פרוכטר, ראש תחום רפואה ב"קולקטיב עיקר", ציין כי השיקום אינו יחידני – אלא כולל את המשפחה, הקהילה והתעסוקה, וקרא לתת את תשומת הלב גם להלומי הקרב ללא עורף משפחתי או שברחו לטיול בחו"ל.
רונית סנדרוביץ, ראש החטיבה למענים סוציאליים במשרד הביטחון, סיפרה על שיתוף פעולה עם הלומי הקרב, ובניית מענה ע"פ הצרכים המשתנים בכל שלבי השיקום. לדבריה, המחסור בכוח אדם באגף, מתבטא היום במלווה אחד לכל כ-850 פצועים.
רק שני בתים מאזנים ייעודיים להלומי קרב בלבד
שמואל הראל, אף-הוא הלום קרב, ביקר את הפעלת היישומון, ואמר כי המידע הנמסר בו נובע משיפוטיות והתנשאות, ואין בו מענה למי שאינו דובר עברית. בדיון אף נשמעה ביקורת על היעדר בית מאזן ובית הלוחם באזור השומרון, וכן על שיבוץ הלומי קרב בבתים מאזנים עם הלומים מרקע אחר, מה שעשוי להחמיר את מצבם – בעוד שבתים מאזנים ייעודים להלומי הקרב בלבד – קיימים שניים בלבד.
לדברי הילה יבנאי טל, מנהלת השירות הסוציאלי ב״צבר רפואה – בית חולים בבית,״
עם תחילת המלחמה, אגף השיקום יצא במכרז להרחבת המענים בתחום בריאות הנפש. במסגרת זו פותחו חלופות אשפוז עבור מתמודדי נפש עם רקע של PTSD המתקשים לשהות בבתים מאזנים או במחלקות. ״חלופת אשפוז הבית מבוצעת על ידי צוות רב מקצועי המתמחה בבריאות הנפש ומגיע לבית המטופל. המענה מאפשר למטופל ולבני משפחתו להישאר בסביבה מוכרת, מחזק את תחושת השייכות ומגביר את שיתוף הפעולה. הטיפול בבית מפחית את תחושת הבושה והסטיגמה הכרוכה באשפוז במחלקה, מאפשר שמירה על שגרת החיים ומשלב את המשפחה כשותפה מלאה בתהליך ההחלמה. מדובר במודל שפועל כבר מספר שנים ומוכיח את עצמו עם אחוזי הצלחה גבוהים".
יו״ר הוועדה לימור סון הר מלך: ״אנחנו נעקוב מקרוב, בשטח ובוועדה, אחרי כל שלב בשיקומם, ולא נקבל ביורוקרטיה שמעכבת טיפול, לא נקבל חוסר במענים בפריפריה או במרכז, ולא נשלים עם מצב שבו מי שנתן את נפשו למען המדינה, מוצא את עצמו נלחם על זכותו לחיות בכבוד.״
