האתר הארכאולוגי ארמון הישאם ביריחו. צילום: שאטרסטוקועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בראשות ח”כ צבי סוכות, אישרה אתמול (ג׳) לקריאה ראשונה את הצעת חוק רשות המבקשת להקים רשות מורשת יהודה ושומרון שתהיה אחראית על כלל נושאי העתיקות, האתרים הארכיאולוגיים והמורשת באזור. ההצעה אושרה בכפוף לרביזיות שהגישו יו”ר הוועדה ח”כ סוכות וח”כ סימון דוידסון, והיא צפויה לשוב לוועדת השרים לענייני חקיקה לפני שתתקדם לקריאה שנייה ושלישית. התקציב השנתי המוערך לרשות החדשה עומד על לא פחות מ־30 מיליון שקלים.
סיום המודל הצבאי – והקמת תאגיד סטטוטורי
כיום, חוק העתיקות וחוק רשות העתיקות אינם חלים ביהודה ושומרון, והטיפול באתרים מופקד בידי קמ”ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי, הפועל תחת המפקד הצבאי. הצעת החוק מבקשת לשנות מן היסוד את המצב הקיים, ולהעביר את האחריות לידי גוף אזרחי – רשות סטטוטורית חדשה שתפעל במשרד המורשת. הרשות תהיה אחראית לשימור, שחזור, חפירה, פיתוח, הצלה והנגשה של אתרי מורשת, וכן לאכיפת חיקוקים שימנעו פגיעה בעתיקות.
לרשות תמונה מועצה בת תשעה חברים שימונו בידי שר המורשת, והיא תקבע את מדיניות הגוף ותפקח על יישום התכניות והתקציבים. בכך מבקשת הממשלה לבסס לראשונה ניהול אזרחי מוסדר של המורשת הארכיאולוגית באזור.
סוכות: “ההיסטוריה היהודית נמצאת יותר בשילה מאשר בדיזנגוף”
יו”ר הוועדה, ח”כ צבי סוכות, הציג את החוק כמהלך ציוני והיסטורי:
“זהו אחד החוקים שהכי חשוב לי לקדם פה. נעשה מהפכה ביהודה ושומרון. ההיסטוריה היהודית נמצאת פחות בדיזנגוף ויותר בשילה. ראיתי בעיניי שוד עתיקות פעם אחר פעם ואסור לתת לזה לקרות”. לדבריו, אתרים מרכזיים מוזנחים ומושחתים: “במזבח יהושע בהר עיבל, אתר היסטורי בקנה מידה עולמי, יש גרפיטי בערבית ועושים שם מנגלים. עתיקות מושמדות כמעט על בסיס יומיומי”. גם יוזם ההצעה, ח”כ עמית הלוי, בירך על האישור:
“הגיע הזמן לקחת אחריות ולמנוע את השוד המתמשך של אוצרות התרבות שלנו. ההצבעה היום מעבירה את האחריות לרשות סטטוטורית במשרד המורשת – ולא לממשל צבאי”.
האופוזיציה: “שימוש בארכאולוגיה ככלי סיפוח”
מן העבר השני נשמעה ביקורת חריפה. ח”כ גלעד קריב כינה את החוק “הזוי” והתריע מפני השלכותיו המדיניות: ״החקיקה הזאת היא חלק מסיפוח זוחל. עושים שימוש בארכאולוגיה ככלי להשתלטות על אדמות ולגירוש פלסטינים. זה ניצול לרעה של המדע”.
החוק מקנה למפקחי הרשות סמכויות אכיפה בדומה לאלה של קמ”ט העתיקות כיום. רפ”ק מורן בייביץ מחטיבת החקירות במשטרה התריעה: ״צריך לדעת באיזו ערכאה ידונו ההליכים הפליליים ומה גבולות הגזרה של הפקחים”.
יועמ”שית הוועדה: “חקיקה חריגה שסוטה מעקרון הריבונות”
יועצת ועדת החינוך, עו”ד תמי סלע, הזהירה כי מדובר בחקיקה חריגה מאוד. ״זו חקיקה ישירה של הכנסת שקובעת סמכויות הפקעה, חפירה ואכיפה גם כלפי פלסטינים. היא סוטה מעקרון הריבונות הטריטוריאלית ומעוררת חשש להחלה דה־פקטו של החוק הישראלי ביהודה ושומרון”. במשרד המשפטים הוסיפו כי ההצעה “סותרת את המדיניות רבת השנים של ישראל ומעוררת רגישות בינלאומית”, וביקשו להשיבה לדיון ממשלתי.
קמ”ט הארכיאולוגיה בני הר אבן טען כי עדיף להקים רשות מכוח תחיקת הביטחון, אך שר המורשת עמיחי אליהו השיב: ״זה טוב כשלב ביניים – עד להחלת ריבונות מלאה. אנחנו רוצים ריבונות ביו”ש. זה שלנו”. רשות הטבע והגנים התריעה כי החוק פוגע במודל הניהול הקיים של אתרי עתיקות, ודרשה לשמר את סמכויות קמ”ט שמורות הטבע.
