פאנלים על גגות ברמת גן. צילום: שאטרסטוקבזמן שמדיניות האקלים של הממשלה נעה בין חקיקה תקועה לוויכוחים תקציביים, מתרחשת בישראל תזוזה שקטה אך משמעותית: הרשויות המקומיות הופכות לשחקן המרכזי של ההתמודדות עם משבר האקלים.
זירת השלטון המקומי: תשתית ארגונית ומקצועית ארוכת טווח
הדוח השנתי של פורום האקלים מראה כי בשנה החולפת האקלים הפך לסוגיה סביבתית-כלכלית מובהקת: חום קיצוני, שריפות, הצפות והפסקות חשמל הם אירועים עם תג מחיר כבד – פגיעה באיכות הסביבה, בבריאות התושבים, בתשתיות, עלייה בהוצאות רווחה ובריאות. על-פי הדוח, שנת 2025 סימנה את שלב המיסוד וההרחבה של פעילות הפורום בקרב הרשויות המקומיות, תוך דגש על בניית תשתית ארגונית ומקצועית ארוכת טווח.
תכנית השאפתנות האקלימית והחוסן הסביבתי ברשויות המקומיות
לאחר השקת התכנית בבית הנשיא בסוף 2024, שנת 2025 הוקדשה להעמקת העבודה הישירה עם ראשי הרשויות תוך מחויבות ליעדים השאפתניים שהוצבו. במפגשים עם ראשי הרשויות הוצגו ההישגים של שנת הפעילות הראשונה לצד אתגרים ונושאים להמשך קידום. בנוסף, התקיים מפגש ייעודי של ראשי הרשויות במסגרת התכנית, שאפשר למידת עמיתים, שיתוף בהתמודדויות משותפות וחיזוק הקהילה המנהיגותית סביב סוגיות אקלים וחוסן.
אנרגיה מקיימת: מהוצאה להכנסה
אחד הצירים המרכזיים בדו״ח הוא הפיכת הרשויות לשחקניות פעילות במשק האנרגיה. מעבר ליתרונות הסביבתיים, מדובר בשינוי כלכלי עמוק: ייצור חשמל על נכסי ציבור מצמצם הוצאות שוטפות ויכול לייצר הכנסות קבועות.
כך למשל:
• כפר סבא התקינה 15 גגות סולאריים על מבני העירייה.
• פרדס חנה–כרכור מתקדמת לעבר איפוס אנרגטי של נכסי הרשות.
• רשויות נוספות קיבלו ליווי בהקמת תאגידי אנרגיה עירוניים ובמודלים כלכליים לייצור חשמל על גגות, חניונים ומבני ציבור .
פורום האקלים פועל במקביל מול משרד האנרגיה ומשרד הפנים להסרת חסמים רגולטוריים, כך שהרשויות יוכלו לפעול כ־“צרכניות־יצרניות” (prosumers) בשוק החשמל.
חוסן עירוני-אקלימי
גם בתחום החוסן האקלימי ניכרת חשיבה כלכלית. הרצליה, לדוגמה, הרחיבה יעד של שלושה מרכזי חוסן עירוניים ל־17 מרכזים. מרכזים אלה מספקים מענה לגלי חום, הפסקות חשמל ואירועי קיצון – ובכך מצמצמים הוצאות חירום עתידיות על פינוי, טיפול רפואי ושיקום תשתיות. הדו״ח מראה כיצד שיקולי אקלים חודרים גם לליבת התכנון העירוני:
רחובות פתחה תהליך עומק לשינוי הנחיות התכנון בשכונת קדם, בעקבות המלצות להתייעלות אנרגטית.
אילת גיבשה תכנית אסטרטגית למעבר לתחבורה מקיימת – מהלך בעל השלכות ישירות על יוקר המחיה, זיהום אוויר והוצאות בריאות עתידיות.
בית שמש - הושלם מיפוי להקמת מרכז ידע ויישום וירטואלי לתושבים, והוגדר, כי הרשות תעבוד עם יועץ חיצוני לכתיבת הנחיות אנרגיה לרובע חדש שיוקם בעיר
ג׳לג׳וליה - התקיימו שלושה מפגשי הכשרות עומק לפורום האקלים הרשותי וכן מתקיימים מגעים בין המועצה המקומית ג`לג`וליה לבין מועצת דרום השרון על מנת לקדם הצהרה משותפת של שתי המועצות ליצירת רציפות תנועתית ביניהן.
קורס למגזר המוניציפלי: האינקובטור לקיימות
במהלך שנת 2025 יצא לדרך שיתוף פעולה חדש בין פורום האקלים לאקדמיה לאמנות ועיצוב – בצלאל, שמטרתו לחבר בין אתגרי השלטון המקומי בהקשרי שינויי האקלים לבין פיתוח תוצרים ייעודיים וישימים. נציגי הרשויות המקומיות - בית שמש ורחובות, הציגו את האתגרים שבהם ביקשו מהסטודנטים לעסוק, ולאחר מכן חולקו הסטודנטים לקבוצות עבודה של כחמישה משתתפים. במסגרת זו ביקרו הקבוצות ברשויות, נחשפו להקשר המקומי ופיתחו פרויקטים עבור הרשויות המקומיות, הנענים לאתגרי הרשות. קידום פרויקטים
אנרגיה סולאריים בחברה הבדואית
במהלך השנה פעל פורום האקלים לקידום אנרגיה סולארית בחברה הבדואית, במטרה לחזק חוסן אנרגטי מקומי ולאפשר מעבר ממקורות מזהמים לפתרונות נקיים. ״קיימנו שורת פגישות עבודה עם אשכול נגב מזרחי ועם המועצה האזורית נווה מדבר. המטרה הייתה לקדם מימוש תקציב של משרד האנרגיה והתשתיות המצוי באשכול להחלפת גנרטורים במספר מוסדות חינוך במועצה בפתרונות סולאריים. מהלך זה צפוי לצמצם רעש וזיהום ולשפר את הרציפות התפקודית של המוסדות. במקביל קיימנו שיחות עם רמ״י ועם משרד האנרגיה והתשתיות. השיחות נועדו להניע יישום עבודה מקצועית שבוצעה במשרד לבחינת שטחים בעלי היתכנות גבוהה לפרויקטים סולאריים בחברה הבדואית. זאת, במטרה לתרגם את המיפוי לצעדי ביצוע שיאפשרו הקמה של פרויקטים בקנה מידה משמעותי,״ תיארו חוברי הפורום.
תכניות 2026 ממשיכות באותו קו: הרחבת סמכויות הרשויות בתחום האנרגיה, קידום תאגידי אנרגיה עירוניים, שילוב אקלים במרכזי חוסן ופיתוח סטנדרטים עירוניים חדשים.
