אושרה לקריאה ראשונה: הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות

חלקו הראשון של הדיון היה גלוי וחלקו השני חסוי, במסגרתו שמעה הוועדה סקירה מנציגי מערך הסייבר, השב"כ, צה"ל והמלמ"ב, שכללה הרחבה על האיומים הנשקפים, דרכי ההתמודדות, השימוש בהוראת השעה וחשיבות הצורך בהארכתה. כמו כן, גורמי המקצוע ציינו כי בזמן הקרוב צפויה להסתיים עבודת מטה שמטרתה לקדם הסדר קבע במסגרת חוק הגנת הסייבר הלאומית.

בלימת תקיפות סייבר נגד שירותי אחסון ושירותים דיגיטליים

מוצע להאריך עד ליום 31 בינואר 2027 את תוקפה של הוראת השעה המסמיכה את מערך הסייבר הלאומי, שירות הביטחון הכללי, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון וצה"ל לפעול לבלימת תקיפות סייבר חמורות נגד ספקי שירותי אחסון ושירותים דיגיטליים.

בנוסף, מוצע לבצע תיקון טכני בסעיף הדיווח, כך שנוסח הפגיעה בשירותים חיוניים תוגדר כפגיעה באופן חמורה ברציפות אספקתם של שירותים חיוניים לציבור, ותותאם להגדרה המעודכנת של "תקיפת סייבר חמורה".


תקיפות הסייבר הופכות מתוחכמות ומורכבות יותר

בדברי ההסבר להצעה נכתב "מתחילת הלחימה במסגרת מבצע "חרבות ברזל" ניכרת עלייה בהיקף ובעוצמה של תקיפות הסייבר נגד גופים אזרחיים במשק הישראלי. מטרת תקיפות סייבר אלה היא לפגוע, כחלק מהמתקפה המשולבת המכוונת כלפי חוסנה של מדינת ישראל, במרחב הסייבר הישראלי, בכלכלה ובתפקודו התקין של המשק הישראלי, והן אף עלולות להוביל לפגיעה בחיי אדם. תקיפות הסייבר, לפי עמדת גורמי המקצוע במערך הסייבר הלאומי, בשב"כ ובמלמ"ב הולכות והופכות מתוחכמות ומורכבות יותר.

ספקים רבים של שירותי אחסון ושל שירותים דיגיטליים מהווים יעד מועדף לתקיפות סייבר, בין השאר, מאחר שהם מתאפיינים בחיבוריות גבוהה לגופים רבים במשק הישראלי, לרבות למשרדי ממשלה וגופים ציבוריים, ובהם גם גופים ביטחוניים, תשתיות מדינה קריטיות, ארגונים חיוניים לתפקודו של המשק ועוד. בשל חיבוריות זו, הנזק שעשוי להיגרם מתקיפה כנגד ספקים אלה עלול להתפשט ולהשפיע על חברות רבות במשק.״