אסדת לוויתן. צילום ארכיון: יבגני מלכין, המשרד להגנת הסביבההוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח"כ ניסים ואטורי קיימה אתמול (ג׳) דיון בנושא דו"ח משק הגז הטבעי 2025 שהוכן על ידי חברת הייעוץ BDO עבור איגוד הגז הטבעי.
״מחירי הגז ירדו ב -20%״
מנכ"ל איגוד הגז הטבעי, אמיר פוסטר הציג את עיקרי הדו"ח לוועדה והתייחס למטרות מתווה הגז, ובראשן הרחבת יכולת הפקת הגז הטבעי לצורך יצירת ביטחון אנרגטי במדינת ישראל. "אחד הנושאים המרכזיים היה לשמור על רמות מחיר נמוכות במשק הגז הישראלי. המציאות עלתה על התחזיות. בפועל מחירי הגז ירדו ב-20% אחוז. מבחינה גיאופוליטית, יש שיתוף פעולה חסר תקדים בין ישראל לשכנותיה. כיום ישראל היא ספקית האנרגיה הגדולה במזרח הים התיכון", אמר. מבחינה סביבתית, ציין כי פליטות גזי החממה ירדו ב-45%, בעיקר הודות להטמעת הגז הטבעי במשק.
ביחס למחירי הגז הטבעי והחשמל, אמר פוסטר כי מחיר הגז הטבעי בישראל הוא מהנמוכים בעולם. ״מאז החלה מהפכת הגז הטבעי, הירידה במחיר הגז הביאה לירידה משמעותית של 16% במחירי החשמל. לעומת זאת באירופה המחירים עלו ב-25%. כיום מחיר החשמל בישראל נמוך ב-50% ממחיר החשמל באירופה. זה לא היה יכול לקרות ללא הפקת הגז הטבעי והירידה במחירי הגז הטבעי".
מנכ"ל איגוד הגז הטבעי, אמיר פוסטר. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסתהכנסות המדינה מגז טבעי יסתכמו ב 475 מיליארד שקל
שותף וכלכלן בחברת הייעוץ BDO, חן הרצוג, אמר כי כ-475 מיליארד שקל ישולמו לקופת המדינה בזכות הגז הטבעי לאורך החיים הכלכליים של המאגרים (בין השנים 2015 ל-2062, כולל תמלוגים, מסים והיטלים). זאת, לפני הכנסות הריבית של קרן העושר.
"בתרחיש שלנו, יישאר גז עד לשנת 2062. התרחיש של ועדת דיין הוא שמרן יותר. יש לאזן בין צרכי הביטחון האנרגטי של הדורות הנוכחיים לאלה הבאים. לדורות הבאים אנו משאירים דרך קרן העושר והכנסות המדינה את היכולת לעבור לאנרגיות מתחלפות ולהגיע לעצמאות אנרגטית, משום שהגז הוא דלק מתכלה", אמר הרצוג. עוד הוסיף כי ״בראייה לאחור, לולא החתימה על הסכמי הייצוא לפני 10 שנים, היינו נשארים עם מאגר אחד, בלי תחרות, כאשר במלחמה המאגר הזה מושבת ואז אנו תלויים בחסדי העולם. לדבריו, הייצוא תרם להוזלת יוקר המחיה, לביטחון האנרגטי ולהכנסות המדינה. "האיזון בין שוק מקומי לייצוא הוכיח את עצמו", הדגיש.
מנהל תחום מקרו ותעריפים ברשות החשמל, אדיר לוי התייחס לגובה מחירי החשמל: "מחיר החשמל הוא נגזרת של מספר מרכיבים – מחירי הדלקים, התחרות וההון שמושקע במשק החשמל כולל הקמת מתקני ייצוא והשקעה ברשת. היום יש חסמים גבוהים למעבר של המשק לאנרגיות מתחדשות על בסיס סולארי. אנו משקיעים ברשת כדי לפתור את החסמים האלה. זה אמנם יוצר מעמסה על התעריף בשנים הקרובות אבל אנו מקווים שההשקעה הזו תחזיר את עצמה גם במשק יותר נקי וגם בהוזלת התעריף לצרכן".
ח"כ ניסים ואטורי. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
״בעלות צולבת של שברון במאגרי הגז״
ראש צוות אנרגיה ברשות התחרות, עו"ד מוטי כץ: "אי אפשר להתעלם מהבעלות הצולבת במאגרי הגז ומהעובדה שמדובר באותו מפעיל כמו שברון שמחזיק בשיעורים משמעותיים בשני המאגרים. זה לא דבר זניח. המלצנו בדו"ח ועדת דיין להידרש ולטפל בעניין הבעלות הצולבת. במסגרת טיוטת דו"ח ועדת דיין המלצנו לשקול ולבחון את הישימות של הפרדה בין המאגרים באמצעות חקיקה. כלומר, לחייב את שברון לצאת מאחד המאגרים. המציאות של אותו מפעיל ומחזיק שהוא משמעותי בשני מאגרים אינה מאפשרת תחרות מיטבית".
״החל מ 2036 נצטרך להתחיל לייבא גז״
מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש: "גז שווה חשמל שווה יוקר מחיה. אנו לא מתנגדים ככלל לייצוא. השאלה כמה משאירים עתודה לישראל. אנחנו מסתמכים על נתונים של משרד האנרגיה שאומר מפורשות שהחל מ-2036 נצטרך להתחיל לייבא, זה יותר אמין ממה שאומר איגוד הגז שיש לו אינטרס. אם נייבא עוד כעשור אנו פשוט יורים לעצמנו ברגל. כאשר ממירים את כל המשק לגז, אי אפשר ביד שניה לייצא את הגז החוצה ולהפוך אותנו למדינה שמייבאת גז. הגז הוא משאב ציבורי והוא לא שייך רק למונופול הגז. אנו בעד שכולם ירוויחו אבל יש מה שנקרא רווח הוגן".
