אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק״הבחירה של הממשלה לזנוח את הצעת החוק נובעת מהיעדר ההגדרה של תופעת האלימות במשפחה והאלימות הכלכלית כחלק ממנה,״ כך הסבירה נציגת משרד הרווחה את שינוי התפיסה בנוסח הצעת החוק. זאת, במסגרת דיון הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי שהתקיים הבוקר (ד`).
יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן: "נשים שסובלות מאלימות פיזית נאלצות לחזור לבן הזוג בגלל התלות הכלכלית בגבר. הרבה נשים שנרצחו סבלו הרבה פעמים מאלימות כלכלית".
נפגעת אלימות כלכלית: ״לא מצאתי עבודה. מצאתי עצמי נתונה לחסדיו״
חני אסרף אם חד הורית ל-5 ילדים מנתיבות: "אלימות כלכלית היא תופעה חוצת מגזרים. לרוב התופעה מופנית כלפי נשים שלא עובדות. הייתי במקום הזה ואני וילדי חיינו מ-630 שקלים. המדפים במקרר חולקו לשלו ושלנו. הייתי סופרת את השקלים כדי לקנות לחם לילדים. שני ילדים שברו יד והוא לא הסכים לפנות אותם לטיפול רפואי. בכל הזדמנות שניסיתי לצאת לעבוד הוא מצא תירוצים למה לא.״
אסי אסתר: "יש פה כשל רב מערכתי. חוויתי אלימות כלפי וכלפי בנותיי. הוא עקב אחרי בעבודה. הוא חילק צ`קים בזיוף חתימתי. הוא פתח לעצמו עסק מוניות על שמי. הוא זייף צ`קים והכל מתרחש כשאני במקלט והוא עשה לי חובות של 750 אלף שקל. הוא פושט רגל לשעבר. כבר לא היה לי כוח. יש לי מכתב בכתב ידו שהוא מודה בכל מה שהוא עשה. הכניסו אותי לפשיטת רגל ובחיים לא הייתי חייבת דבר לאיש. הוכחתי שזה לא החוב שלי וזה לא עניין אף אחד".
אתי ברנר אמא לשלושה וגרושה פעמיים: "יש אותך נושמת ואין אותך חייה. מבחוץ הכל נראה רגיל ואין סימנים כחולים כי אף אחד לא מרביץ לך. יום אחר יום את מגלה בדיעבד שחיית בתוך כלא שאת הגבולות שלו לא ראית. צמצמתי את עצמי. הקטנתי חלומות כי הרצונות והשאיפות היו שייכים רק לו. לא ביקשתי יותר מדי. פחדתי לחיות ולרצות אבל חיים ותקווה לא היו בי. כל בקשה הפכה לאיום. אלימות כלכלית לא באה בצעקה אלא בטפטוף.״
רעות גרשון "הייתי 3 שנים סגורה בבית וכמעט ולא יצאתי וכשיצאתי זה רק אתו. כרטיס האשראי שלי היה אצלו. הקצבאות שלי - הכול עבר דרכו. לא נתתי אישור לכך ופשוט לא יכולתי להתנגד. ההתנהלות בבית הייתה בשליטה. היו סצנות של קנאה על מי הסתכלתי ולמי חייכתי ואז הגיעה האלימות הפיזית."
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסתיוזמת ״קווים אדומים״: ״נמצאים בעיצומו של גל אלימות במשפחה״
פייני סוקניק, מנהלת שותפויות ביוזמת "קווים אדומים" אמרה בדיון: ״בעקבות המלחמה, אנחנו נמצאים בעיצומו של גל אלימות במשפחה מתמשך המחייב היערכות שונה. אלימות כלכלית אינה עוד תופעה נפרדת או נקודתית. זו תופעה חמורה שיש לה השלכות עמוקות על חירות, ביטחון ויכולת קיום בסיסית.״
עו"ד הילה דולינסקי יעוץ משפטי במשרד הרווחה: "אנחנו בשיח מול משרד המשפטים ומשרדים נוספים על נוסח הצעת החוק. התפיסה שהאלימות הכלכלית עומדת בפני עצמה ומנותקת מדפוסי אלימות אחרים מעוררת שאלה. אנחנו שואלים מה ההסדר החקיקתי המדויק יותר. החוק למניעת אלימות במשפחה לא מגדיר את תופעת האלימות ואת תופעת האלימות הכלכלית כחלק ממנה.
הלמ״ס: 75,000 נשים במעגל האלימות הכלכלית
יפית אלפנדרי מהלמ"ס אמרה כי יש אתגרים מורכבים במדידה של אלימות כלכלית, כאשר ב- 90% מהמקרים אף אחד לא יודע מה קורה. ״פיתחנו מודול ייעודי עם המחוון של הרשות לקידום מעמד האישה, הכולל ניטור שיח ברשתות החברתיות, וסקר ביטחון אישי. במסגרת הסקר שאלנו נשים האם נמנעה מהן גישה לכספים או הוצאות, האם מנעו מהן לעבוד, למי הן דווחו. הממצאים מראים שרק 3% דיווחו על היותן במעגל האלימות הכלכלית, שזה 75 אלף נשים".
רשות המיסים: ליווי קב״ט לנשים שתובעות מזונות בהוצאה לפועל
עו"ד שמרית רגב שרייבר דוברת רשות המיסים אמרה כי נשים שתובעות מזונות בהוצאה לפעול, זוכות היום לליווי קב"ט מהבית וחזרה - לכל אורך התהליך. ״בהליכי מזונות מבקשים דיון מוקדם ככל שניתן - ברגע שאישה מציגה ראיה של צו שהות במקלט או צו הרחקה היא יכולה לתאם דיון מוקדם עד 60 יום בפני רשם הוצאה לפועל שהם גורם שיפוטי. בנוסף אנחנו מסייעים לנשים מעמותת רוח נשים ויש שיתוף בחובות לזוג נשוי - ככל שניתן אנחנו מנסים לסייע לנשים".
עמותת רוח נשית: ״כל עוד האלימות הכלכלית לא מוגדרת בחקיקה - לא נוכל לתת לנשים סעד משפטי והכרה״
תמר שוורץ מנכ"לית עמותת רוח נשית: "66% מנפגעות האלימות חוזרות אל בן הזוג בשל תלות כלכלית. באות אלינו פרופסוריות שמתות מפחד לפתוח חשבון בנק. הדיווח קטן לעומת גודל התופעה. אם האישה עצמית כלכלית אז הסיכוי שתחזור לזוגיות אלימה נושק לאפס. 87% מהנשים שמגיעות אלינו יצליחו להתפרנס בכבוד. כל עוד זה לא מוגדר בחקיקה לא נוכל לתת לנשים סעד משפטי והכרה. הצעת החוק היא לא ימין ושמאל".
קרן בן הרוש הרשות לקידום מעמד האישה: "אין ידע ומאגר על סוגי אלימות שונות עבור כל משרדי הממשלה״
״עד היום אין ידע ומאגר על סוגי אלימות שונות עבור כל משרדי הממשלה,״ אמרה קרן בן הרוש הרשות לקידום מעמד האישה. לדבריה, הרשות גיבשה תוכניות לפיתוח ועצמאות כלכלית ברשויות המקומיות, בסכום של 10 מיליון שקלים.
