שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳. צילום: תומר רוטנברגבכנס עיריית ראש העין למיגור זיהום האוויר משריפות הפסולת הפיראטיות, שנערך היום (ה’), הציג ראש העיר רז שגיא תמונת מצב חריפה על תופעה הנמשכת שנים ופוגעת בבריאות הציבור. לדבריו, המאבק עד כה התמקד בעיקר בכיבוי השריפות עצמן, במקום טיפול בשורשי הבעיה – הכלכליים, הארגוניים והמשילותיים.
שגיא: ״פער של אלפי שקלים לכל משאית יוצר תמריץ ברור לפעילות עבריינית״שגיא הבחין בין שני סוגי שריפות מרכזיים. האחת, שריפות פסולת שמקורן בפינוי אשפה מתוך יישובים פלסטיניים, המוסטת לרוב מערבה אל סמוך לגדר. השנייה, חמורה ומאורגנת יותר, כוללת איסוף פסולת בתחומי מדינת ישראל והעברתה ליהודה ושומרון. “בשני המקרים מעורב הרבה כסף,” הדגיש, “והפערים הכלכליים הם הדלק האמיתי של התופעה”.
לדבריו, פינוי משאית פסולת של 14 טון עולה לעיריית ראש העין כ־5,340 שקלים, בעוד שביהודה ושומרון העלות נאמדת בכ־700 שקלים בלבד. פער של אלפי שקלים לכל משאית יוצר תמריץ ברור לפעילות עבריינית. “פער כזה מושך את העולם התחתון,” אמר שגיא, “וזה מהר מאוד הופך לפעילות מאורגנת”.
מעבר לבעיה הכלכלית, תיאר שגיא את המורכבות התפעולית והסביבתית. כיבוי השריפות הוא תהליך ממושך ומסובך, שכן מדובר בטונות של פסולת בוערת, לעיתים תת־קרקעית. גם לאחר כיבוי האש, העשן ממשיך לעלות מן הקרקע, פוגע באיכות האוויר ומסכן את בריאות התושבים. “זה נראה כמו גיהינום,” אמר, “ואין סיכוי שיהיו מספיק משאבים לכבות הכול בזמן”.
״נדרש שינוי גישה - האכיפה אינה מרתיעה״שגיא מתח ביקורת על המענה הקיים, גם כאשר הוא מתבצע בליווי המנהל האזרחי וצה”ל. לדבריו, נדרש שינוי גישה: מעבר מטיפול בחום או בחמצן – לכיבוי נקודתי – לטיפול בחומר עצמו. “אם לא יהיה מה להבעיר, לא תהיה שריפה,” הסביר.
בהקשר זה ציין כי לפני למעלה משנה הוצע מודל שונה, המתמקד בניהול הפסולת עצמה, חיזוק יחידות אכיפה למניעת מעבר משאיות, וקידום צווי אלוף שיאפשרו החרמה מיידית של כלים הנדסיים ותכולתם.
ראש העיר הדגיש כי כיום האכיפה אינה מרתיעה. “לעיתים תופסים נהג, משחררים אותו אחרי יום ומחזירים לו את המשאית עם הפסולת,” אמר. “אם סגרו מעבר אחד, הוא עובר לאחר”. הא קרא להקמת יחידה משולבת של צה”ל, המנהל האזרחי, כיבוי אש ורט״ג, שתפעל משני צדי הגדר ותשנה את המצב מהיסוד.
סמוטריץ׳: ״למי שולחים את הצ׳ק?״שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, המשמש גם כשר במשרד הביטחון שאל: מי האחראי? את מי מפטרים כשזה לא עובד? יש לציין כי השר התעלם מדרישת המשרד להגנת הסביבה לתוספת תקציב בסך של 134.6 מיליון שקל לטיפול במפגעי השריפות – שהופנתה אליו כבר בתחילת דצמבר. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן דרשה בפנייה דחופה לשר הביטחון ולשר האוצר להפעיל את כלל סמכויותיהם לטיפול מיידי באתרי הבעירה ולמניעת התלקחות חוזרת. בפנייה הוצגו נתוני ניטור עדכניים המעידים על זיהום אוויר חמור ועל חשיפה ניכרת של התושבים למפגעים שמקורם בשרפות פסולת בשטחי יו"ש.
השרה ציינה כי המשרד ממשיך ליישם בשטח את מכלול הפעולות המיידיות שאושרו בהיקף של כ-38.5 מיליון שקלים ובהן: חיזוק אכיפה בשטח, הגברת אמצעי ניטור איכות אוויר, שיקום אתרים ומענה מהיר בשיתוף גורמי אכיפה וכבאות ואמרה: ״לא נחתום על סיכום תקציבי עד שלא נבין שאנחנו יודעים לטפל באירוע הזה.״
בטווח הקצר – פינוי הפסולת ביהודה ושומרון על חשבון הרשות הפלשתינית
סמוטריץ׳ הציג בכנס צעדים אופרטיביים, ביניהם לקדם הקמת תאגיד ארצי לניהול הפסולת, בשליטה משותפת עם השלטון המקומי, שיאפשר תכנון ופריסה יעילים של מתקני הטמנה והשבה. לדבריו, תזכיר חקיקה אף הוכן, אך לא קודם בשל היעדר הסכמה של השרה להגנת הסביבה.
בטווח הקצר הכריז סמוטריץ’ על פינוי הפסולת ביהודה ושומרון על חשבון הרשות הפלסטינית, וקיזוז העלויות מכספיה. “הם מחויבים לטפל בפסולת ולא עושים זאת,” אמר. עוד הדגיש כי הקו הירוק אינו רלוונטי להתמודדות עם המפגעים הסביבתיים: עשן, שפכים ותנועת כלי רכב אינם נעצרים בגבולות מדיניים.
בהתייחסו לסוגיית המשילות, אמר סמוטריץ’ כי אין אכיפה ללא נוכחות, וכי ישראל מתחילה לפעול גם בשטחי B בשל מפגעים סביבתיים.
פאנל ראשי רשויות. צילום: מתוך וידאו כנס עיריית ראש העין
בפאנל בהשתתפות ראשי רשויות, נאמרו דברים נחרצים:
דפנה רבינוביץ׳, ראש מועצת שוהם – ״אני לא מנהלת את המועצה - אני עוסקת רק בשריפות. אני מבינה למה לא נקבל לעולם תשובות על מה שקרה ב-7 באוקטובר. זו המדינה. ררק כשנכנסים ראשי רשויות ותושבים – לוקחים את האירוע הזה. אין לזה אח ורע בעולם – רק אצלנו. ברגע שיש ניטור ואף אחד לא מוכן לשתוק, דברים יזוזו. לא ראיתי שום דבר שזז עד עכשיו. אנחנו הרשות המקומית שמים מצלמות, רואים מה קורה באתרים. יש שם מגרסה ושופלים – בדיחה על אתר של 60 דונם – כולו בוער.״
ישראל גנץ, ראש מועצה אזורית בנימין: ״יש כאן רוצח שקט. אם מדינת ישראל לא תיקח אחריות זה לא ייפטר לעולם. אם אין יכולת חקיקה וענישה – במדינת ישראל היום צווי אלוף נוכחיים לא מאפשרים אכיפה אפקטיבית. חייבים לעשות את זה ולקחת את הכסף שלהם ולבנות פתרונות קצה לחברה הערבית.״
אושרת גני גנון, ראש מועצה אזורית דרום השרון: ״חייבים להקים מנהלת ייעודית בין משרדית. המשרד להגנת הסביבה אמור לתת מענה לשטחים בתוך הקו הירוק, והוא לא מצליח לטפל בבעיה - אני לא מצפה שיעשה את זה בתוך שטחי יהודה ושומרון.״
אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה התייחס לטיפול במפחמות שייצרו פחמים למדינת ישראל. 428 מפחמות הביאו לעזיבת תושבים, חלק פינו את הילדים עם בלון חמצן עד לבית חולים. זה נעלם – דודי אמסלם, יו״ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה לקח על עצמו את האחריות. אשתו נפטרה מסרטן ראות והוא הלך איתי. היה צריך צבא כי מדובר בשטחי A,B,C. כל המפחמות נהרסו. היה צריך לשכנע את משרד האוצר - אמסלם הודיע שהוא לא יתמוך בחוק ההסדרים, וכך האוצר תקצב את הנושא. היינו מלווים ביועצים משפטיים כדי לייצר אכיפה ומתן סמכויות. אנחנו צריכים להתאגד עם יועצים משפטיים – המדינה לא תעשה.״
חיים ביבס, יו״ר השלטון המקומי וראש העיר מודיעין מכבים רעות : ״אני שמח שיש תוכנית אופרטיבית משמעותית. והתפקיד שלנו לעקוב – שהיא תצא לפועל ואז הבעיה תיפתר. בשטח יש תכונות, עבודה ופריצת דרך. חמש ההחלטות המרכזיות שהתקבלו הן החלטות נכונות: להגדיר שריפות פיראטיות כבעיה לאומית.״
