צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
הצעה החוק היא של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, אליה הוצמדה הצעה של ח"כ ניסים ואטורי והצעה של ח"כ עודד פורר וקבוצת חברי כנסת. ההצעה מבקשת לקבוע כי מי שגרם בכוונה או באדישות למותו של אזרח ישראל ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, ומתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו, דינו מיתה. כן מוצע לקבוע כי בבתי המשפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון ניתן יהיה להטיל עונש מוות ברוב רגיל של שופטי המותב, ולא ניתן יהיה להקל בעונש מוות שנגזר.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: ״החוק ירתיע וימנע עוד מעשה טבח, רצח, אונס וחטיפה״
השר הציג בדיון עמדה תומכת וחד־משמעית בצעד זה, וטען כי גורמי מקצוע ביטחוניים מעריכים שהחוק ירתיע מפני פיגועים בעתיד:
“העמדות הן שהחוק ירתיע וימנע עוד מעשה טבח, רצח, אונס וחטיפה. מחכה לרגע שנתחיל את ההוצאות להורג האלה כי אני תאב חיים. אני לא נעול באיזו שיטה זה יתבצע.”
גם ח”כ סון הר–מלך הדגישה כי ״אם לא נגזור עונש מוות על מחבלים - אנחנו גוזרים עונש מוות על אזרחי ישראל.” ח”כ משה סעדה, שבעבר התנגד, הודה כי אירועי 7 באוקטובר שינו את עמדתו:
“חשבתי שזה חסר ערך אך היום זה הכרח. צריך פרוצדורה מהירה ויעילה כדי לעשות צדק.”
צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
רופאי בריאות הציבור: ״ענישה קיצונית מעצבת חברה קיצונית״
הדיון חשף עימות מהותי ועקרוני בין רופאי בריאות הציבור, הטוענים לפגיעה בחברה - לבין המחוקקים, הרואים בעונש מוות תנאי הכרחי להרתעה.
פרופ’ חגי לוין, יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל: “מחקרים מראים שעונש מוות גורם נזק לבריאות הציבור - הוא משפיע על אלימות במדינות, מגדיל את מספר מקרי הרצח ומשפיע על המצב הנפשי של החברה כולה. זו פגיעה במרקם החברתי ולא רק בסוגיה מוסרית.”
לוין מציג תפיסה שלפיה ענישה קיצונית מעצבת חברה קיצונית - בני אדם, לטענתו, לומדים לא רק מן החוק - אלא מהטון הערכי שהמדינה מטמיעה דרך הענישה.
עמדה זו נתמכה על ידי משפטנים וארגוני זכויות אדם שהציגו מחקרים בינלאומיים המצביעים על מגמה עולמית של ביטול עונש מוות והאזהרה מפני טעויות בלתי הפיכות.
פרופ` עמיחי כהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "יש מעט דמוקרטיות בהן יש עונש מוות שבחובה. בין היתר: מחקרים הראו שעונש מוות שבחובה מביאה לזיכויים, פוגעת בהפרדת הרשויות ובגלל הנסיבה האכזרית ביותר של העונש עצמו. עוד טען, כי בהצעות יש פגיעה בשוויון על בסיס לאומי ואין להרחיבו מעבר למה שקיים.
עו"ד גיל שפירא מהסנגוריה הציבורית, אמר כי אין מקום לקדם את החקיקה הזו. "חלק גדול מהמדינות בעולם לא נוקטות בו והמגמה היא לבטל אותו". הוא עמד על קשיים בהם: שאלת השוויון והחלוקה האזורית, אי קביעת העונש בפה אחד ואי הפיכתו של העונש וטעויות במשפט". עו"ד מוריס הירש, פרקליט צבאי באזור יו"ש לשעבר: "יש סעיפים רבים שנדונו בבתי משפט בעולם שאינם רלוונטיים לגבינו והכנסת סוברנית ואין בעיה שתחוקק".
צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסתהשר לביטחון לאומי: ״קיבלתי פניות מרופאים שמוכנים ליישם את החוק״
השר בן גביר התקיף את נציגי בריאות הציבור: "מה אתם בריאות ציבור של מחבלים? אתם השתגעתם לגמרי. אתם מביישים את הרופאים. איך היית מתייחס לעונש מוות לאייכמן או להיטלר אם היה נתפס? גם אז היית אומר שזה פוגע בבריאות הציבור?"
לדברי עו"ד אורי נרוב, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, המאבק גם אם הוא צודק אסור לקדם אותו: ״מדובר בהצעה הפוגעת בערכי הכבוד והשוויון ואף סותרת את ערכי היהדות וקדושת החיים״
מה עדיף: זריקת רעל, חנק בגז או תלייה וכיתת יורים?
נציג מרכז המידע והמחקר של הכנסת פרס בדיון את עיקרי הסקירה בנושא שיטות ההוצאה להורג הנהוגות היום בעולם. בהן: זריקת רעל, חנק בגז, תלייה וכיתת יורים.
עו"ד עידו בן יצחק, יועמ"ש לוועדה ציין כי נשלחה סקירה מפורטת והסוגיה המרכזית היא ההרתעתית. "העמדות שהוצגו בדיון החסוי חשוב שיאמרו בדיון גלוי. זה חוק שמשנה סדרי עולם וראוי שהציבור ידע ויכיר". הוא הוסיף, כי יש חשיבות לעמדת משרד החוץ על השלכות מדיניות ולסוגיית איו"ש לפיה המנגנון המוצע הוא חריג.
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר לסיכום, כי אין בכוונתנו למסמס את החוק. "החוק חשוב כחלק מההכרעה ממה שעבר עלינו בשבעה באוקטובר. זה מסר לאלה שבפעם הבא יבואו לבצע שביעי באוקטובר - לא תצאו מזה בחיים. זו לא נקמה זו דאגה לביטחוננו".
