(צילום: שאטרסטוק)הוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ קטי שטרית קיימה אתמול (ב`) דיון בשיפור ההגנה על ילדים ונוער במרחב הדיגיטלי. בדיון השתתפו נציגי המשטרה, הפרקליטות, פעילים חברתיים וכן נציגי רשתות חברתיות שקראו להגברת האכיפה בתחום ולדיווח מיידי על תכנים פוגעניים ברשת.
ראש האגף האזרחי במטה הלאומי להגנה על ילדים (105) נאווה אביגדור כהן: "מאז הקמת המוקד טיפלנו למעלה מ-73,000 אירועי פגיעה בילדים, כאשר שליש מתוכם נוגע לעבירות מין. שני שליש הם אירועים אחרים." אביגדור כהן ביקשה את עזרת הכנסת בחיזוק המוקד בתקציבים ותקינה נוספים.
כשלים מערכתיים באכיפה ובפיקוח
יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ קטי שטרית סיפרה על פניות חמורות שהתקבלו בלשכתה עם תיעוד של אדם שמבצע סדרת שידורים חיים ברשת החברתית טיקטוק: "א` תיאר בפירוט את רצונו לשכב עם קטינות, `אפילו עם בנות שנה ושנתיים`. פנינו למוקד 105 וקצין המוקד, הסביר כי הפרקליטות קבעה שדבריו של א׳ נופלים ב"תחום האפור של חופש הביטוי", ולכן לא ניתן לעכבו לחקירה או לנקוט נגדו באמצעים משפטיים בשלב זה.
לדבריה, רק לאחר פנייה של אשת ציבור, בוצעה פעולת הסרה מצד הרשת החברתית למרות עשרות פניות קודמות של אזרחים. ״המקרה של א׳ הוא סימפטום חמור של כשלים מערכתיים מתמשכים, הן במישור האכיפה המשטרתי והמשפטי, והן בפיקוח על הרשתות החברתיות. אני קוראת מכאן לכל הורה שחושש שהילד שלו עובר את זה, שיפנה אלי. אני אפתור כל בעיה. אני אהיה המוקד עבורו."
המשטרה: הפרסום ברשתות לא באחריות המשטרה או הפרקליטות
על פי נתוני מוקד 105, מתחילת 2025 טופלו במוקד כ- 15,000 אירועים במגוון נושאים, מבריונות, אירועי אובדנות, ועד פגיעות מיניות. נציגת המשטרה סנ"צ יפעת חסון, אמרה כי בפניה על אירוע שמהווה עבירה פלילית יהיה טיפול משטרתי, כאשר במקביל יש ציר להסרת תכנים פוגעניים. ״צריך לזכור שהפרסום ברשתות הוא לא באחריות המשטרה והפרקליטות, אלא באחריות המפרסם, ועליו מוטלת האחריות מתי לפרסם ומתי להסיר תוכן פוגעני," הדגישה. המוקד מאויש ב- 6 שוטרים במשמרת ו- 2 שוטרים במוצ״ש.
פעיל חברתי וברשתות אלירן דהן: "הזדעזעתי מהסרטונים של א` ולא הבנתי איך המשטרה לא פועלת. כמה ימים אחרי שנעצר הוא חזר לפעול. האם אין דרך לעצור אדם כזה שמטריד את הציבור, מעודד פדופיליה ואף מנרמל אותה? המשטרה צריכה להגדיל פה ראש."
פרקליטות: צוות מצומצם להסרת תכנים פוגעניים ברשת
עו"ד איתי גוהר מנהל צוות אכיפה אלטרנטיבית בפרקליטות אמר כי צוות מצומצם שמונה 4 פרקליטים בלבד ועשרה סטודנטים מטפלים בהסרת תכנים פוגעניים ברשת ובתוך כך עבירות טרור. בהתייחס למקרה שציינה היו"ר, אותו בדק באופן אישי, אמר גוהר: "לא מצאנו בסרטונים שהתגבשה עבירה. כמו כן, התוכן שמפורסם על ידו בלייב - נמחק." גוהר הוסיף כי הנוהל להסרת התכנים מתבסס על פעולות וולונטריות של הרשתות החברתיות.
פדופיל פועל ברשת – ללא הפרעה
נעמה קוזאינוף היא חלק מקבוצה גדולה שמדווחת נגד א` ומפגינה מחוץ לביתו. היא תיארה תכנים קשים לאוזן: "בלייבים הוא מודה שהוא פדופיל ומעלה תכנים מיניים עם ילדות בנות 12; אבא ובן לגיטימי שיקיימו יחסי מין; שאלו אותו `האם היית שוכב עם ילדה בת 3?` והוא אמר שכן; הוא אמר שאם הייתה לו ילדה, היה מסרסר בה וגוזר קופון. יש לו קבוצת נשים שתומכות בו ומאיימות עלי ועל בנותיי, בגלל שאנחנו יוצאות נגדו. הם הפכו לחונטה ממש."
במדינות בעולם החוק עובר לשלב אכיפה – ילדים לא יכולים לגלוש באתרי פורנו
מנכ"ל המרכז למוגנות אוהד עזרן אמר כי בניגוד לישראל, יש חקיקה מתקדמת בעולם בנושא אימות גיל: "בבריטניה, צרפת, אוסטרליה וספרד החוק כבר עובר לשלב אכיפה וילדים לא יכולים עוד לגלוש לאתרי פורנו. בחלק מהמדינות החוק חל גם על הפלטפורמות. בישראל לעומת זאת, 6 שוטרים במשמרת לא יכולים לטפל בכל המקרים הללו." יו"ר הוועדה קראה למשרד המשפטים לקדם את החקיקה לאימות גיל ולהחיל אותה על המשתמש ועל הפלטפורמה.
משנה למנכ"ל משרד התקשורת לילך וינשטוק: "משרד התקשורת הוביל ועדה בינמשרדית שעשתה עבודת מחקר והגישה המלצות להקמת גוף מתכלל שייתן מענה בתחומי המניעה, אכיפה, חינוך והסברה. חלק מהמסקנות נופלים בעולמות התוכן ובסמכויות של משרד המשפטים ולא של משרד התקשורת, כמו הגנה על הפרטיות. מה שבסמכויות הביצוע של משרד התקשורת כן מקודם, כמו יצירת אפליקציה של סינון תכנים פוגעניים, שתשב בחברות הסלולר. אנחנו לא יכולים לחייב אותן אבל מנסים לייצר רגולציה שבהסכמה, מתוך ההבנה ההכרחית שזה בראש סדרי העדיפויות. כל החברות רתומות."
נציגי רשתות חברתיות: מערכות בודקות תכנים של 3.5 מיליארד איש בעולם
נציג טיק טוק ישראל ליאור וינטרוב אמר בדיון כי את הרוב המוחלט של התוכן הפוגעני מוסר. ״אנחנו משקיעים הרבה פיצ`רים בנושא. יש לנו 40,000 מודרטורים, מומחי תוכן שמקבלים את כל הפניות, ביניהם גם ישראלים״. יהודה בן יעקב מחברת מטא (פייסבוק): "אנחנו נעזרים בדיווחים של משתמשים על פגיעות, אבל לא רק. 98% מהתוכן שענינו פגיעה בצעירים ברשת, מוסר מהפלטפורמה עוד לפני הדיווחים. יש מערכות שבודקות את התוכן של 3.5 מיליארד איש בעולם, ובמקרה הצורך זה עובר לבודק אנושי."
מועצת תלמידים ארצית: פגיעות מיניות, פגיעה כלכלית וחרם
תומי דניאל ממועצת התלמידים הארצית: "ברשתות החברתיות, אליהן הנוער מחובר 24/7 יש לא רק פגיעות מיניות , אלא גם פגיעה כלכלית ובעיות של חרם. רבים מהם בכלל לא מדווחים על הפגיעה כי פוחדים שלא יאמינו להם, או שייקחו להם את המכשיר. לנסות לנתק בכוח או להגביל את הגיל זה לא מה שיפתור את הבעיה, אלא דווקא יחזק בעיה של הדרה חברתית. לא צריך למנוע מילדים לגשת לשם כי הם ימצאו פתרון - להסיר בקלות תכנים פוגעניים זה מה שחשוב."
״האנס לא קיבל עונש ונגד הביריונים לא נעשה דבר״
קרן חנוכייב מהלובי למאבק באלימות מינית: "היום אני מחלימה מהטראומה והאונס שעברתי בגיל 14 ע"י אדם שהכרתי דרך האינטרנט. חברים שלו תקפו אותי בבריונות קשה וכל יום קראו לי זונה, שרמוטה ואמרו שמגיע לי. המקרה עבר למוקד 105 והתופעה המשיכה. האנס לא קיבל עונש ונגד הבריונים לא נעשה דבר. איך אני יכולה להרגיש בנוח שזה לא יקרה לאחרים?"
בסיכום הדיון קראה הוועדה לשקול הקמת רשות ממשלתית להגנה על קטינים ברשת ולחזק את מוקד 105. עוד קראה הוועדה למשרד המשפטים לפעול לחקיקה שתחייב את הרשתות החברתיות להסיר תכנים פוגעניים ולא להישאר ברמת הנוהל הוולונטרי.
