בינה מלאכותית בתורים למערכת בריאות הנפש: פתרון או סיכון?

(צילום: שאטרסטוק)


בדיון מיוחד שנערך אתמול (שלישי) בוועדה למעקב אחר שירותי בריאות הנפש, בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן, נבדקה היעילות וההשפעה של בינה מלאכותית על ילדים ונוער, וכן על תהליך הטיפול בכלל.

יו"ר הוועדה ח"כ אורית פרקש הכהן, ציינה: "מהפכת הבינה המלאכותית מייצרת `רעידת אדמה` בעולמות הנפש האנושית ומערכות יחסים בין בני אדם לבינה המלאכותית. הנתונים שהוצגו לוועדה הם רק ההתחלה. זה לא נושא שנוגע לתעשיית ההיי-טק או פוגע בו, להיפך, יש לייצר כללים שיחולו על האינטראקציה מול כלי הבינה המלאכותית לשמירה על בריאות הנפש של ילדינו, של אוכלוסיות אחרות בסיכון ואי אפשר להתעלם מכך".

ליאור עציוני ממיקרוסופט ישראל הציג את פרויקט "LIV", שמטרתו לצמצם את זמני ההמתנה הארוכים לאבחון פוסט טראומה. "זמן ההמתנה לאבחון פוסט טראומה לוקח כ-9 חודשים בגלל מחסור בכוח אדם, מה שמביא לטיפול מאוחר. טיפול בפוסט טראומה צריך להתבצע קרוב לטראומה על מנת לאפשר טיפול יעיל, גם במיצוי הזכויות. הפתרון שמצאנו באמצעות הבינה המלאכותית כולל שיחה טבעית ללא המתנה, אבחנה כוללת ומבדלת, והמלצות להמשך. בסיום התהליך, רופא עובר על האבחנה ומאשר אותה".

יואל בן אור ממשרד הבריאות הוסיף כי: "אחת ההזדמנויות להתמודד עם מערכות אלו היא להכניס אותן כמה שיותר מהר למערכת הבריאות. כמו שאנחנו מקבלים מרשם לתרופה באפליקציה, נכניס זאת לתוך המיינסטרים הרפואי. זה לא סותר את הצורך ברגולציה, אך משרד הבריאות רואה את הצורך להכניס את הטכנולוגיה כמה שיותר מהר."

ד"ר אלונה ברנע ממפא"ת ציינה כי עלות טיפול בנפגע נפש בישראל עומדת בממוצע על 2 מיליון ש"ח למטופל. השקעה בטכנולוגיה עשויה לחסוך כ-62% מהעלויות ולהניב תשואה של 1:12.7. לדבריה, 117 טכנולוגיות חדשות בתחום בריאות הנפש פותחו בישראל, עם התאמה של 94% לאבחנה פסיכיאטרית.