צילום: שאטרסטוק
הוועדה המיוחדת ליישובי הגבול המזרחי התכנסה היום (ב׳) לדיון בנושא ההברחות מהגבול עם ירדן וההתמודדות עם איום הרחפנים. בדיון השתתפו נציגי מערכת הביטחון, משרדי הממשלה וראשי רשויות מהאזור. המשתתפים הדגישו את הצורך בהגדלת הכוחות, חיזוק ההגנה והאצת הקמת המכשול לאורך הגבול.
״ביטחון תושבי הדרום אינו יכול להמתין״
בשבוע שעבר הודיע משרד הביטחון כי השלים את סדרת המכרזים הראשונה ויחל בעבודות להקמת המכשול בשבועות הקרובים; בשלב הראשון יתמקדו העבודות בשני קטעים בגזרת העמקים. יו"ר הוועדה המיוחדת לישובי הגבול המזרחי ח"כ מישל בוסקילה קרא בדיון שלא להזניח את העבודות בדרום והדגיש כי "יש לקדם במקביל את הקמת המכשול גם באזור אילת והערבה. ביטחון תושבי הדרום אינו יכול להמתין. לצד ההגנה הפיזית באמצעות המכשול, על המדינה להמשיך ולהשקיע בחיזוק היישובים עצמם, באמצעי התגוננות, תשתיות חירום, ותקציבים לפיתוח קהילתי, כך שתושבי האזור יחושו ביטחון וגב חזק ממדינת ישראל."
ראש המועצה המקומית עמק הירדן עידן גרינבאום: "אנחנו נמצאים מאות מטרים ספורים מהגבול עם ירדן ועדיין אין תקציב למכשול שיכסה את כל עמק המעיינות."
ראש עיריית אילת אלי לנקרי הזהיר אף הוא מפני הזנחת האזור: “אם יהיה כאן משבר – הוא יכול לעצור את הכלכלה ולגמור את העיר הזאת.”
צה”ל והמשטרה נערכים - אך מזהירים ממחסור בכוחות
נציג אגף המבצעים בצה”ל, סא”ל ע’, עדכן על הקמת אוגדת גלעד (אוגדה 96) שתגן על הגבול המזרחי “מאזור חמת גדר ועד אילת”. עם זאת, הדגיש כי האוגדה “עדיין בהתפתחות” ותזדקק לתגבור משמעותי בכוח אדם ובאמצעים.
מפקד יחידת גבולות בצפון, רפ”ק אלעד בן לולו, ציין כי “המסתננים והמבריחים הם שתי תופעות מקבילות” וקרא לתגבור כוחות ולכלים מתקדמים.
קריאות לחקיקה ולחיזוק הצבא
ח”כ רם בן ברק התייחס לאיומים האיראניים: "הגבול המזרחי הוא אחד האתגרים הגדולים למדינה. אנו עדים לניסיונות איראניים להבריח דרכו כמויות עצומות של נשק על מנת ליצור כאן תוהו ובוהו. יש חשיבות לטכנולוגיה אבל היא לא יכולה להיות הפתרון היחידי. צריך להגדיל את הצבא בעשרות אלפי אנשים. אי אפשר שמגזרים שלמים לא יישאו בנטל״.
נציגת משרד המשפטים, לילך וגנר, עדכנה כי הצעת החוק להחמרת הענישה על יבוא ויצוא נשק ממתינה לקריאה ראשונה מאז מרץ, ונבחנים תיקונים נוספים להחמרת ענישה בעבירות הברחה. וגנר הוסיפה עוד כי נבחנת אצלם עבירת הברחות שאינם סמים, נשק או סחר בבני אדם." לירון רוזן, ראש חוליית סמים אמל"ח ומודיעין במשרד לביטחון לאומי: "אנחנו הולכים יד ביד עם משרד המשפטים לתיקוני חקיקה להחמרת הענישה והגדלת הכלים המשטרתיים בחקירות."
תושבי הערבה: “אנחנו לבד בשטח”
נציגת קיבוץ אילות, ליאת אייזנר, התריעה כי “בתרגיל רמטכ”ל באוגוסט הצבא לא הספיק להגיע ליישובים בזמן – זה אומר שעלינו להגן על עצמנו.” לדבריה, יש לראות ביישובי הערבה קו הגנה ראשון, להקים מערכת רואה-יורה ולשנות את סיווגם הביטחוני.
“אם מחבלים ישתלטו על כביש הערבה – נהיה מנותקים,” הזהירה.
ניצן גוסמן, דובר מועצת חבל אילות, הוסיף כי “אנחנו פועלים כמעט בלי צבא ומסתמכים על חיילי הממלכה הירדנית.”
הצעות לפתרונות מערכתיים
עד כמה המועצות האזוריות משחקות תפקיד חשוב בהגנה הרב שכבתית באזור, ניתן ללמוד מדבריו של ח״כ גלעד קריב: ״"ראש מועצה בערבה אישר בפני שהודות לתרומות הוא רישת את הגבול במצלמות והקים חמ"ל ביטחוני. אותה תשובה שמעתי גם בבת חפר - אי אפשר שהם יקוששו תקציבים״.
ח”כ קריב הציע להקים ועדה משותפת שתעסוק בהגנה על כלל היישובים בגבול מפני חדירות ומתקפות. לדבריו, כיום הנושא מפוצל בין ועדות שונות והכשל הוא מערכתי. הוא קרא להגדיר את יישובי הגבול המזרחי כ”יישובי ליבה קדמית”, בדומה ליישובי יו”ש, ולהקצות להם תקציב ייעודי לקראת תקציב 2026.
התמודדות עם איום הרחפנים
יו”ר הוועדה, ח”כ בוסקילה, הדגיש את הצורך בהיערכות טכנולוגית ומודיעינית מתקדמת נגד איום הרחפנים. מפקד יחידת מגן, סנ”צ דימיטרי סמוש, הזהיר: “הם תמיד מקדימים אותנו בכמה צעדים.”
ירון בוסקילה, מנכ”ל ארגון “הביטחוניסטים”, סיכם כי “הצבא מגדיר מהם האזורים החיוניים אבל לא נותן מענה ביחס ישיר למה שהוא מגדיר - היישובים, המלונות, המפעלים. דווקא הגופים האזרחים נושאים בעול וממלאים תפקיד מרכזי בהגנה. המל”ל חייב להגדיר את האיום הזה כאסטרטגי ולחזק את החוסן ואת שיתוף הפעולה עם הגורמים האזרחיי: כיתות הכונננות, המועצות האזוריות והמפעלים.”
קיבוץ אילות. צילום: שאטרסטוק
