סיירת אופנועים עירונית בחדרה. צילום: דוברות עיריית חדרהמאז אירועי השבעה באוקטובר 2023 ניצבת החברה הישראלית בפני אתגר אדיר של חוסר ביטחון אישי וציבורי. לצד חיזוק כוחות המשטרה והצבא, צמחו ברחבי הארץ עשרות יוזמות מקומיות של רשויות וקהילות להקמת סיירות ביטחון עירוניות - מערכים חמושים או בלתי חמושים, שמטרתם להחזיר את תחושת הביטחון לתושבים.
המתווה הקיים והפערים בשטח
במשרד לביטחון לאומי הציעו מתווה המושתת על מנגנון פיקוח וולונטרי של המשטרה. במתווה זה, אם רשות מקומית מבקשת סמכויות נוספות - עליה לקבל עיגון חוקי במסגרת חקיקה ייעודית למערכי אבטחה מקומיים. השר לביטחון לאומי הוא המוסמך לאשר זאת.
בפועל, בשטח קיימים כיום גופי אבטחה מגוונים: מאבטחי רכבת ישראל, רכבת קלה, קניונים, תחנות מרכזיות ואף חברות פרטיות. חטיבת האבטחה במשטרה מנסה להנחות ולתאם בין כלל הגופים, לקבוע היררכיה ברורה ולהבטיח רענונים והסמכות תקופתיות. אך כאשר נכנסות לתמונה גם הסיירות העירוניות, מתברר כי הסנכרון הזה רחוק מלהיות מושלם.
פיילוטים ראשוניים: שלומי וקריית שמונה
כדי לבחון מודלים אפשריים, יצא המשרד לביטחון לאומי לפיילוט בערים שלומי וקריית שמונה. הפיילוט נועד לבדוק את יכולתן של סיירות מקומיות לפעול ללא ניידות קבועות, אלא בניידות גמישה בין אתרים, ובהגבלה של סמכויות רק בתוך שטח הפעולה המוגדר.
לדברי גורמים במשרד, הפיילוט מאפשר לבחון את גבולות הגזרה: מהן סמכויות המאבטחים? כיצד מתבצע שיתוף הפעולה עם המשטרה? ואילו כשלים עלולים להיווצר אם יינתן חופש פעולה רחב מדי לסיירות מקומיות?
הרשויות המקומיות: בין יוזמה אזרחית למצוקת משאבים
ראשי רשויות רבים טוענים כי המציאות כפתה עליהם לפעול. עם מחסור מתמשך בשוטרים וניידות, הם נדרשים לספק לתושבים מענה מיידי.
סרג’ קורשיא, ראש מועצת כפר שמריהו, מסביר כי הם לא מבקשים “משטרה פרטית” אלא כלי משלים, שיאפשר התמודדות עם מצבים שבהם המשטרה אינה נוכחת. לדבריו, פקחי הרשות מצוידים בנשק כחוק וממלאים חלל שהמדינה מותירה. ״בשטח יש ביקורת של המשטרה כלפי פקחים. לדוגמא, פקחים זיהו קבוצה של שב״חים ונגשו אליהם, ולמחרת קיבלתי טלפון. במקום לריב איתנו - תעזרו לנו לעזור לכם - יש הרבה משימות וחסר שוטרים״.
מנהל אגף הביטחון בעיריית נתיבות מספר כי כבר משנת 2007 פועלת בעיר סיירת ביטחון, המונה כיום 50 סיירים, ובזכותה נתוני הפשיעה בעיר נמוכים במיוחד. “התושבים שלנו משוועים לביטחון – והסיירת מעניקה אותו”, הוא מדגיש.
הפיילוט של “אבטחה מדלגת” בישיבות תיכוניות בבני ברק החליף שומרים קבועים בסיירים ניידים. המהלך נועד להתמודד עם המחסור הארצי של כ-30% במאבטחי מוסדות חינוך.
חיים לוגלבלט יו״ר איגוד הקב״טים ברשויות וקב״ט בני ברק: ״הישיבות הן מבנה סגור עם מצלמות, ללא תנועה במהלך היום, מה שמקל על הפיקוח . במסגרת הפיילוט, החלפנו 72 שומרים בסיירת, עם סמכויות בתוך המבנה ובמרחק של 50 מ׳ ממנו – זה עובד מצויין״.
שיתוף בין עיריית חיפה למשטרה במבצע אכיפה: ראש עיריית חיפה יונה יהב, מנכ”ל העירייה דוד לוריא, מפקד מרחב כרמל נצ”מ בועז סמוכה ומפקד תחנת חיפה סנ”צ אייל שחר. צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפהשאלת הסמכויות: בין פיקוח לשלטון החוק
אחת הסוגיות המרכזיות היא שאלת הסמכות החוקית של הסיירות. האם מותר למאבטח מקומי לדרוש תעודת זהות? לעכב אדם? להשתמש בכוח פיזי?
ב-2012 תוקנו תקנות שקבעו כי רשויות מקומיות מוסמכות להסדיר שמירה ואבטחה, כולל סיוע למשטרה. אולם, התקנות לא הגדירו במפורש את סמכויות המאבטחים, ונוצרה עמימות משפטית.
במשרד המשפטים מזהירים מפני “תיבת פנדורה”: הפעלת כוח על ידי מאבטחים שאינם שוטרים מהווה למעשה הפרטה של סמכויות שלטוניות, ועל כן חייבת לקבל בסיס חוקי ברור.
עו״ד שלומית גרינפלד ממשרד המשפטים: ״אנחנו נמצאים על הגבול של הפרטת סמכויות שלטוניות לגורם פרטי. מאבטח הוא אדם שיכול להפעיל כוח על אדם אחר – גם אם זה גורם לתושבים להרגיש בטוח – זוהי הפעלת סמכות, מה שדורש סמכות בחוק״.
במסגרת הפיילוט בקריית שמונה ובשלומי ייבחנו היחסים בתוך המערך וייבחנו גבולות הגזרה. משרד המשפטים הוציא מסמך שממפה את הגורמים הפועלים בשטח, חלקם, כאמור, ללא הסדרה. גרינפלד מוסיפה: ״גם בנושא סיירות מאבטחים יש פעילות ללא הסדרה – בשגרה ובחירום. בחקיקה ראשית אין התייחסות לכך ולמגוון ההשלכות: קריטריונים, סמכויות, תיאום עם המטרה, מנגנון משמעתי ועוד״.
עמדות המשטרה והמשרד לביטחון לאומי: במשטרה רואים ביוזמות המקומיות מהלך מתבקש, אך מתעקשים על הצורך בפיקוח הדוק והדרכה מקצועית. “המשטרה חייבת לחבק את היוזמות הללו, אך גם להבטיח שלא יופרו גבולות החוק”.
חוסר משילות מול מציאות קיימת
מרכז השלטון המקומי טוען כי גם אם המדינה לא תסדיר את הסיירות – הן ימשיכו לפעול. “המצב הוא קיים – במודיעין, תל אביב ונתיבות כבר פועלות סיירות עירוניות. אם המדינה לא תסדיר – נמשיך לפעול לפי הצורך, כי התושבים דורשים ביטחון”, אמרו נציגי המרכז.
בפועל, במרחב הציבורי פועלים כבר היום מאות כוחות אבטחה שונים: מאבטחי בנקים, רכבת קלה, חברות אבטחה פרטיות ועוד. רבים מהם חמושים ונמצאים במגע יומיומי עם אזרחים – אך ללא מסגרת חוקית כוללת.
ביטחון פנים לפני ואחרי השבעה באוקטובר
מחקרים שונים הראו כי לאחר אירועי השבעה באוקטובר חלה ירידה דרמטית בתחושת הביטחון האישי של האזרחים. בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, 64% מהציבור דיווחו כי הם חוששים לביטחונם הפיזי.
במקביל, מספר רישיונות הנשק הפרטי בישראל כמעט הוכפל בתוך שנה, והמרחב הציבורי הוצף באזרחים חמושים – חלקם במסגרת רשמית, וחלקם לא. המציאות הזו יוצרת ריבוי שחקנים חמושים, חלקם ללא פיקוח, ומציבה אתגר מורכב בפני הדמוקרטיה הישראלית: כיצד להבטיח ביטחון אישי מבלי לפגוע במרקם החוקתי והממלכתי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה: מבט רחב על רשת השיטור
המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם מסמך מקיף תחת הכותרת “רשת השיטור בישראל: התארגנויות חמושות אחרי השבעה באוקטובר – מיפוי ראשוני והמלצות”.
המסמך מצוי בימים אלה בשלבי עריכה, והוא מבוסס על ממצאי קבוצת עבודה שהוקמה במכון הישראלי לדמוקרטיה לבחינת המעורבות האזרחית העצמאית והחמושה בביטחון הפנים.
המחקר מיפה את פעילות השחקנים השונים המהווים חלק מ“רשת השיטור“בביטחון הפנים, בחן את השלכותיה, וגיבש סדרת המלצות מעשיות וישימות שיוכלו לסייע לחברי הכנסת ולגורמים הממשלה הרלוונטיים בנושא זה.
במחקר נטען: ״בשנים האחרונות אנו עדים לתהליכים של שינוי בשטח ועליה במיקומם ובמעמדם של שחקנים נוספים. תהליכים אלו מתרחשים, בין היתר, בעקבות פערים משמעותיים במשאבי המשטרה, שמובילים לריק משילותי, בשל העלייה בפשיעה ברחבי המדינה ובחברה הערבית בפרט, ולאור אירועי “שומר חומות“ בחודש מאי 2021. האיומים הביטחוניים שהתחוורו בשנה האחרונה והשפעותיהם הפרקטיות והמנטליות, האיצו את התהליכים שכבר החלו והפכו אותם למרכזיים ובעלי משקל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה: ״חיוני להתמודד עם השלכות הצפת המרחב האזרחי בנשק״
לפי תוצאות סקר שערך המכון, רוב הנשאלים (64%) הביעו חשש לביטחון הפיזי שלהם או של בני משפחתם הקרובה (יהודים 63%; ערבים) 69%), ו-59%) לביטחונו הכלכלי.
על-פי המחקר: ״יש לקחת בחשבון את הרעיון של הפרטת הביטחון אותו מקדם בפועל המשרד לביטחון לאומי, ואת המסר לפיו אזרחים אמורים לשאת באחריות ולהגן על עצמם ועל סביבתם באירוע טרור, באמצעות נשיאת נשק. לאור השינויים הדרמטיים כאמור, ובהתחשב בכך ש“היום שאחרי“מצב החירום האמור מתקרב, חיוני להתמודד עם השלכות הצפת המרחב האזרחי בנשק״.
מודל הרמזור -נגד התארגנויות חמושות אסורות
במסגרת המחקר הוקמה קבוצת עבודה שהציעה לבחון את הנושא דרך “מודל הרמזור:
המרחב הירוק - גורמים מוסדרים ומפוקחים.
המרחב הצהוב - גורמים בעלי סמכויות עמומות או חלקיות.
המרחב האדום - גורמים הפועלים בניגוד לחוק.
בהצעה זו הוצגו המלצות לטווחי הזמן המיידי והקרוב להתמודדות עם תופעת ההתארגנויות החמושות האסורות, בחלוקה למספר קטגוריות של פעולה:
״מניעת הפעילות של התארגנויות חמושות אסורות, שיפור הפיקוח על בעלי הנשקים, הסדרה מקיפה של עולם האבטחה וחידוד המקום של הרשויות המקומיות והאזוריות במארג ביטחון הפנים.
לדברי החוקרים, על המדינה לחזק את המשטרה ולרכז בידיה את הפיקוח, להסדיר את מקומן של הרשויות המקומיות, ולמנוע את התרחבות המרחב האדום״.
החוקרים מתריעים כי ״ללא טיפול מדינתי אמיתי באי-הסדר הנוכחי, ומתן מענה לאתגרים בביטחון הפנים שעולים מהשטח יצמחו פתרונות בלתי-מוסדרים, בלתי-מפוקחים וחמור מכך – בלתי-חוקיים. במקביל לכך ובהתחשב באמון הנמוך בה, מקומה של המשטרה ברשת השיטור ימשיך להצטמצם, עד כדי חשש מאובדן שליטה באירועי חירום ואף בשגרה״.
