צילום: דוברות הכנסתדיון סוער במיוחד נערך אתמול (ג’) בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, שעסק במאבק באלימות וברצח נשים. הדיון, שנועד לעקוב אחר יישום תוכניות למניעת רצח נשים, התפתח לוויכוחים חריפים בין חברות הכנסת לבין נציגי הממשלה, ובראשם יועץ השר לביטחון לאומי דוד בבלי.
היו”ר, ח”כ פנינה תמנו שטה, פתחה את הישיבה בטון חריף: “יש פה כשל מערכתי חמור. נשים מבקשות עזרה, פונות לרשויות – ונרצחות. המדינה לא מצילה אותן”. לדבריה, העלייה ברצח נשים באמצעות כלי ירייה מצביעה על התפרקות מנגנוני ההגנה: “הרצח של מירן משדרות לא נותן לי מנוח. היא התקשרה לעזרה – ומשהו לא עבד. אנחנו מדברים, והנשים ממשיכות להירצח”.
“הכתובת הייתה על הקיר”
ח”כ קארין אלהרר הציגה נתונים קשים: “38 נשים נרצחו השנה על רקע מגדרי. רבות מהן היו מוכרות למערכת, והכתובת הייתה על הקיר. 11 מהן נרצחו בנשק חם, כשברקע מדיניות ממשלתית שמציפה את הרחוב בנשקים. אנחנו בעיצומה של מגיפה - והתגובה איטית ולא אפקטיבית”.
ח”כ שרון ניר התריעה כי “תופעת רצח נשים היא רעידת אדמה חברתית. לא ייתכן שזה עובר על סדר היום. אנחנו צריכים תוכנית לאומית כוללת של השר לביטחון לאומי למניעת רצח נשים, לא עוד הצהרות נקודתיות”.
95% מההערכות משרד הרווחה על מסוכנות - הן בינוניות וגבוהות
נציג משרד הרווחה, סאיד תלי, הציג נתונים עדכניים: “מאוגוסט 2024 ועד היום ביצענו 70 הערכות מסוכנות, ו־95% מהן הצביעו על מסוכנות בינונית עד גבוהה. יש מגמת עלייה בפניות - אך עדיין חסרים כוח אדם ומשאבים. כיום יש לנו חמישה עובדים בלבד, בעוד התקן אמור לעמוד על 13 השנה ו־25 בשנה הבאה”.
ראש מועצת תל מונד, לין קפלן, התייחסה להיבט המקומי: “50% ממקרי הרצח בוצעו בכלי ירייה. חייבים תיאום בין הרשויות המקומיות לגופי הביטחון על אישורים להוצאת נשק. היום אין סנכרון ואין שיתוף מידע על מסוכנות בין מערכות המשפט והרווחה”.
תלי השיב: "בעקבות החוק החדש העו"סים ממחלקות הרווחה מחויבים לדווח באופן ישיר. אם יש גורמי סיכון כמו אלימות או התמכרות או מחלות או איום בהתאבדות הם מחויבים לדווח אלי וזה יגיע ליחידת הרישוי - הגיעו מקרים לרווחה מנשים שלא רצו להתלונן למשטרה או להוציא צו הגנה וכשאני מדווח תוך שעות זה מגיע לחטיבת הרישוי".
המשטרה: “המקרים מגיעים עד המפכ”ל”
סנ”צ ענת יקיר ממשטרת ישראל הגיבה לביקורת: “כל תיק של רצח נשים מגיע למפכ”ל. אנחנו פועלים בקשב מקסימלי ובמעקב הדוק אחר נשים בסיכון”.
היו”ר תמנו שטה הטיחה בה: “תיקי הרצח חוזרים על עצמם. אתם לא לומדים. אישה חוזרת בה מתלונה – וזה לא מדליק נורה אדומה? אולי איימו עליה? זה בדיוק המקום שבו המערכת נכשלה”.
רפ”ק מנטש הוסיף: “במקרים רבים אנחנו מצביעים על מסוכנות גבוהה, אבל בית המשפט משחרר את החשודים. יש לנו מגבלות חוקיות – אך נדרש שינוי מהותי במדיניות”.
עימות חריף: “מה אתם עושים חוץ מלחלק נשקים? אין פתרון אמיתי לנשים בסיכון״
הדיון הגיע לשיאו בעימות אישי בין בן ארי ליועץ השר לביטחון לאומי. בן ארי הטיחה בו: “אצל אף שר לא היה מספר כזה של נרצחות. מה אתם עושים חוץ מלחלק נשקים? אין פתרון אמיתי לנשים בסיכון”.
בבלי השיב בתקיפות: “המשרד לביטחון לאומי עשה ב־7 חודשים מה שלא עשית בשנתיים. העברנו חוק לפיקוח טכנולוגי, ויצרנו פתרונות שלא היו קודם”.
בן ארי: "אנחנו באווירה מאוד אלימה, גם האירוע כלפי אתמול במליאה או כשנשים חילקו פליירים ונזרקו לכלא. גם אירוע הדרבי היה אלים. אין בעל בית. ראיתם מה קורה בנגב עם נתונים שלא היו מעולם. היום למשטרה אין שום פתרון להגנה לנשים. נציג שר אמר בדיון אחר שהנרצחות זה נשים ערביות שנרצחות בסכין - זה לא נכון. דוד אתה נלחמת שלא יגיע הכסף. מה עושה המשרד לביטחון לאומי כדי להגן על נשים? לחלק נשק אתם מחלקים - ועוד לא דיברתי על אנשי המילואים שחוזרים עם פוסט טראומה.".
היו”ר תמנו שטה ניסתה להשיב את הדיון למסלול ענייני: “במקום לגלגל אחריות, צריך להקים ועדת בדיקה ממשלתית. אנחנו חייבים תשובות למשפחות הנרצחות”.
ביקורת על יישום חוק האיזוק האלקטרוני
במהלך הדיון נמתחה ביקורת קשה גם על יישום חוק האיזוק האלקטרוני. עו”ד ורדית אבידן מויצו אמרה כי “מדד האלימות נגד נשים עולה, אך אחוז התפוסה במקלטים נמוך סימן לכך שנשים רבות כלל לא יודעות על האפשרות להיעזר בהגנה טכנולוגית”.
רפ”ק אמיר בלכר, מפקד מוקד הפיקוח, דיווח כי “מתוך 35 החלטות בית משפט לפיקוח טכנולוגי - 31 יושמו בפועל, ו־4 לא יושמו מסיבות שונות. קיימות 114 בקשות שהגיעו לבית המשפט, אך לעיתים ההחלטות מתעכבות חודשים”.
רב כלאי ליאורה נהון יועמ"שית יחידת משגב: "אנחנו פועלים ללא לאות עם הנהלת בתי המשפט והרווחה עם בלשים שפרושים בכל רחבי הארץ. בתאום עם המשרד לביטחון לאומי יצא קמפיין בחודש הבא. אנו פונים לנפגעות עבירה כשאנחנו יודעים שיש אסירים שעומדים להשתחרר ומיידעים אותן באפשרות של פיקוח אלקטרוני". לטענת רפ"ק מנטש, במקרים בית המשפט משחרר - למרות שיש מסוכנות גבוה. ״אנחנו יכולים להגיש ערער. אנחנו מוגבלים במסגרת החוק כמו מעצר בית של 5 ימים".
עו”ד הילה בוסקילה מהנהלת בתי המשפט הגיבה: “בתי המשפט מכריעים תוך ימים. החוק מורכב, אך יישומו נתקל בקשיים טכניים כמו דרישת מרחק של 15 קילומטר בין המפוקח למוגנת – מרחק שפשוט בלתי אפשרי במציאות הישראלית”.
תמנו שטה סיכמה: “אם החוק לא ישים – צריך לשנות אותו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עוד מקרה אחד שבו החוק לא מציל חיים”.
“תפסיקו לדבר - תתחילו לפעול”
נציגות החברה האזרחית הצטרפו לזעם. עומר הסקל מארגון “בונות אלטרנטיבה” אמרה: “די עם הדיונים. תתחילו לעבוד. כל יום שעובר עולה בחיי אישה”.
לרה צינמן, יו”ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, דיברה בכאב: “שירלי יהודה ז”ל נרצחה על ידי פדופיל משוחרר ממאסר. מירן ביתן ז”ל ביקשה עזרה ולא קיבלה. כמה עוד נשים צריכות למות כדי שתבינו שהמערכת קורסת?”
בתום הדיון סיכמה היו”ר תמנו שטה כי הוועדה תדרוש הקמת ועדת בדיקה ממשלתית שתבחן את הכשלים במניעת רצח נשים, לצד קידום תיקוני חקיקה בחוק הפיקוח האלקטרוני.
