עידוד העלייה מחבר העמים צומצם באופן דרמטי

עולים לישראל (צילום: שאטרסטוק)


במהלך הדיון הובא ציטוט של סגן השר לשעבר אבי מעוז, שהיה מופקד על ארגון “נתיב”, במסגרתו הצהיר כי פעל “להעלות כמה שפחות גויים לארץ”. קריב תקף בחריפות את הדברים ואמר כי עצם מינויו של מעוז לעמוד בראש הגוף המוסמך לטפל בזכאות עלייה שולח מסר קשה לזכאי חוק השבות ולכמיליון וחצי ישראלים דוברי רוסית.

נציגי הקואליציה נעדרו מהדיון

ח”כ קריב ציין כי היעדרות נציגי הקואליציה מהדיון מצביעה על חוסר מחויבות הממשלה לנושא. לדבריו, “הממשלה מוותרת על עידוד העלייה מחבר העמים, והוועדה תיאבק בתופעה הזו”. הוא הדגיש כי עלייתם של יהודי ברית המועצות לשעבר תרמה תרומה אדירה לביטחון ולכלכלה, והדבר מחייב שמירה על קשר עם הפזורה הזו והמשך עידוד העלייה.

קריב הוסיף ביקורת גם ביחס למדיניות הממשלה כלפי עליית יהודי אתיופיה, וטען כי מדובר בהפקרת שתי העליות המרכזיות של העשורים האחרונים.

משרד העלייה והקליטה: עיקר ההשקעה במערב נובעת מהפוטנציאל הגבוה לעלייה

סמנכ”ל משרד העלייה והקליטה, אריק מייקלסון, אמר בדיון כי כלל ההטבות ותוכניות הלימוד מיושמות באופן שוויוני לכל עולה. עם זאת, לדבריו, עיקר ההשקעה במדינות המערב נובעת מהפוטנציאל הגבוה לעלייה מהן.

נציג “נתיב”, נאדי פולישניק, ציין כי כיום מצויים באיחוד האירופי כ־50 אלף פליטים מאוקראינה הזכאים לעלות לישראל מכוח חוק השבות.

ארגוני החברה האזרחית מזהירים - רבים מהעולים החדשים מרגישים לא רצויים

מנכ”ל “אופק ישראל”, אריה אביטל, תיאר את הקשיים בקיום ירידי עלייה באוקראינה בשל המלחמה. לדבריו, חלק מהאירועים מתקיימים במרתפים ורק נשים וילדים מסוגלים להשתתף בהם.

נציג “לובי המיליון”, מרדכי אסקין, התריע כי רבים מהעולים החדשים חשים כי אינם רצויים, וכי אמירות של חברי כנסת על עולים כ”איום על היהדות” פוגעות במוטיבציה לעלות.

עו”ד אלכס זרנופולסקי, יו”ר ועדת העלייה בלשכת עורכי הדין, הדגיש כי הפוטנציאל הגדול ביותר טמון ביוצאי ברית המועצות לשעבר החיים כיום בארה”ב ובאירופה. לדבריו, יש לפתח תכניות עידוד ייעודיות גם עבורם.