לירון דורון לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי (צילום: שימרית מאור)
“המהלכים המרכזיים מבחינתי - דווקא בצל המלחמה ובשנה מרובת משברים - הם הפלטפורמות שאנחנו מפתחים עבור הרשויות המקומיות. הן יהיו קריטיות בשנים הקרובות לתפקוד המגזר הציבורי, גם בשגרה וגם בחירום. אנחנו עוסקים בבניית תשתיות אסטרטגיות לשלושה עולמות מרכזיים: תעסוקה, דאטה ושירות לתושב”.
כשאת מדברת על תעסוקה, את מתכוונת על מיזם ״המסייעת״ בגני הילדים?“בהחלט, אבל זה הרבה מעבר למילוי מקום זמני. כאן בדיוק ההבדל בין מוצר לפלטפורמה: מוצר הוא פתרון חד-פעמי, פלטפורמה היא תשתית שעל גביה אפשר לבנות שורת מוצרים ושירותים לאורך זמן, כפי שאנו מייצרים בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה וגופים האמונים על מקצועות במחסור במגזר הציבורי כמו הג׳וינט ואגף הסכמי שכר באוצר.
משרד הרווחה, בהובלת ינון אהרוני מנכ“ל המשרד, שמוטרד מהמחסור ההולך וגובר בעובדים סוציאליים ברשויות, החליט שעל אף האתגרים הוא מאמץ את הפלטפורמה והכריז על יציאה לפיילוט בחמש ערים, ובקרוב מאוד נראה מילוי מקום של עובדים סוציאליים בהכשרתם שמסייעים לצוות הקבוע בשלל משימות על בסיס פרויקטים.
במקביל, ועקב מחסור משמעותי של מורים בתיכונים במקצועות ספציפיים כמו פיזיקה, נדאג תוך חודש מהיום, להעמיד במערכת מורים מעולים, שההורים יוכלו לבחור בהם כמורים פרטיים בשעות אחה“צ. מורים בעלי ניסיון של שנים בהכנה לבגרויות אצלנו בתיכונים!
הם ילמדו מינימום חמש שעות שבועיות וילוו כיתה לאורך שנה שלמה. רווח אדיר של התלמידים ההורים ובית הספר.
הערך הגדול שלנו הוא בהגשת הפלטפורמה מוכנה לשימוש ולצידה מנגנון שלם של שותפויות והסכמים הדרושים לצורך הפעלתה ברשויות.
את המסייעת אנחנו מפעילים יחד עם החברה למתנ“סים, שכמו הרשויות, סבלה ממצוקת תומכות החינוך בצהרונים ועושה זאת כמונו, לא למטרות רווח ומתוך הבנת הצרכים בשטח״.
מה הבשורה שלכם בתחום ניהול הדאטה? למה דווקא מרכז השלטון המקומי מוביל את זה?
“אתחיל מהסוף - אנחנו לא מחליפים את מערכות הליבה ואת החברות. כיום יש יותר ממאה מערכות מידע בשלטון המקומי שלא מדברות זו עם זו - וזה עוד לפני שהוספנו את המערכות של המדינה, שגם הן אינדיבידואליות. התוצאה היא שלל מוצרים ללא תשתית וללא ערך מערכתי. אובדן מידע קריטי, בזבוז משאבים ובעיקר - חוסר מוכנות לחירום.
קחי לדוגמא 125 אלף מפונים ביום אחד שאין שום רישום לגביהם, איפה הם, כמה פונו, מי נשאר מאחור, מה הצרכים שלהם אחרי הטבח הנורא, אבל גם מה בהמשך, רקע של מערכות חינוך - כמובן באישורם והסכמתם - והרשויות הקולטות בזמן מלחמה. זה נראה למישהו הגיוני? ברור שלא...
רק במשבר הקורונה מדינת ישראל הייתה יכולה לחסוך מיליארדים אם היו מקבלים נתוני אמת משלל מערכות וסוגרים שכונות או אפילו ערים בצורה נקודתית. אם יש הדבקה ברעננה למה צריך לסגור את ירוחם? בלי דשבורד שמקבל נתונים רבים בזמן אמת משלל מערכות, יש איבוד שליטה מוחלט.
טענת כי ״ללא ניהול דאטה אין מוכנות לשום תרחיש חירום בעורף מכל סוג שהוא״ - מה אתם מתכוונים לעשות בנושא?
״פלטפורמת MuniForce -מוקמת בימים אלו על גבי פלטפורמת ה CRM של חברת הענק האמריקאית “Salesforce“ ביכולות AI מתקדמות ובסבסוד מלא שלנו ושל משרדי הממשלה השונים, על מנת לתת לשלטון המקומי את הכלי הטוב ביותר בעולם לניהול החיים במדינת ישראל.
אין הרבה ערים בעולם המערבי שמנהלות משברים בסדרי הגודל של מה שמנהלות הערים בישראל ולצערי הרבה פעמים ללא תמיכה מהמדינה וללא תשתיות מספקות״.
את מתארת תהליכים עמוקים של שינוי - לא רק במערכות, אלא בתפיסה שישפיעו בקצה על כל אזרח בישראל...“לחלוטין. יש לנו היום בשלטון המקומי ראשי רשויות מצוינים ולצידם צוותים שפועלים בחירוף נפש ומתוך שליחות אמיתית.
כולנו, לרבות אנשי המקצוע במטה מרכז השלטון המקומי, עובדים יחד במטרה אחת - להפוך את החיים של כולנו כאן לטובים יותר. לשלטון המקומי יש השפעה עצומה על כל רובד מרכזי בחיים של כולנו - ולכן האינטרס העליון הוא שיהיה לראשי הרשויות את כל הכלים הנדרשים כדי לנהל באופן מוצלח.
אנחנו מובילים תהליכי עומק משמעותיים במגוון תחומים החל מיצירת מנועי צמיחה, יצירת פלטפורמות חדשניות, טיפול בתקציבים, טיפול ברגולציה הכולל העברת סמכויות מהשלטון המרכזי למקומי והסרת חסמים. כל שינוי קטן שאנו מצליחים לייצר, משפיע על מיליוני ישראלים שמבינים היום יותר מתמיד כמה משמעותי השלטון המקומי שמהווה הגוף היציב, והיעיל ביותר ברמת התפקוד עבורם״.
הזכרת את נושא התקציבים, רשויות רבות עדיין נמצאות בחוסר איזון תקציבי. ממה זה נובע ומה הפתרון לדעתך?״כולם מכירים את המונח “תושב גרעוני“ - זה נובע מהפער שבין ההכנסות מארנונה לבין ההוצאה של הרשות על התושב, שהיא בממוצע גדולה מהארנונה שהוא משלם. לא מדובר ב“גזירת גורל“ - בעוד שהמדינה אמורה לתקצב את השירותים שהיא מחויבת לספק לאזרח משלם המיסים דרך הרשויות, היא מצמצמת את חלקה מדי שנה; המס לתושבים עולה והדרישות הולכות וגדלות. הדרך לגשר על הפער היא באמצעות ארנונה לעסקים, שלצערנו לא קיימת באופן מאוזן ביותר מ200- רשויות.
תוסיפי לזה את הריכוזיות של ממשלת ישראל שנמצאת במקום האחרון בביזור סמכויות לשלטון המקומי בין מדינות ה ,OECD כך שבמקום לפתח מנועי צמיחה הרשויות נאלצות להתעסק בבירוקרטיה כל היום.
ידעתם שהקמת תאגיד אנרגיה עירוני - אפילו במסגרת תוכנית יזומה של משרד האנרגיה בשיתוף העירייה - נדרש אישור ממשרד הפנים? ידעתם שגם אם העירייה רוצה להשכיר נכס לטובת קאנטרי למשל, לתקופה של מעל חמש שנים - עליה לקבל אישור מיוחד מהמשרד? גם אם היא רוצה להגן על הציבור מפני חוזים לא הוגנים מצד המשקיע. בפועל - האישורים האלו כמעט ולא מתקבלים. ואם כן, זה קורה לעיתים רק אחרי עיכוב לא סביר של שנה ויותר, זמן שבו המשקיע כבר מזמן ויתר ונטש את הפרויקט. זו לא רגולציה - זו חסימה של עשייה; זו לא התנהגות הגיונית - זו ריכוזיות משתקת. לכן, אנחנו נאבקים בריכוזיות הממשלתית, כאשר אחת ממטרות העל שלנו היא להפחית את התלות המשתקת בממשלה״.
לסיכום, מה את מגדירה כהישג המרכזי של השלטון המקומי השנה?
״השלטון המקומי זוכה לאמון הציבור בסקרים מזה כמה שנים ברצף וביתר שאת בשנה האחרונה. ככל שמשבר רודף משבר הנתון הזה רק מתחזק, גם בהשוואה לתפקוד השלטון המרכזי.
אזרחי המדינה רואים בשלטון המקומי כתובת אמינה בכל תחומי החיים, בזכות הניהול הדיפרנציאלי המחובר לשטח, המענה המיידי, היציבות הלכידות והשליחות. יום אחרי הבחירות, ראש העיר מנהל עיר שלמה - לא מפלגה; ראש העיר הוא של כולם ופועל עבור התושבים, כאשר בשולחן מקבלי ההחלטות בהנהלת העיר יש ייצוג לכלל התושבים בזכות ההצבעה בשני פתקים בבחירות המקומיות
משנה לשנה אנחנו רואים עוד ועוד חברות וארגונים מצטרפים למציגים, ואנחנו גאים על השותפויות שנרקמות בזכות התערוכה״. |
אמון הציבור בשלטון המקומי גבוה מהאמון בממשלה ובכנסת.
הסקר נערך על ידי מכון סמית בין התאריכים 19-20 במאי ,2025 בקרב 700 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים. טעות הדגימה המרבית בסקר זה היא ±3.7% ברמת ביטחון של 95%.
