אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)במסגרת הוועידה השנתית ה 53 למדע וסביבה, פרופ׳ רון מילוא, מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן ראיין את פרופ׳ יוהאן רוקסטרום, מנהל מכון פוטסדם לחקר השפעות אקלים (PIK) באוניברסיטת שטוקהולם.
מהו המחקר בו אתה עוסק בימים אלה וחשוב לשתף בו את החוקרים והחוקרות בישראל? ״כעת חוקרים את העמידות של כלל המערכת הגלובלית בכדור הארץ. קיימות עדויות ההולכות ומצטברות שמערכות כדור הארץ מאבדות מיציבותן. כבר חצינו שישה מתוך תשעת הגבולות הפרלמנטריים במערכות שאחראיות על ויסות היציבות והחוסן של כדור הארץ שהן למעשה תומכות בקיום החיים. אחת השאלות שמעסיקה אותי היא הסיכונים הנובעים משינויים בביוספירה, גורמים ביוטיים ואביוטיים (גורמים שקשורים לחיים כמו צמחים ובעלי חיים וגורמים דוממים כמו טמפרטורה) שמשפיעים על המערכת האנושית, על שלמות מבחינת המגוון הגנטי והתפקודי ועל מערכת האקלים״.
פרופ׳ רוקסטרום התריע כי גם המעבר לאנרגיות ממקורות מתחדשים יש בו סיכונים ליציבות ולעמידות של מערכות כדור הארץ ותנאי האקלים שייווצרו יהיו בלתי ניתנים לניהול.
פיתוח מדד ל׳חוסן כדור הארץ׳פרופ׳ רוקסטרום דיבר בריאיון על פיתוח אינדקס לחוסן כדור , בדומה ל׳שעון יום הדין׳ שפיתחה בעבר אגודת מדעני האטום במטרה לאמוד את מידת הסיכון לפריצת מלחמה גרעינית. ״בעבר היינו במצב של חוסן של איזון שינויים ואנו צועדים לקראת מצב שבמערכות כדור הארץ הולכים ומתגברים דבר שיביא לפגיעה במערכות הטבעיות התומכות בקיום האנושות. כל זה עלול להתרחש גם אם נגמל מהשימוש בדלקי מחצבים״.
העיסוק בחציית גבולות הפלנטריים והשימוש במונח ׳יום הדין׳ יוצר תחושבת דחיפות לטובת יצירת שינוי ושמירה על התקווה. מצד שני העיסוק בנושאים האלה עלול לייצר ייאוש. כיצד אתה מצליח להכיל את שני הדברים?
״כמדענים יש לנו אחריות לחשוף את כל הקלפים על השולחן. אסור לנו לשמור לעצמנו את הידע הנוגע לסיכונים. גם אם אני שם בצד את הבעיות הגאופוליטיות העולמיות, הצטברות הראיות המדעיות מדאיגה מאוד: התקרבות לנקודת מפנה, חציית הרף של 1.5 מעלות, אובדן שלמות המגוון הביולוגי והתקדמות לעבר שינוי בלתי הפיך״.
פרופ׳ רוקסטרום הביא כדוגמא את הרס שוניות האלמוגים, פגיעה והידלדלות יערות הגשם באמזונס, יערות באזורים ממוזגים, מערכות הקרח בקטבים.
״אנחנו נמצאים ברגע מיוחד בזמן שבו מצד אחד מצטברות עדויות רבות מאי פעם לסיכונים בלתי מתקבלים על הדעת ומצד שני יש לנו יותר עדויות מאי פעם לקיומם של פתרונות, שניתן ליישמם בקנה מידה רחב״.
Johan Rockström (צילום: CC BY-SA wikimedia, Frankie Fouganthin)מעבר לסדר עולמי חדשפרופ׳ רוקסטרום הדגיש בדבריו כי לצד הפגיעה במערכות התומכות בחיים בכדור הארץ – יש מגוון פתרונות בתחומים שונים שעשויים לשנות את מצב כדור הארץ: ״יש פתרונות בתחום האנרגיה ממקורות מתחדשים שניתן ליישמם בקנה מידה רחב כדי להפסיק את השימוש בפחם, בנפט ובגז. כמו כן אנו יודעים כיצד ניתן לשנות מהותית את מערכת המזון, וזה השינוי השני בגודלו שנדרש כדי להשיב את כדור הארץ למצב טוב יותר מבחינת המגוון הביולוגי, המים המתוקים, מחזורי החנקן והזרחן, הזיהום, האירוסלים והאקלים״.
הנעת הכלכל העולמית באמצעות סבסוד ניצול משאבי כדור הארץהשינוי הנדרש כדי לחולל את השינוי הוא הנעת הכלכלה העולמית באמצעות סבסוד ניצול משאבי כדור הארץ, אמר פרופ׳ רוקסטרום: ״אין אפשרות לנהל חיים תקינים ל 8 מיליארד בני אדם אם נלך בדרך שאינה בת קיימא״, הדגיש.
לדבריו, האפשרות היחידה לגישה הוגנת לאוויר נקי, למים מתוקים, לקרקע, למזון ולאנרגיה היא באמצעות שיתוף פעולה בתוך מרחב הפעולה הבטוח שבו מערכות הטבע נמצאות בתוך הגבולות הפלנטריים. ״אי אפשר להמשיך להאמין שלעד נוכל לפעול בצורה בלתי שוויונית ולא הוגנת תוך ניצול היתר של משאבים וזיהום הסביבה. מסע הקיימות הוא הנתיב הבטוח והמנצח״.
הערכות סיכונים כנות יכולות להניע חדשנותפרופ׳ רוקסטרום פנה אל המדענים וביקש ״אל תימנעו מלהציג סיכונים. אל תמנעו מלהציג את המשמעויות העגומות של הראיות המדעיות״.
התקציבים המוגבלים שמוקדשים למניעת שינויים בלתי הפיכים מתבססים על הערכות סיכונים, והן עשויות להניע חדשנות בהיבט זה. הוא קרא להשתמש במשבר ככלי לשינוי, כמניע לחשיבה מחוץ לקופסא; לשנות את הנרטיב ולהביא סל ערכים חדש.
״בזמן שהסיכון גבוה מתמיד, יש לנו מספיק ידע והבנה כדי לייצר שינוי וברוב הפעמים הפתרון לא יהיה כרוך בעלות גבוהה יותר״
פרופ׳ רוקסטרום סיפר שהדוקטורט שלו עסק באזורים צחיחים למחצה במערב אפריקה ובמזרחה, כך שהוא זכה ללמוד מההידרולוגים הטובים בעולם. ״בסביבות השכונות האלה החוקרים הישראלים הם שפתחו מערכות השקיה בטפטוף, מערכות קציר מים וטכנולוגיות למחזור מים אפורים״. הוא שיבח את המחקר המדעי בישראל שתומך בחיים משגשגים ובכבוד בתנאי סביבה קשים מאוד, והדגיש כי יש לו הרבה מה לתרום לעולם.
