ירושלים (צילום: שאטרסטוק)
“הכנסת היא הרשות המפקחת – ומשרד החינוך לא משתף פעולה”הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, בראשות ח”כ מיקי לוי, קיימה ביום ג׳ דיון תשיעי בנושא הפיקוח על לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים. במרכז הדיון – סירוב משרד החינוך להעביר לוועדה את הדו”ח המפורט אודות היקף הוראת הליבה בבתי הספר החרדיים, למרות בקשות חוזרות ונשנות.
יו”ר הוועדה, ח”כ לוי, לא חסך ביקורת: “הדו”ח לא הועבר למרות פניות רבות ורשמיות. משרד החינוך טוען שמדובר בפנייה ‘פוליטית ולא רשמית’, אך זו הייתה פנייה לפי כל הנהלים. מדובר בזלזול בכנסת ובפגיעה חמורה בתפקידה כרשות מחוקקת ומפקחת. אם הדו”ח לא יועבר בשבוע הקרוב – לא תהא לי ברירה אלא לעתור לבג”ץ”.
מתוך 42 בתי ספר ברשת החינוך העצמאי 6 לא לימדו ליבה – למרות שתוקצבוח”כ משה קינלי טורפז, יוזם הדיון, התריע על פערים חמורים בין התחייבויות מוסדות חינוך חרדיים לבין מה שקורה בפועל: “מדובר ב-616 שעות שהוקצו ללימודי ליבה ולא הושבו. מתוך 42 בתי ספר ברשת החינוך העצמאי, 9 לא לימדו ליבה כלל – למרות שתוקצבו. בתגובה נאמר שהשינויים ייעשו רק באישור גדולי ישראל. כלומר: קיבלו כסף מהמדינה, לא עמדו בהתחייבויות – ויבצעו תיקונים רק באישור רבני. וזה בזמן שהדו”ח כבר הועבר לבג”ץ, אך הכנסת – נותרה מחוץ למעגל המידע”.
תגובת המשרד: “הוצאו מכתבי התראה ל-20% מתלמידי תורה שלא קיימו התחייבויותיהם”שי קלדרון, מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך, הציג תמונה שונה לחלוטין. לדבריו, “בשנים האחרונות המחוז עבר מהפכה. המפקחים בשטח יודעים בדיוק מה לבדוק, והפיקוח כיום מתבסס על כלים מקצועיים, ביקורות עומק מתועדות, ומעקב צמוד אחרי כל מוסד ומוסד”.
קלדרון הדגיש כי כבר הוצאו מכתבי התראה ל-20% מתלמודי התורה בעלי מעמד “פטור” – מוסדות שאינם עומדים בהתחייבות ללימודי ליבה. “בשנת הלימודים הקרובה (תשפ”ו), כל מוסד שלא ילמד את מה שמחויב בו – יעמוד בפני סנקציות. זו שנה ראשונה שבה המחוז החרדי מבצע ביקורות עומק למוסדות פטור. הרוב המוחלט של הרשתות מבין שהגיעה עת חדשה. זה תהליך שינוי עמוק ומבוסס נתונים – לא השערות”, אמר.
“ניסיון לחנך את החרדים – וזה לא יצלח”ח”כ אברהם בצלאל תקף את עצם הדיון: “יש גורמים שלא מבינים את החינוך החרדי ומשתמשים בדיון כדי לנגח את הציבור. במשך שבעים שנה ניסו לחנך את החרדים מחדש – וזה לא הצליח. הדיון היה מלא בהטיות. המחוז החרדי עשה עבודה מסודרת ומכובדת”.
בדיקת המכון הישראלי לדמוקרטיה: אפס אכיפה כמעט מוחלטתד”ר שלומית קסלר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הציגה ממצאים של ד”ר אריאל פינקלשטיין, מהם עולה תמונה עגומה של אכיפה רופפת ביותר לאורך העשור האחרון (2014–2024). לדבריה, שיעור הקיזוזים מתקציבי מוסדות שלא עמדו בחובת לימודי הליבה – נמוך מאוד. עוד נטען כי קיים היעדר אכיפה מוחלט בחלק ניכר מהמוסדות, במיוחד במוכרים ובפטור. בנוסף, שיעור הקיזוז מהתקציב נמוך מאוד, וישנה אף ירידה בהיקף הקיזוז לאורך השנים.
לדברי קסלר ״הוראת לימודי ליבה בהיקף הנדרש היא תנאי סף לקבלת מעמד של מוסד חינוך "מוכר". אם מוסד אינו עומד בתנאי זה, למשרד החינוך יש סמכות לבטל את ההכרה בו. עם זאת, במענה שהתקבל ממשרד החינוך בינואר 2025, נמסר מהמשרד כי "לא ידוע לנו על מוסד שבשנים האחרונות נשללה הכרתו בשל אי קיום מלוא לימודי הליבה".
על פי הכרזת משרד החינוך, שנת הלימודים הקרובה מסתמנת כנקודת מפנה: כלים חדשים, סנקציות לראשונה, ומחוז חרדי שמבטיח שינוי. אך כל עוד משרד החינוך לא משתף פעולה עם הכנסת, והאכיפה בפועל רופפת – קשה לומר שמדובר במהפכה של ממש.
