צילום: דוברות הכנסתאת הדיון פתח ראש עיריית חיפה, יונה יהב, שלא מותיר מקום לפרשנות: “לא לקמץ על הכסף, לא לתקן מבנים שדורשים הריסה – לבנות מחדש לפי התקנים הכי מחמירים. בניין שיתוקן, לא ישרוד רעידת אדמה”. יהב קורא למדינה להעניק תמיכה רחבה, לאפשר הריסה של מבנים פגועים ובנייה מחודשת, ולהשקיע גם במיגון בגני ילדים”.
אבל הבעיה עמוקה עוד יותר: “מימון המשפחות המפונות עולה לרשויות מיליונים. אין לנו מקור מימון ברור. כדי ליצור שקט בעיר, צריך למלא אחר צרכי התושבים. העירייה צריכה להיות שם עבורם – אנחנו זקוקים לעמדות עבודה ממוגנות לעובדי העירייה, שזה עלות של מיליונים נוספים”.
הצעת החוק שבדרך: להכיר במבנים הרוסיםיו”ר ועדת הפנים, ח”כ יעקב אשר, הכריז על מהלך חקיקתי משמעותי: “אני מתעתד להכניס הצעת חוק שתתן מענה לשיקום מבנים שניזוקו – לא רק לתיקון אלא להתאמה מלאה של החקיקה. כיום אין כלל הגדרה של ‘מבנה הרוס’ בחוק. נגדיר זאת, ונאפשר קדימויות ואחוזי בנייה מוגדלים”.
במישור החקיקתי נעשה גם תיקון בנושא מיגון גני ילדים, שמאפשר פטור מהיתרי בנייה – “אבל התקציב עדיין לא שם”, הדגיש אשר.
יו״ר מרכז השלטון המקומי: “הסחבת חייבת להיפסק”חיים ביבס, יו”ר מרכז השלטון המקומי, קובע חד-משמעית: “מה שקורה עכשיו הוא בסדר גודל אחר מכל מה שהכרנו. 15 מיליון שקלים ביום לכלל הרשויות שנפגעו – זה מה שצריך. הסחבת חייבת להיפסק. אנחנו דורשים מהאוצר להקים מיד קופסת תקצוב לכל הרשויות שנמצאות תחת איום”.
ביבס מדגיש את מצוקת כוח האדם: “מס רכוש צריך לתגבר מיד. בבת ים, למשל, יש תורים ארוכים והערכת נזקים מתעכבת. השלטון המקומי עובר את השעות החודשיות של העובדים – 5.1 מיליון שקל זה רק עבור כוח האדם. זה רק ההתחלה”.
“אין ודאות, אין נוהל ברור”: המציאות בבתי המלוןבעיה חריפה נוספת היא נוהל פינוי המפונים לבתי מלון. הרשויות מדווחות כי המצב מול התושבים המפונים הוא של חוסר ודאות. ביבס הבהיר: “אם המדינה רוצה שהרשות תממן – אז שהמדינה תעביר 100% מקדמה. אנחנו לא נממן אף אחד. זו אחריות של המדינה”.
בשטח, מספרים ראשי הרשויות, תושבים מפונים ממתינים מדי יום להחלטה של בית המלון אם להישאר או לעזוב – “זה קריטי בימים הראשונים”, ציין צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים.
ברוט: “אי אפשר לחכות חמש שנים – צריך דירה עכשיו”בת ים ספגה פגיעה עצומה: 120 דונם, 75 בניינים ניזוקו: “כ-20 מהבניינים ייהרסו”, אומר ברוט. “אין סיכוי לקבל תב”ע חדשה בפחות מחמש שנים – גם בהליך מהיר. אז מה יגידו התושבים שאיבדו את ביתם?”
ברוט מציע מתווה אחר – פיצוי עכשיו: “לתת שווי של דירה או דירה אחרת – ואם הדירה שווה 2 מיליון, אז לתת 2.5 מיליון. צריך לשחרר את הלחץ. גם דירות בשכירות – המדינה צריכה לטפל בהן עכשיו”.
רשות התכנון: “תופרים חליפה לכל בניין”רפי אלמליח, מנהל מינהל התכנון, הציג את התוכנית: “אנחנו תופרים חליפה לכל מבנה שנפגע. יש לנו ותמ”ל פעיל בבת ים, אפשר לקדם פרויקטים במסלול מהיר. נשים דגש על מתחמים שדורשים טיפול מיידי ונכניס תיקוני חקיקה מתאימים”.
במקום שנים של תכנון, אלמליח מציע מתווה של “תכנון והיתר באותו הינף” – על פי מודל “חלופת שקד”. לדבריו, ניתן לאפשר קידום עבודות תכנון וביצוע במקביל – “כדי לקצר זמנים ולחזור מהר לבנייה”.
הפערים המשפטיים: “75% מבעלי הדירות – או אולי פחות?”תומר עוז, היועץ המשפט של הוועדה מתמקד גם בפערים המשפטיים שמעכבים את תהליכי הפינוי והבינוי: “החקיקה היום דורשת הסכמה של 75% מבעלי הדירות – ייתכן ונצטרך לחשוב על הורדת הרוב הנדרש. יש מבנים עם בעלי זכויות קניין שמסרבים לשתף פעולה – אבל אסור שאדם אחד יעצור את כל התהליך”.
“אין מידע מרוכז – המדינה לא יודעת את המספרים”הבעיה המערכתית הגדולה ביותר שנחשפה בדיונים – היא העדר מידע. “הממשלה לא יודעת לומר כמה אנשים נפגעו. אין ריכוז נתונים על האוכלוסייה שזקוקה לסיוע – קשישים, בעלי מוגבלויות. אין מנגנון כזה בכלל”, אמר עוז.
מנכ”ל משרד הפנים השיב כי “לכל רשות מקומית יש את המידע על תושביה”, וציין כי הופעלה מערכת דיגיטלית לאומית בשם “ביחד”.
ראש עיריית רמת גן: “לתת לוועדות המקומיות סמכות מחוזית”כרמל שאמה, ראש עיריית רמת גן, טוען שהבירוקרטיה מקשה על תכנון מותאם לשטח: “יש לנו 3 בניינים שצריך להרוס, ועוד מבנים פגועים. אם אנחנו נרוץ לירושלים לא נקבל פתרונות. תנו לוועדה המקומית סמכות של מחוזית – אנחנו מכירים את הצרכים שלנו טוב יותר. התכניות שמגיעות משם לא מתאימות למה שקורה בשטח”.
הקריאה שחוזרת מפי כל ראשי הרשויות וגורמי המקצוע היא ברורה: המדינה חייבת להפסיק את הסחבת ולספק ודאות, תקציבים, והסדרה חוקית מיידית. ״אנחנו בשטח, עם אפודים, מהבוקר עד הלילה”, מסכם שאמה. “תנו לנו את הכלים לעזור – תנו לנו לנהל את המשבר כמו שצריך”.
