אסדת לוויתן (צילום יבגני מלכין, המשרד להגנת הסביבה)
הצריכה המקומית: רק חצי מפוטנציאל השימוש בגזהוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח”כ ניסים ואטורי, קיימה אתמול (ג׳) דיון מעקב בנושא מיצוי פוטנציאל הגז הטבעי במשק – בדגש על חיבור צרכנים לרשת החלוקה.
מנהל רשות הגז הטבעי, משה גראזי, הציג את תמונת המצב של משק הגז, הכוללת את תחומי ההפקה, ההולכה והחלוקה. לדבריו, רק 51% מהגז הטבעי נצרך כיום במשק המקומי, כאשר 49% ממנו מיוצא לחו”ל.
עוד ציין גראזי כי רק 185 צרכנים מחוברים כיום לרשת החלוקה, וזאת על אף תכניות ומאמצים שנמשכים לאורך שנים. בסוף 2024 עמד המספר על 174 צרכנים בלבד, נתון המלמד על קצב התקדמות איטי במיוחד.
נשלל רישיון חברת רותם האחראית על אזור החלוקה בירושלים לצד הסקירה, פירט גראזי על שורת צעדים שנעשו לחיזוק מקטע החלוקה, בהם חיבור מוסדות ציבור כמו בתי חולים, קביעת תעריף צריכה מינימלי, וכן גיבוש מתווה כלכלי חדש לעידוד ההתחברות לרשת. בנוסף, חשף כי חברת רותם, האחראית על אזור ירושלים, איבדה את רישיון החלוקה לאחר שלא עמדה ביעדי החיבור: ״שלחנו הודעה לפני כשלושה שבועות על כך שהרישיון ניטל ממנה ועובר לידי נתג”ז – עקב חוסר התקדמות”, אמר.
צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסתמנהל רמב”ם: “4 ק”מ אחרונים – 8 שנות סחבת”בדיון עלה גם המקרה הבולט של בית החולים רמב”ם בחיפה, שעדיין אינו מחובר לגז הטבעי – למרות היתרונות הברורים במונחי עלות, תפעול ובטיחות סביבתית.
מנהל בית החולים, פרופ’ מיקי הלברטל, אמר: ״מבחינת בריאות הציבור, חיבור רמב”ם לגז טבעי הוא מתבקש. דבר שני זה העלויות. הגז מגיע עד חוף שמן, והמעבר שלו ב-4 קילומטרים האחרונים הוא סיפור שנמשך כבר שמונה שנים”.
במענה לדברים הסבירה זינה פרפליצין, מנהלת תחום תשתיות במִנהל התכנון, כי ״הארבעה קילומטרים האחרונים הם בשטח אורבני צפוף. בסופו של דבר, התכנית אושרה והיא נמצאת כעת בתיקונים טכניים לקראת מתן תוקף”.
משרד הביטחון: “נחבר בסיס אחד או שניים – לא יותר”גם מערכת הביטחון מתקשה להתחבר לרשת הגז. איתן ארם, רח”ט הגנת הסביבה ותשתיות במשרד הביטחון, תיאר את המצב העגום: ״היה תכנון לחבר עשרה בסיסים לגז. יצאנו למכרז, אך הוא נכשל – קיבלנו הצעה רק למקום אחד. בסופו של תהליך נהיה עם בסיס אחד או שניים בלבד שמחוברים.
הטענה מצד הקבלנים הייתה שזה פשוט לא כלכלי”.
הדיון הדגיש את הפער הגדול בין הפוטנציאל האדיר של הגז הטבעי לבין המימוש בפועל של חיבור הצרכנים ברמה המקומית. הקשיים הביורוקרטיים, החסמים הכלכליים והכשלים בשוק החלוקה עלו שוב ושוב.
