צילום: שאטרסטוקועדת הכספים דנה בהשלכות הכלכליות של שירות מילואים ממושך: עסקים קורסים, עובדים מודרים, ואזהרות ממחיר חברתי וביטחוני כבד. באוצר מזהירים: “עלות של 50 אלף ש”ח לחייל מילואים בשנה – בלי לכלול תגמולים”
בעיצומה של תקופה בה מאות אלפי משרתי מילואים נאלצים להיעדר מעבודתם במשך שבועות ואף חודשים, ועדת הכספים של הכנסת בראשות ח”כ משה גפני, קיימה אתמול (ב׳) דיון דחוף שעסק ב”השפעת שירות המילואים הממושך על שוק העבודה והמשק”.
התעשיינים מזהירים: “חוסר ודאות, פרויקטים נדחים – והמשק נפגע”במסגרת הדיון, נציגי התאחדות התעשיינים התריעו על פגיעה קשה ומתמשכת בחברות ובמיזמים, בין היתר בשל חוסר ודאות, עיכובים בפרויקטים, אי עמידה בלוחות זמנים וקושי בתכנון עתידי. הם דרשו מהמדינה לפצות את המעסיקים על הנזק, ולהעניק לעסקים סיוע ממוקד הכולל שיפוי מלא של תנאים סוציאליים, הקמת קרן סיוע לעסקים שנפגעו, ותשלומי מקדמות שיאפשרו להם לשרוד את התקופה הקשה.
העצמאים: “שירות נוסף? זה סיכון ביטחוני”פורום העצמאים בהסתדרות הציג תמונת מצב מדאיגה על פיה רבים מבעלי העסקים הקטנים לא מצליחים להחזיר את עסקיהם לפעילות תקינה בין שירות לשירות, וכי “חיילים שמקבלים צו חמישי ושישי פשוט לא מצליחים להחזיק מעמד כלכלית”.
לדבריהם, עצם הדרישה החוזרת לשירות הפכה לבעיה ביטחונית, משום שיותר ויותר עצמאים מהססים להתייצב. “מדובר באטימות מערכתית – המילואימניקים נופלים בין הכיסאות, אין מעטפת, אין תנאים. אפילו הלוואות בסיסיות הבנקים לא נותנים להם, בטענה שמדובר בענפים בסיכון”.
פורום ארלוזורוב: “הניתוק משוק העבודה – פצצה מתקתקת”אזהרה נוספת נשמעה מנציג פורום ארלוזורוב, שציין כי ניתוקם של מאות אלפי חיילי מילואים משוק העבודה לתקופה כה ממושכת יוצר סיכון עתידי ארוך טווח:
“השוק יאבד את הצעירים הכי מוכשרים, אלה שעתידים להוביל את הכלכלה הישראלית. כשהם יחזרו – הם יחזרו מוחלשים, במצב תעסוקתי מורכב. אם לא יוקצה תקציב שיקום ממוקד לאוכלוסייה הזו – זו תהיה החמצה היסטורית”. הפורום קרא להכניס תקציב ייעודי למטרה זו כבר בתקציב המדינה הקרוב.
משרד האוצר: “עלות משקית של 30 מיליארד ש”ח – בלי קשר לתגמולים”נתונים מדאיגים לא פחות הציג נטע בר זיו ממשרד האוצר, שהבהיר כי העלות הכלכלית של שירות המילואים חורגת בהרבה מהתשלומים הישירים לחיילים.
“מדובר באובדן פעילות כלכלית ישירה – חודש מילואים של אדם אחד עולה למשק 50 אלף שקל. כשמדובר בכ-300 אלף חיילים המשרתים בממוצע 60 ימים בשנה, מדובר באובדן של 30 מיליארד שקל בשנה. וזה עוד בלי לכלול את תגמולי המילואים עצמם”.
חברי הכנסת זועמים: “המעטפת – לא מספקת, האזרחים ננטשים”ח”כ ולדימיר בליאק אמר: “זה שקר שמדינת ישראל דואגת למילואימניקים. 41% מהם דיווחו שפוטרו או נאלצו לעזוב את מקום העבודה. התקציב הנוכחי לא רלוונטי, ובלי שוויון בנטל – אי אפשר להחזיק את המערך הזה”.
ח”כ נעמה לזימי תקפה בחריפות את מדיניות האוצר: “לתקצב השתמטות בזמן מלחמה זו בושה. עוטפים את המילואימניקים בסיסמאות – אבל הם חוזרים למציאות כלכלית עוינת”.
ח”כ חמד עמאר הביא דוגמה מוחשית: “קצין ששירת מעל 400 יום – העסק שלו קרס ו-15 עובדים פוטרו. אם היו יותר אנשי מילואים, הוא לא היה צריך לשלם את המחיר לבד”.
בנק ישראל על הכוונת: “לא מפקח, הבנקים פוגעים במילואימניקים”ח”כ ינון אזולאי התריע על כשל נוסף: “בנק ישראל הודיע על הקלות, אבל אף אחד לא אוכף. מילואימניק שמקבל צ’ק חוזר מוצא את עצמו ברשימה שחורה. אין לו אשראי, אין לו הלוואות”. אזולאי דרש גם לחדש את האפשרות להלוואות בערבות מדינה לעצמאים משרתי מילואים מכל הארץ, ולא רק מהצפון.
יו”ר הוועדה: “התחשבות כמו בקורונה – תשובות בתוך שבועיים”בתום הדיון סיכם יו”ר הוועדה, ח”כ משה גפני ואמר כי יש להתחשב במילואימניקים כפי שהתחשבו באזרחים בתקופת הקורונה. הוועדה דרשה מנציגת האוצר להעביר בתוך שבועיים תשובות מפורטות על כלל הסוגיות שהועלו בדיון – לרבות סיוע לעסקים, תקציב שיקום, ופיקוח על הבנקים מול משרתי המילואים.
