צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסתבשורה חשובה לנפגעות ולנפגעים: ועדת החוקה של הכנסת אישרה פה אחד את הצעת החוק שמעניקה קול ומשקל ממשי לעמדתם של נפגעי עבירות מין ואלימות בתהליך השחרור המוקדם של הפוגעים. לפי החוק, ועדת השחרורים תחויב לשקול את השפעת שחרור האסיר על שלומו וביטחונו של הנפגע, ותאפשר לנפגעים לבחור אם להגיש את עמדתם בכתב או להגיע ולהשמיע אותה בעל פה.
החוק, שיזם ח”כ חילי טרופר יחד עם קבוצת ח”כים, מהווה תיקון היסטורי לתפיסה המקובלת שבה קולו של הנפגע נותר לעיתים קרובות שולי ומושתק. “זה חוק שמתייחס ורואה את הנפגעים, את הצלקות שלהם ואת תהליך השיקום שלהם – לא רק את תהליך השיקום של הפוגע”, אמר טרופר.
“לא עוד מכתבים – תנו לקול שלנו להישמע”הדיון בוועדה היה מרגש וקשה. אב של קטינה שנפגעה תקף את המצב הקיים: “אמרו לנו שאפשר לכתוב מכתב. אבל איך דוחסים את הפחד, החרדות והפוסט טראומה לכמה שורות? כשהפוגע מדבר בפני הוועדה – הוא נשמע. אבל בתי, שחייה נהרסו, נשארת על הדף”. הוא הוסיף: “תנו לנפגעים להחליט כיצד להשמיע את קולם. תנו להם שליטה”.
גם שרי גולן, שנפגעה על ידי אלון קסטיאל, סיפרה על הקושי: “בתור מי שנעלו אותה במחסן ונאנסתי בשלב שאף אחד לא יכול לשמוע ולעזור, כולל חברים שלי ובן הזוג שלי שהיו בחוץ, להשמיע את הקול זה דבר שיש בו כשלעצמו אלמנט של ריפוי אך הוא לא יהיה אפקטיבי אם לא ייקחו בחשבון את הקול שלנו. אחרי המון דיונים בפרטי החוק, אני מבקשת שתתקנו תיקון היסטורי גם באופן השמעה של הנפגעות וגם בלקחת בחשבון את המילים שלהן".
שנה וחצי היערכות במערכת האזרחית
לפי הצעת החוק, יוכלו נפגעים לבחור להופיע בפני ועדת השחרורים ולהביע את עמדתם בעל פה. בחוק השיפוט הצבאי, ההסדר ייכנס לתוקף מידית. במערכת האזרחית, יידרשו כשנה וחצי להיערכות. עם זאת, קיימים עדיין אתגרים, כמו שאלת החיסיון על מידע רפואי, הצורך בהכנה נפשית של הנפגעים, והנגשת התהליך לקטינים ונפגעות מהפריפריה.
עו”ד מיה אוברבאום, מאיגוד מרכזי הסיוע, הזכירה: “כתבנו את ההצעה הזו לפני שנתיים. אנחנו מקוות שהיא תפתח פתח לצדק ולשיקום בתוך ההליך המשפטי”.
אחת הנפגעות תיארה תחושת השפלה: “הודיעו לי פחות מ־24 שעות לפני הדיון. לא היה לי זמן להתכונן. הרגשתי כמו אובייקט. אני לא רק מכתב בתיק”. נפגעת אחרת אמרה: “אחרי הפגיעה – התחושה היא שהקול שלי לא בא בחשבון. גם כשהפוגע השתחרר, אף אחד לא שמע אותי”.
יוזם החוק ח"כ חילי טרופר. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסתהחוק לא משנה את תנאי השחרור אלא מוסיף קול לנפגעותעו”ד שמרית גולדנברג ממשרד המשפטים הבהירה: “החוק לא משנה את תנאי השחרור, אלא מוסיף אפשרות לנפגעים לבחור כיצד יביעו את עמדתם. זו תוספת לאיזונים הקיימים”.
עו”ד ליה קוק מהמועצה לשלום הילד הדגישה את הצורך בהיערכות להופעת קטינים בדיונים: “צריך להבטיח אזור המתנה בטוח, חציצה מהאסיר, ועדיפות בלוח הזמנים – וגם לאפשר עדות באמצעות היוועדות חזותית”.
