
יחזקאל ליפשיץ, מנהל רשות המים ויו״ר המועצה. צילום: איתי דוידי מרשות המים. מאגר קולחים. צילום: איתי דוידי, רשות המים
כיצד עשויים שינויי האקלים להשפיע על כמות המים ממקורות מתחדשים ובאיזו מידה שונה תחזית זו מתסריט בו אין משבר אקלים?
״משק המים ייחודי בכך שהוא מתכנן לטווחי זמן ארוכים במיוחד. זאת, בין היתר, כיוון שאנו מבקשים להבטיח את אספקת המים, שהינה תנאי בסיסי לקיומנו ואף להבטיח את הטיפול בביוב. בנוסף, עקב העובדה כי הקמת מתקן תשתיתי במדינת ישראל, כמו מתקן התפלה, אורך שנים רבות, מן הרגע בו מתקבלת ההחלטה על הקמת המתקן, הליך התכנון, סגירת המימון וההקמה עצמה, נדרש להבטיח מראש כי מתקנים אלו יוקמו במועד.
הצוות המקצועי ברשות המים משלים בימים אלו ממש את תכנית האב למשק המים, לשנת 2075. למרות חוסר הוודאות בהיבטים שונים, כגון קצב גידול האוכלוסייה, הביקוש, היצע המים ועוד – אנו סבורים שחשוב להציב תכנית שתיתן מענה לצרכי המים של מדינת ישראל בעוד 50 שנה.
במסגרת התכנית, אנו לוקחים בחשבון גם את הצפי לפחיתת המשקעים עקב שינויי האקלים. במסגרת התרחיש, נכון להיום, אנו מעריכים פחיתה של כ-8% בהיצע המים עד שנת 2050 ופחיתה גדולה יותר, של כ-16% נוספים, בין השנים 2075-2050. מעבר לכך, האתגר המשמעותי הינו נושא פיזור המשקעים והמילוי החוזר. ניקח למשל את החורף האחרון, שהיה שחון בצורה קיצונית – החורף השחון ביותר במאה השנים האחרונות. מעבר לכמות המשקעים ברמה הארצית, שעמדה סביב 55% מהממוצע הרב שנתי, המילוי החוזר – כמות המים שנצברה במאגרי התהום שלנו – נאמדת בכ-20% מהממוצע. זוהי כמות נמוכה ברמה היסטורית והיא מציבה בפנינו אתגר נוסף. לא רק היקף המשקעים שצפוי לפחות, אלא גם הפריסה המאתגרת, של מספר אירועי גשם במהלך החורף ויובש ביניהם, דבר שפוגע בצבירת המים באקוויפרים.
הביקוש למים בישראל מתקדם פחות או יותר בקצב קבוע – כ-2% לשנה, בצמוד לקצב הגידול באוכלוסייה. המשמעות היא, שבכל מספר שנים אנו נדרשים להקים מתקן התפלה נוסף, של כ-100 מיליון מ“ק. לשם כך, אנו נסמכים על שריון שטחים למתקני ההתפלה שבוצע בתמ“א 1, ופועלים לשריון שטחים נוספים לעשרות השנים הבאות, להקמת מתקנים נוספים.
כאמור, רשות המים נערכת כבר מספר שנים לנושא שינויי האקלים והשפעתם על משק המים. התשובה לקיטון בהיצע המים הטבעיים, הינו מטבע הדברים הגדלת הייצור במתקני ההתפלה, ובמקביל – ניהול מושכל, זהיר ובראייה רב שנתית, של משק המים הישראלי, כפי שהתבצע עד היום״.

משאבות בקו החמישי לירושלים. צילום: איתי דוידי, רשות המים
האם מתקני ההתפלה יוקמו בשיטת BOT?
״כיום, פועלים בישראל 6 מתקני התפלה, המספקים, עם השלמת מתקן שורק 2, כ-800 מיליון מ“ק בשנה. המתקן השביעי, הממוקם בגליל המערבי, נמצא בתהליכי הקמה מתקדמים והוא צפוי להסתיים לקראת סוף שנת 2026. לאור מורכבות ומשך הליך הקמת מתקן התפלה, אנו עמלים כבר כיום על הקמת מתקן ההתפלה הבא, שצפוי להיות מוקם בעמק חפר ולהתחיל לספק מים בשנת 2032. במקביל, אנו לקראת סיום תקופת ההפעלה של זכיין מתקן אשקלון, בשנת 2027. זהו למעשה מתקן התשתית הראשון שמגיע לסוף התקופה לאחר 25 שנים. הדבר מציב בפנינו אתגרים לא מעטים. יחד עם אגף החשב הכללי, פורסם הליך מיון מוקדם (PQ) לחברות אשר יוכלו להשתתף במכרז שדרוג והרחבת מתקן אשקלון. כיום, המתקן מייצר כ-120 מיליון מ“ק ואנו מבקשים, לאור הגידול בביקוש למים, כמעט להכפילו. מכרז זה עתיד לצאת בקרוב, לאחר שיוכרזו הקבוצות שעברו את הליך המיון המוקדם.
מהניסיון שנצבר, עולה כי הדרך הטובה ביותר לשיתוף המגזר הפרטי בהקמת ותפעול מתקני ההתפלה הוא בשיטת BOT. שיתוף הפעולה בין רשות המים ומשרד האוצר בהקמת המתקנים, הינו הצלחה פנומנאלית לכל הדעות. די אם נציין כי המחיר למ“ק בין המכרז הראשון – במתקן ההתפלה אשקלון, למתקן שורק 2 שנמצא בהליכי הרצה, ירד בכ-50%. לכן, בשלב זה מסתמן, כי מלבד מתקן התפלה יחיד – מתקן פלמחים – שהוקם בשיטת BOO, אנו נמשיך את הניסיון המוצלח והמתקנים יוקמו בשיטת BOT.
אם אני מבינה נכון, חברות זרות יכולות ותוכלנה גם בעתיד להתמודד במכרזים לבנייה והפעלה של מתקני התפלה במתקני התפלה בארץ״.
עבודות תשתיות בירדן הדרומי צילום: איתי דוידי, רשות המים
האם מותר לחברות זרות להתמודד לבדן או שהם צריכות להיות חלק מקונסורציום עם חברות ישראליות?
מכרז להקמת מתקן התפלה הינו מורכב ביותר. מדובר למעשה במפעל עצום מימדים, שהקמתו מצריכה שילוב של מספר תחומים שכל אחד מורכב בפני עצמו – הנדסה, מימון, תפעול, ידע בכימיה ובביולוגיה ועוד. לכן, יש לוודא כי לחברות המשתתפות יש את הניסיון הנדרש. כיום, מספר הגופים הישראלים שיכולים להשתתף במכרז מעין זה הינו קטן יחסית ואנו פועלים כל העת להגדיל את מספרם. מעבר לכך, כל מכרז למתקן התפלה הינו בין לאומי ואנו מבקשים לעודד קבוצות מחו“ל להשתתף במכרזים בארץ. אנו מעוניינים להציע לחברות בינלאומיות לבחון השתתפות במכרזים בישראל בתחום זה. יודגש, כי החברות הישראליות הינן מצוינות בפן המקצועי, ואף חלקן פועלות בעולם בתחום ההתפלה. עם זאת, על מנת לקבל מחיר מים נמוך ככל הניתן, אנו פועלים כל העת להגברת התחרות.
מהי כמות השפכים המטופלים בישראל בשנה ומהו שיעור הקולחים העומדים לרשות החקלאות?
״כמעט כל הביוב בישראל נאסף ומטופל, ובנוסף - ישראל הינה המובילה בעולם בתחום של השבת מים לחקלאות. השיעור שאנו משתמשים בו היום נע סביב 85%. למעשה, הקולחים מהווים מקור מים לא פחות חשוב מאשר המים השפירים. כיוון שכמות הביוב וכתוצאה מכך – הקולחים, צפויה ללכת ולגדול עם השנים עקב הגידול באוכלוסייה, אנו מבקשים לנצל באופן מקסימלי משאב זה ולהפנות את החקלאים לשימוש במים אלו, חלף המים השפירים, שהמצאי שלהם יילך ויקטן ושיעור הולך וגדל שלהם יהיה למעשה מים מיוצרים ויקרים.
על פי התקנות, נדרש לטהר את הביוב לרמה שלישונית. כ-70% ממתקני הטיפול בשפכים מטוהרים לרמה זו לפחות, וחלק נכבד מטוהר אף לרמה “רבעונית“ – כלומר, מים באיכות שתייה אקראית, שהיא רמה המאפשרת לגדל גידולים חקלאיים ללא מגבלות כלשהן של משרד הבריאות. הדבר הולך ומהווה אתגר משמעותי, ומצריך הקמת ושדרוג של מתקני טיפול בשפכים, שהינם מתקנים מורכבים ויקרים.
רשות המים הכינה תכנית אב למשק הביוב – כיצד תיראה מפת המט“שים בשנת 2050. אנו מבקשים לבטל מט“שים קטנים ולא יעילים, לפנות קרקע יקרה לבנייה ולנצל יתרונות לגודל. על מנת לספר את האוזן, עלות הקמת מט“ש בינוני, יכולה להגיע למאות מיליוני שקלים. עלות יישום כלל התכנית נאמד בכ-14 מיליארד שקל, מלבד העלויות של הרחבת מתקן השפד“ן, שנאמדות בכ-12 מיליארד שקל, עד לשנת 2060.
אנו מבקשים להגדיל את כמות המים לשימוש חקלאי לשיעור של כמעט 100%. בכך, לא נאבד מקור למים יקרים ונוכל לסייע לענף החקלאות״.
יצאו לאחרונה שתי הודעות לעיתונות: הראשונה בנושא הסרת חסם לאלפי יחידות דיור חדשות. על פי הידיעה, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה לקדם את תוכנית המתאר הארצית שיזמו מינהל התכנון ורשות המים להקמת מתקני וקווי ביוב. הידיעה השנייה על מוביל הארצי לקולחים בהשקעה של 3.5 מיליארד ש״ח.

מאגר מים מקורה. צילום: איתי דוידי, רשות המים
האם מדובר באותה תוכנית בשני היבטים שונים: תשתיתי וסטטוטורי או בשתי תוכניות שונות?״על מנת לקדם הקמת מתקנים לטיפול בשפכים וליישם את תכנית האב לביוב, אנו מקדמים בשיתוף עם מינהל התכנון, תמ“א לביוב שתאפשר את הקמתם ואת הקמת הקווים. כיום, הקמת מתקנים תשתיתיים, ובפרט מט“שים, סובלת מהתנגדויות של גורמים שונים, כיוון שרשות מקומית אינה מעוניינת שמט“ש יוקם בסמוך אליה, למרות שעקב ההתקדמות הטכנולוגית, מפגעי הריח כפי שהיו בעבר, הולכים ונעלמים. מאידך, ללא הקמת מט“ש, לא ניתן לקדם בנייה והדבר עלול להוות חסם לדיור. לכן, רשות המים יזמה תמ“א שתקל על ההליכים הסטטוטוריים של הקמת מתקנים אלו. השלב הראשון אושר במועצה הארצית ואנו מברכים על כך ומודים למינהל התכנון על שיתוף הפעולה הפורה.
במקביל, יזמה רשות המים תכנית אב לקולחים. זהו למעשה הצד השני של הביוב – אנו זקוקים למט“שים על מנת לטפל בביוב ולאפשר הקמת שכונות חדשות. אולם, יש למצוא צרכנים לביוב המטופל – ואלו החקלאים, שנהנים ממקור מים שהולך וגדל, במחיר נמוך הרבה יותר ממים שפירים. התכנית, שעלותה נאמדת בכ-5 מיליארד שקלים, תביא להגדלת מצאי המים לחקלאים ותתרום גם לסביבה – כיוון שהיא תחבר בין אזורי ייצור הביוב והקולחים לאזורי הצריכה. באופן זה אנו יוצרים את המוביל הארצי לקולחים, שיאפשר העברת קולחים ממקומות בהם יש עודף, לאזורים בהם יש להם ביקוש.
בעקבות תיקון 31 לחוק המים שקודם בוועדת הכלכלה בכנסת, סוכם מתווה תעריפים חדש עם החקלאים, שמביא לוודאות גדולה יותר לתעריפי המים לחקלאות, שנים רבות קדימה. חלק מהסיכום הינו יישום תכנית האב לקולחים, בהיקף של כ-3.5 מיליארד שקלים בעשור הקרוב, שימומן מתעריף המים, תקציב המדינה וכן סוכם על תקציב מקק“ל, שאנו מקווים שיבוא לכדי מימוש. מימוש התכנית יביא לבשורה של ממש – הגדלת ההשקעות במשק, הגדלת מצאי המים במחירים נמוכים ו-“אפס קולחים בנחל“, למען הסביבה״.

מרכז שירות בתאגיד צילום: איתי דוידי, רשות המים
האם רשות המים משתפת פעולה בתחום המחקר וחילופי ידע עם גורמים בחו“ל (מוסדות מקבילים או חברות) ובאיזו מידה מיושם הידע הישראלי בתחום ברחבי העולם?
״משק המים הישראלי נחשב מהמובילים בעולם. בשנה רגילה, פוקדות את הארץ עשרות משלחות מחו“ל, ועולות לרגל לרשות המים על מנת ללמוד ממשק המים הישראלי והמודל המוצלח שמאפשר חיים וחקלאות משגשגת במדינה שחצי ממנה הינו למעשה מדבר. במקביל, ישנן חברות ישראליות עם טכנולוגיות פורצות דרך, שמאפשרות פחת מים נמוך במיוחד, ניהול חכם של תשתית מים וחיסכון באנרגיה. בשנה וחצי האחרונות, היקף המשלחות פחת מאוד מטבע הדברים ואנו מצפים שעם התבהרות המצב, ישובו הגורמים הבין לאומיים להגיע לארץ לסיורים מקצועיים.
אנו לא שוקטים על השמרים. בכל עת אנו בודקים כיצד ניתן להשתפר, להתייעל ולהפחית את עלויות משק המים הישראלי״. |