|
|
|
|
|
צד צבי נדיר – וישלם ביוקר: תביעת ענק על סך 600 אלף ש"ח נגד תושב מגאר
|
|
רשות הטבע והגנים דורשת פיצוי על הנזק האקולוגי: "ערכי טבע מוגנים – לא הפקר"
פרקליטות מחוז צפון הגישה תביעת נזיקין בסך כ-600 אלף ש"ח נגד אדהם אבו זיידאן, תושב מגאר, אשר הורשע בציד לא חוקי של צבי ישראלי – חיית בר מוגנת המצויה בסכנת הכחדה. על פי כתב התביעה, הסכום נועד לכסות את עלות שיקום עדר הצבאים בעקבות הפגיעה.  צבי ארץ ישראלי - צילום: נמרוד להב רשות הטבע והגנים האירוע התרחש בשנת 2020 באזור בקעת יבנאל, אז ירה אבו זיידאן בצבי בוגר והסתיר את גופתו. פקחי רשות הטבע והגנים מצאו את גופת החיה בזירה. הנאשם הודה והורשע ביוני 2024, ונגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות וקנס של 25 אלף ש"ח. כעת, דורשת המדינה באמצעות פרקליטות מחוז צפון פיצוי כספי נוסף במסגרת הליך אזרחי, בטענה לפגיעה ממשית בעדר הצבאים באזור ולנזק אקולוגי מתמשך. המדינה דורשת פיצוי כספי: "לפגיעה בטבע יש מחיר כבד"לדברי רשות הטבע והגנים, מדובר בצבי ישראלי – אחד משלושת מיני הפריים שנותרו בטבע בישראל, שלו תרומה חשובה למערכת האקולוגית. לפי חוות דעת מומחה שהוגשה לבית המשפט, נדרש שחרור של ארבעה זכרים בוגרים מגידול בשבי כדי לפצות על האובדן של זכר אחד. עלות השיקום, כולל מעקב, הוערכה ב-600 אלף ש"ח. עו"ד שי פרץ, התובע הראשי ברשות הטבע והגנים: "אנחנו ממשיכים בהבטחתנו למצות את הדין כנגד ציידי הצבאים, כך שבסיום כל הליך פלילי מוגשת תביעה אזרחית מתאימה. המסר שלנו הוא ברור: חייהם של ערכי הטבע המוגנים אינם הפקר! כל אדם שיפגע בהם יישא בתוצאות ובעלויות הנגזרות מהתנהלותו הנלוזה! מטרת תביעה זו הינה להשיב ולו חלקית את שנגזל מהציבור כולו לצד העצמת ההרתעה הנדרשת כלפי העבריינים הפוגעים בערך הטבע המוגן והקסום, המצוי בסכנת הכחדה ממשית. ידע כל עבריין סביבתי כי לפגיעה בטבע יש מחיר כבד". צעד נוסף במדיניות האכיפה הסביבתית: המדינה תובעת פיצוי על נזקי הציד לצד ההליך הפליליברשות הטבע והגנים מוסיפים כי מדובר בתביעה שניה מסוגה בארץ, לאחר שבשנה שעברה החלו הליכים דומים נגד אדם שצד צבייה בוגרת באזור הצפון. הרשות מבהירה כי מעבר לענישה הפלילית שנעשתה עד היום כדרך קבע, תתווסף מעתה סנקציה כלכלית, הפעם של כ-600,000 ₪, שיתבעו מהצייד במסגרת ההליכים האזרחיים, לטובת שיקום עדר הצבאים שנפגע. ברשות מודים ליחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה על שיתוף הפעולה ההדוק ושילוב הכוחות בשורה של הליכים משפטיים יזומים להגנה על הסביבה וערכי הטבע. תביעה זו אשר הוגשה ע"י עו"ד פנינית נוה ועו"ד עירין ענבר-אייזנגר מפרקליטות מחוז צפון אזרחי מהווה נדבך נוסף במדיניות אכיפה אזרחית סביבתית שגובשה בשנים האחרונות על ידי רשות הטבע והגנים ומדינת ישראל באמצעות פרקליטות המדינה בהגשת תביעות וייזום הליכים משפטיים שנועדו להבטיח ולקדם הגנה על אינטרסים ציבוריים, ובכללם שמירה על הסביבה, ועל ערכי טבע מוגנים אותם יש לשמר עבור כלל הציבור וכן עבור הדורות הבאים, בהיותם חלק בלתי נפרד מנכסי המדינה.
חדשות נוספות
תאגיד מי כרמל, האחראי על אספקת המים והביוב באזור חיפה, ממשיך להתפתח ולהוביל חדשנות בתחום המים בישראל. מאז הקמתו, חרט התאגיד על דגלו מצוינות בשירות, שיפור מתמיד של תשתיות והתאמת המערכות לאתגרים עתידיים. בשנים האחרונות, עם השקעות חסרות תקדים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות, התאגיד שידרג משמעותית את תשתיות המים והביוב לרווחת תושבי חיפה
ראה מידע נוסף..
מאמר קצר זה מוקדש לאלה שלרוב אינם נמצאים במוקד תשומת הלב הציבורית, אך מהווים לבנת יסוד חיונית בשגרה ובחירום – אנשי מערך הביטחון האזרחי בישראל
ד”ר אבי ביצור, ראש המגמה לביטחון והגנת העורף, המכללה האקדמית בית ברל
ראה מידע נוסף..
עיריית רעננה ממשיכה להיאבק בתוכנית הבנייה השנויה במחלוקת בכפר בתיה, שהוגשה לוועדה המחוזית על ידי רשת החינוך אמי"ת – וזאת בניגוד להסכמות שנחתמו בעבר עם העירייה
ראה מידע נוסף..
ועדת החוקה אישרה תיקון בחוק שיאפשר לנפגעות ונפגעי עבירות מין ואלימות להשמיע את קולן בפני ועדת השחרורים, בדבר השפעת שחרור הפוגע על שלומן וביטחונן. החוק, יש להדגיש, לא ישנה את תנאי השחרור. בחוק השיפוט הצבאי, ההסדר ייכנס לתוקף מידית. במערכת האזרחית, יידרשו כשנה וחצי להיערכות
ראה מידע נוסף..
הכנסת אישרה את הארכת הוראת השעה המכונה "חוק אל-ג`זירה", המאפשרת סגירה או חסימה של גופי שידור זרים הפועלים בישראל, במקרה שייקבע כי הם פוגעים בביטחון המדינה. מדובר בהמשך לחוק הזמני שנכנס לתוקף באוקטובר 2023, במהלך מבצע "חרבות ברזל". תוקף ההוראה הוארך עד לסוף נובמבר 2025
ראה מידע נוסף..
בדיון בכנסת התריעו חברי כנסת, מומחים ופעילים אזרחיים על מחדלים בגביית כספים ממשאבי הטבע בים המלח לקראת תום הזיכיון של חברת ICL בשנת 2030. נציג האוצר: “היעד – לגבות 50% מהכנסות החברה”. ICL: “אנו מעסיקים כ-10,000 עובדים ותורמים לכלכלה”. פעילים: “הזיכיון הבא חייב לכלול הגנה סביבתית ומשילות אמיתית”
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|