(צילום: שאטרסטוק)
ישראל הגישה לראשונה את דוח השקיפות הלאומי שלה לאו"ם (BTR – Biennial Transparency Report), במסגרת התחייבויותיה לאמנת האקלים והסכם פריז. הדוח, שהוכן בידי המשרד להגנת הסביבה, מציג נתונים עדכניים על התמודדות המדינה עם משבר האקלים, מצביע על פערים ניכרים ביישום המדיניות, אך גם מדגיש כי יישום צעדים ממשיים יכול להביא לעמידה ביעדים.
מהדוח עולה כי ישראל צפויה להפחית רק 19% מפליטות גזי החממה עד שנת 2030 – במקום יעד של 27% שנקבע במסגרת התחייבויותיה הבינלאומיות. אם לא יינקטו צעדים מיידיים, קיימת סכנה לפגיעה בסביבה, בבריאות הציבור ובמעמדה של ישראל כמדינה מובילה בתחום פתרונות אקלים.
הדוח ממליץ על שורת צעדים שיכולים לצמצם את הפערים, ביניהם: האצת המעבר לאנרגיות מתחדשות והסרת חסמים רגולטוריים, קביעת תקני פליטות מחמירים לרכבים חדשים, הרחבת פריסת עמדות טעינה לרכב חשמלי ומתן תמריצי מסף השקעה בתחבורה ציבורית וצמצום השימוש ברכב פרטי, טיפול במטמנות ומניעת פליטת מתאן וקידום תשתיות מיחזור והפרדת פסולת.
על פי הדוח שפורסם אתמול (שלישי), תנאי האקלים בישראל נעשים קיצוניים יותר, עם שבירת שיאי בצורת ויובש בעונת החורף. כדי להתמודד עם המצב, נדרש תכנון מקיף והשקעות בהיערכות מצד כל הגורמים הרלוונטיים, כולל הממשלה והשלטון המקומי. למרות שהושגו עד כה תוכניות לאומיות בעשרות רשויות מקומיות, רשויות רבות עדיין חסרות משאבים. כמו כן, נדרשת השלמת המיפוי של סיכוני האקלים כדי לקבל תמונה מלאה ומדויקת של המצב.
הישג מרכזי שמציין הדוח הוא הפחתת השימוש בפחם. בשנת 2022 נפלטו כ-81 מיליון טונות גזי חממה, גידול של כ-0.4% לעומת 2015. אף שהכפלת הגידול בביקוש לחשמל באותה תקופה הייתה אמורה להגדיל את הפליטות של כל המשק, בפועל הושגה הפחתה בזיהום כתוצאה מיישום מדיניות והנחיות רגולטוריות להפחתת העומס ביחידות הפחמיות. מדיניות זו השיגה הפחתה של כ-43% בצריכת הפחם שהוא הדלק המזהם ביותר. בד בבד עלה שיעור החשמל מאנרגיות מתחדשות מכמעט אפס בשנת 2015 לכ-10% בשנת 2022.
נתניה (צילום: שאטרסטוק)
עוד צוין, כי הממשלה והכּנסת (ועדת הכספים) אישרו מתווה למס פחמן אשר שבפעם הראשונה מפנים במסגרת מס הבלו חלק מעלות הנזקים הבריאותיים והסביבתיים משימוש בדלקים פוסיליים שונים. יצוין כי המתווה אינו מפנים את מלוא עלויות הבריאות והסביבה בפרט משימוש בגז מחצבים.
תחזיות לעתיד – לאן הולכים מכאן?במשרד להגנת הסביבה מציינים כי `צעדים נוספים` בכל הענפים המרכזיים – ייצור חשמל, תחבורה, פסולת ותעשייה – יוביל לעמידה ביעדי 2030 ואף מעבר להם ולהפחתה נוספת עמוקה יותר אחרי 2030. התחזיות מדגישות את החשיבות הקריטית של פעולה מיידית ומקיפה של כלל משרדי הממשלה והמגזר העסקי.
לסיכום, המשרד להגנת הסביבה מדגיש כי העמידה ביעדים אפשרית, אך תלויה ביישום צעדים מיידיים, שיביאו להפחתת זיהום אוויר, שיפור הבריאות, צמצום עלויות כלכליות ויוקר המחיה, חיזוק הביטחון האנרגטי וניצול הזדמנויות כלכליות למנופי צמיחה מבוססי חדשנות ישראלית של פתרונות גלובליים.
