צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת דנה אתמול (רביעי) בהצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון - מסלולי לימוד נפרדים), התשפ"ד-2024, שמטרתה לאפשר למוסדות להשכלה גבוהה להפעיל מסלולים נפרדים מגדרית עבור סטודנטים וסטודנטיות המעוניינים בכך. הצעת החוק קובעת כי ההפרדה תתקיים רק בכיתות הלימוד, ולא במרחבים הציבוריים, וכי מסלולי הלימוד לנשים ולגברים יהיו זהים.
פסק דין של בג"ץ מ-2021 אישר את המתווה שקבעה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לשילוב הציבור החרדי באקדמיה, ובכלל זה לימודים נפרדים מגדרית לתואר ראשון. כעת, מבקשים יוזמי הצעת החוק להחיל את ההפרדה גם על תארים מתקדמים.
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסף טייב (ש"ס), הבהיר כי בכוונתו לקדם את החוק במהירות: "תהיה הפרדה בתואר שני. הצעת החוק הזאת תעבור. לכל אדם מגיע שוויון מהותי, ויש לתת לו את האפשרות ללמוד, להתפתח ולהשתלב בשוק התעסוקה."
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
יוזמת ההצעה, ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), טענה כי החוק מהווה בשורה לשוויון תעסוקתי עבור נשים וגברים מהמגזר החרדי:
"נשים חרדיות רבות חוות קושי להשתלב באקדמיה בשל היעדר הפרדה. דווקא במקומות שבהם לא קיימת הפרדה, נשים אלו נדחקות לשולי הכיתה. החוק הזה יאפשר להן לממש את שאיפותיהן האקדמיות מבלי להתפשר על אורח חייהן."
ח"כ קטי שטרית (הליכוד) הצטרפה לתמיכה בחוק: "תנו לנשים האלה את זכות הבחירה ללמוד איך שהן רוצות."
מנגד, חברי הכנסת מהאופוזיציה תקפו את הצעת החוק. ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד) אמר: "מה השלב הבא, אוטובוסים נפרדים? בתי חולים נפרדים?" ח"כ גלעד קריב (העבודה) תהה: "האם בעתיד תדרשו גם הפרדה בספריות?"
הדיון הפך לסוער במיוחד כאשר ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) טענה כי החוק יפגע דווקא בנשים החרדיות: "נשים חרדיות רבות מתנגדות לחוק הזה. אם ייפתח מסלול בהפרדה, הן ירגישו מחויבות לבחור בו, גם אם אינן רוצות בכך."
נציג המועצה להשכלה גבוהה, רונן קוטין, הציג נתונים עדכניים ולפיהם בשנת הלימודים הנוכחית לומדים באקדמיה 17,405 סטודנטים יוצאי החינוך החרדי – 14,320 מהם בתואר ראשון ו-3,090 בתארים מתקדמים. לדבריו, 68% מהם נשים ו-32% גברים.
הדיון בהצעת החוק יימשך בוועדה לקראת הכנתה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. תומכי החוק טוענים כי הוא יסייע בהגדלת שיעור האקדמאיים במגזר החרדי ויביא לשוויון תעסוקתי, בעוד המתנגדים מזהירים מפני פגיעה בערכי השוויון והחמרה במגמות ההפרדה במרחב הציבורי.
