נציגי רשויות וגופים סביבתיים: בישראל משתלם לזהם

צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת הכלכלה של הכנסת ציינה אתמול (יום ג׳) את היום המיוחד לנזקי עבריינות סביבתית בכנסת, שיזמה ח"כ מטי צרפתי הרכבי, ודנה בנזקים שנגרמים על ידי התעשייה ועסקים מזהמים ובשאלה האם בישראל אכן המזהם משלם.

המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה דוח שממנו עולה כי בישראל מתים מוות מוקדם כ-5,500 אנשים כתוצאה מהזיהום. על-פי הדוח, כל שעה וחצי בממוצע מת אדם כי נחשף לזיהום אוויר; כל שנה נזרקים 1.3 מיליון טון של פסולת בשטחים ציבוריים אך אין אכיפה מספיקה. על אף שב-2008 אושר חוק המזהם משלם, שנועד להחמיר ענישה סביבתית ולהפוך את הזיהום ללא כדאי כלכלית, המצב שונה בתכלית. כך טוענת ח"כ מטי צרפתי: ״אם אתה מפעל בישראל משתלם לזהם כי לוקח שנים עד שמישהו יאכוף את החוק עליך. זה מחדל של הממשלה וכישלון מתמשך״, הדגישה.

סגנית היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, עו"ד איריס שליט, ציינה בפני הוועדה כי יש מדיניות וכלי אכיפה כמו צווים, עיצומים כספיים ואכיפה פלילית וכי קיימת מגמת עלייה ולא ירידה בעיצומים הכספיים בפרט בנושא של זיהום אוויר. שליט הוסיפה כי זיהום מים ופסולת לא מוסדר בעיצומים אלא באכיפה פלילית. ח"כ יוראי להב הרצנו התייחס לדבריה של שליט וציין כי לפי מבקר המדינה יש 3,674 מפגעים מהותיים "הנתונים על האכיפה זה אפילו לא טיפה בים".

מנכ"ל תנועת עתיד לעוטף, אוהד כהן, זעם על דבריהם של נציגי המשרד להגנת הסביבה ואמר כי דברי המשרד שהוצגו בפני הוועדה הם "כסתוח". כהן הביא בפני הוועדה שקית עם מים מנחל שקמה וקרא לנציגי משרד ההגנת הסביבה לבצע דגימות ולהפסיק את השפכים. "זה החיים שלנו והבריאות שלנו. פורצים את הסכרים האלה ומאגר המים עומד בסכנה החל ממחר, תגיעו מחר לנחל שקמה" אמר. ח"כ שלי טל מירון, התייחסה לדבריו של כהן "מה שהוא אמר זו המציאות. זה משפיע על החיים שלהם והבריאות של הילדים שלו, השרה צריכה להתייצב שם פיזית ולפעול".


צילום: דוברות הכנסת

ראשת מועצה אזורית גזר, רותם ידלין, אמרה כי צריך לעבוד ביחד עם המשרד להגנת הסביבה "כשאנחנו רבים איתם אז בצד יושבים המפעלים המזהמים ומתים מצחוק. אנחנו בעיקר צריכים שהמזהם יתחיל לשלם". ראש תחום רגולציה באדם טבע ודין, עו"ד מירב עבאדי, הוספיה לדבריה של ידלין וציינה כי " לא רק שהמזהם לא משלם הוא אפילו מתוגמל על הזיהום". עבאדי הוסיפה כי בנחל עברונה נשפכו 5 מיליון ליטרים של דלק, ובית המשפט אימץ הסדר טיעון של קנס מיליון וחצי שקלים ונושא משרד אחד 35 אלף שקלים, "העונשים מגוחכים בעלי התפקידים קיבלו בונוסים וקודמו בתפקידם" אמרה.

מנהל איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים, ניר קנטור, הגיב לדברי ידלין ואמר "לא, התעשיינים לא צוחקים". קנטור הוסיף כי משקל התעשייה מהעלות הסביבתית של הזיהום הוא 15% בלבד, לעומת 35% מייצור חשמל ו-27% מתחבורה וכי התהליכים שהתעשייה עושה הביאו להפחתת עשרות אחוזים מהמזהמים. לדבריו, "התעשייה הגיעה למקום הרבה יותר חיובי וטוב ויש בעיות סביבתיות שלא מקבלות ביטוי. התעשייה מהווה אחוז קטן יחסית בעלות הסביבתית, לעומת מגזרים אחרים, אשר לא מקבלים את תשומת הלב וטיפול רגולטורי ראוי. התעשייה פועלת והפחיתה את הפליטות שלה בעשרות אחוזים במהלך השנים האחרונות״.

ממלאת מקום יו"ר הועדה, ח"כ שלי טל מירון סיכמה את הדיון ואמרה כי היא מצפה מהשרה להגנת הסביבה וממלא מקום המנכל להגיע לדיון ולתת תשובות לשאלות המקצועיות, וקראה למשרד להגנת הסביבה לבחון הגדלת סכומי הקנסות בפרט הפרות חוזרות. טל מירון הוסיפה כי היא תפנה ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה כדי שידון בדברים לעומק.