ועידת רשויות הצפון של משרד הפנים בהובלת רו״ח עינב פרץ ממונת מחוז צפון במשרד הפנים, הייתה סנונית ראשונה של התכנסות מנהיגות מוניציפלית מממוקדת מטרה. על אף אוסף של מילים והבטחות מצד הפוליטיקאים שהשתתפו בוועידה ודיברו על שותפות, כוחות של צמיחה, שגשוג והתיישבות נראה כי החיבור והקשר שנוצר בין רשויות הצפון במהלך המלחמה יחולל את מה שהממשלה, לדורותיה יש לציין, לא מצליחה לעשות – להביא לצמיחה ולאיכות חיים משופרת לתושבי עוטף צפון.

צילום: רשויות
חיים ביבס יו״ר השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות היטיב לשקף את הפער בין השלטון המרכזי והמקומי: ״אנו נמצאים בנקודת זמן היסטורית שבה מתחוללים תהליכים גיאופוליטיים שעשויים לשנות את פני המזרח התיכון ומזמנים לנו מציאות פוליטית חדשה. בצפון יש הרבה רשויות ומכאן נוכל להביא את הבשורה האמיתית. אנחנו זקוקים למעשים לא רק דיבורים והשלב הראשון הוא לתת את המשאבים ואת התקציבים״.
אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה התייחס לחזרתם של תושבי קריית שמונה ואמר בנחרצות: כי מועד החזרה שקבע שר החינוך יואב קיש, בחודש פברואר, אינו ריאלי וכי התושבים יחזרו לקראת סוף שנת הלימודים.
אלוף במיל׳ צ׳ייני מרום, ראש מטה תנופה לצפון עד סוף החודש, מאשר את דבריו של שטרן. ״מועד החזרה הנכון שממשלת ישראל צריכה לקבוע הוא ה 1 במרץ לכל היישובים למעט קריית שמונה. בשונה מהיישובים שיכולים להשתמש במקרי חירום בבתי ספר עורפיים, בקריית שמונה אין בתי ספר עורפיים״. לדבריו, הגל הראשון בין 20 ל-30% מהתושבים חזר, ב- 1 למרץ – יחזרו בין 50 ל-70% מהתושבים. לקראת סוף שנת הלימודים יחזרו השאר. צ׳ייני התייחס לתקציב בסך 15 מיליארד שקל המיועדים לשיקום יישובי קו העימות 9-0 ק״מ, לדבריו יש לקבוע את היישובים כאזור עדיפות לאומית. מתוך התקציב, 200 מיליון הוסטו לשימוש מיידי לרשויות, לשיקום התחלתי. את מענק האכלוס בסך 200 שקלים למבוגר ו 100 שקלים לילד יחליפו מענקי עידוד חזרה לצפון. הסכומים עדיין לא נקבעו, אמר צ׳ייני.
מאז מינוי לתפקיד ראש המטה מקדם צ׳ייני תוכנית ארוכת טווח ובמרכזה, חינוך, חוסן וחדשנות, ״שילוב של היי טק וחקלאות מודרנית שתהפוך את הגליל למקום שכולם ירצו לגור בו״, אמר צ׳ייני. לטווח הארוך, הוא אומר התוכנית, שתהייה מוכנה עד חודש מרץ 2025, היא להביא עוד 100 אלף אנשים לצפון.
ח״כ זאב אלקין, השר האחראי על שיקום הצפון והדרום, התייחס אף הוא למועד החזרה של תושבי הצפון לבתיהם, שתלוי , לדבריו, בהחלטת ובאישור צה״ל. עוד הוא הוסיף כי המענק לתושבים יהיה בהתאמה לשני מסלולים – מי שחוזר מוקדם ומי שיחזור עד סוף שנת הלימודים. בנוסף למענק החזרה, לתושבים יהיה מענק נוסף עבור נזקי עזובת הבית כפיצוי על נזקי ההזנחה בתקופת הפינוי הארוכה.
אלקין הוסיף כי הוא מאמין בשלטון המקומי וצריך לתת לו את הגמישות המתאימה לצד הובלת תוכניות כלל אזוריות של פרויקט גדולים כמו הקמת אוניברסיטה באזור קריית שמונה. ״ההזדמנות ההיסטורית לצמיחת הצפון – לעשות בתוך שנים בודדות את מה שבדרך כלל לוקח עשורים״. אלקין אמר לראשי הרשויות לחשוב על פרויקטים בגדול - לקחת את כל התוכנית המדורגות והארוכות, לשים אותן בצד ולבוא עם תוכנית שתאפשר לעשות את הזינוק עכשיו –״זאת הזדמנות שלא תחזור על עצמה – נקצה לזה כסף״, הדגיש.
שר הפנים ח״כ משה ארבל התייחס בוועידה לביזור סמכויות לשלטון המקומי והצורך לתת עצמאות לשלטון המקומי – באמצעים כלכליים, כמו למשל ההחלטה על האפשרות להגדלת ארנונות חריגות רטרואקטיבית ב- 2024.
לצד ההשקעה בביטחון, בכלכלה בתעסוקה ובתיירות מדברים בצפון על החיבור בין המגזרים השונים – יהודים ערבים, דרוזים, צ`רקסים – ״צריכים לעשות הכול כדי שחברינו בכל הארץ יקבלו את התוכנית שלהם במלואה כדי לחזק אותם״, הדגיש ביבס. ״ב 7 באוקטובר הם הוכיחו את הבגרות האמיתית ואנו צריכים להבטיח שאנחנו שם עבורם״.
שי חג׳ג׳, יו״ר המועצות האזוריות הדגיש אף הוא את המגוון של אנשי הצפון לצד האתגרים הביטחוניים והכלכליים: ״האנשים שיושבים כאן באולם יכולים להרים את הצפון למקום אחר. חוסן זה לא רק לצאת מהמשבר אלא להרגיש בטוח במקום שאתה חי בו ושיש אנשים טובים סביבך. ואם אני מדבר על הקהילה – היא הכוח, הליבה, לשמירה על חוסן״.

צילום: רשויות
משה דוידוביץ׳, יו״ר קו העימות וראש מועצה אזורית אשר הדגיש את חשיבות שיקום הנפש – ״מאות אלפי ילדים שיצטרכו לעסוק בשיקום שלהם. דור צעיר שמוצא את עצמו פעם אחר פעם בהתמודדות הקשה הזאת עם חוסר האמון ואובדן תחושת הביטחון האישית״.
טל בסכס, מנכ״ל החברה למתנ״סים התייחס בדבריו לחוסן קהילתי, והציג תוצאות מחקר שנערךבמהלך המלחמה על חוסן וקהילה במעל 100 רשויות בדרום ובצפון. ״גילינו שרמת הקהילתיות עלתה ב-8% בייחס ליישובי הצפון והדרום. פיתחנו תוכניות עם הממשלה והשלטון המקומי וראינו שבמקומות שבהם הקהילתיות גבוהה רמת החוסן האישי גבוהה פי 3״ . המגמה כיום היא לבנות מנהיגים קהילתיים, הוא הוסיף.
אלי כהן, מנכ״ל תל חי, אוניברסיטה בהקמה קישר בין צמיחה של אזור פריפריאלי לקיומו של מוסד אקדמי חזק. ״הצורך באקדמיה הועצם במלחמה״, הדגיש. מאחר ותל חי היא מכללה שמשרתת את המרחב ומייצרת אקוסיסטם המאפשר תעשייה מתקדמת היא מביאה אוכלוסייה צעירה וחזקה שיש לה דרישות לתרבות, לחינוך, ולאיכות חיים טובה, הוסיף.
נועה שוקרון, רכזת פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר התייחסה לתוכניות הצמיחה והשיקום של הצפון: ״היינו רוצים לראות תוכנית צפון ממוקדת שמדברת על עסקים, שירותים וחינוך ולראות ששם קורים דברים באופן מבני ואחרת״. לטענת שוקרון, בראייה לאחור בהחלטות ממשלה אזוריות, אין הרבה הצלחות. ״אין פעמים שהממשלה לקחה חבל ארץ והצליחה בעזרת תוכנית חומש לשנות אותו. ולכן אנו פועלים בתוך עולם שבו אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסא״ הדגישה. שוקרון ציינה כי יש דאגה באשר לשיקום הצפון בשל הדינמיקה הרחבה של התוכניות– ״המון משרדים ובסוף יוצא מעט כסף, קשה לעקוב ולמקד את העשייה״.
יאסר ג׳דבאן, יו״ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ׳רקסיות וראש מועצה מקומית כסרע-סמיע דרש: ״כמו ששרים בממשלה נלחמים על הסכם קואליציוני - שיילחמו על חיזוק הגליל״.