בריכת השלולית המוזנחת במגידו הפכה לבית גידול ובריכת השקיית מי נגר

פארק השלולית הוא פרויקט שנולד מחזון של תושבי קיבוץ מגידו - שהחליטו להפוך בריכת חמצון ישנה, עזובה ומוזנחת לבוסתן פורח, לבית גידול לח ובריכת השקיית מי נגר פעילה.


צילום: דוברות המועצה

בתי גידול לחים הם בין האקוסיסטמים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה בישראל. על פי דו"ח המשרד להגנת הסביבה, כ-90% מבתי הגידול הלחים בישראל נעלמו במהלך המאה האחרונה, והשפעתם על הסביבה היא קריטית.

בתי גידול לחים כמו ביצות, בריכות מים טבעיות ושטחים מוצפים, כאלו שהיו פעם בשפע בשטחי המועצה האזורית מגידו ובכל הארץ, משחקים תפקיד משמעותי במלחמה במשבר האקלים. הם פועלים כמסננים טבעיים, עוזרים לשמור על איכות המים ומפחיתים השפעת הצפות. הם תורמים לאורח חיים של מגוון רחב של בעלי חיים וצמחים, רבים מהם בסכנת הכחדה. בנוסף, בבתי גידול לחים מצוי פוטנציאל משמעותי לקיבוע פחמן, מה שעוזר להילחם בשינויי האקלים.

גיל לין, ראש המועצה האזורית מגידו: "פארק השלולית, פרויקט לשיקום בית גידול לח, מציע לנו הזדמנות לא רק להחיות סביבה טבעית שהייתה פה פעם, אלא גם לתרום לעתיד בר קיימא. אנחנו גאים לתמוך ביוזמה המקומית המופלאה הזו ונמשיך לתמוך בה כדי להבטיח שהפארק הזה יהיה לא רק מקום של פנאי, אלא גם מרכז חינוכי שיגביר את המודעות לחשיבות של שמירה על הסביבה שלנו. כל פעולה שלנו, כל עץ שניטע וכל צמח שנשתול, תורמים למאבק שלנו במשבר האקלים. הוכחתם כי אתם אנשים שמסתכלים לא רק למטה אל האדמה אלא גם הרחק קדימה אל האופק".

מנכ"ל איגוד ערים לסביבה שרון כרמל ניר סהר: "פרויקט שיקום פארק השלולית במגידו, אשר משיב את הטבע לקהילה, לבעלי החיים ולסביבה, מבוצע בשיתוף האיגוד, וזאת במסגרת הקול הקורא של האיגוד- "הקול בסביבה".

במסגרת הקול קורא ניתן ליווי מקצועי והוענק עד כה, מימון למיזמים סביבתיים קהילתיים בסדר גודל של כ- 3 מיליון ש"ח בכל הרשויות המקומיות החברות באיגוד, וזאת בכדי לעודד אורח חיים מקיים בקרב הקהילות לטובת איכות הסביבה ואיכות חיי כלל תושבי המרחב".

יערה בן נחום, קיבוץ מגידו: "תודות למירב מרקמן ועמוס כרמי שיזמו, עמלו והובילו את הפרויקט מראשיתו ועד עכשו; לאיתן גנזי ונטע שרר המתנדבים מקהילת קיבוץ מגידו שהתגייסו לעזור; לקק"ל על תרומת השתילים. תודה לגלית חדד תמיר על התמיכה, לגלי טל ורמי מור (בכובעו הקודם) על הסיוע בחיבור המים; למועצה אזורית מגידו: להגר ראובני שתמכה בראשית הפרויקט; למחלקת ישובים, לגיל לין ולרונית משה שעוזרים היום; וכמובן לאיגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל שתמך בנדיבות בקול הקורא".