הוענקו פרסי הוקרה לעולים חדשים שתרמו תרומה יוצאת דופן בתקופת המלחמה

שר העלייה והקליטה העניק פרסי הוקרה לעולים חדשים שתרמו תרומה יוצאת דופן בתקופת המלחמה
היום, יום חמישי 7.11, הוענק בבית הנשיא פרס שר העלייה והקליטה לעולים חדשים בזכות תרומתם יוצאת הדופן לחברה ולמדינה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בשנה קשה זו, בה עלו מרחבי העולם למעלה מ-33,000 עולים חדשים, מוקיר המשרד את העולים הוותיקים יותר, שעשו פה דברים גדולים בשנה האחרונה. בראש הוועדה עמדה רותי גרינגליק, אשר שכלה את בנה שאולי במלחמה.
מקבלי הפרס

פרופ` פאבל גינזבורג, עומד בראש המעבדה בפקולטה להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, שם פיתח, בשיתוף הדוק עם רפאל ואלתא, פיתוחים שמשפרים ומקדמים את המערך הצבאי של ישראל. יחד עם כ-30 חוקרים וסטודנטים, מתוכם 4 עולים חדשים, הם פיתחו למשל כלי שמסייע לאתר רחפנים "עוינים" בתנאי מזג אויר משתנים וקיצוניים ובכך להגן טוב יותר על המרחב האווירי של המדינה, מכ"ם ייחודי שנועד לשפר את הדיוק והרגישות בזיהוי עצמים ומטרות מוסתרות, רכב תצפית אוטונומי, שנועד לבצע משימות סיור מקדימות לפני כניסת כוחות רגליים. כלי זה יסייע ללוחמי צה"ל בהפעלת רכבים קטנים הנשלטים מרחוק ומצוידים במצלמות, על מנת לאתר גופים מסוכנים שטח. הדגם המבצעי, שעובד בהצלחה, כבר משמש את כוחותינו בשטח. פרופ` גינצבורג עלה מבריה"מ והוא מתגורר באורנית.

פרופ` אלכסנדר לרנר, בעבר מנהל המחלקה לכירורגיה אורתופדית במרכז רפואי ע"ש רבקה זיו בצפת וכעת רופא בכיר במחלקה, מכהן כפרופסור מן המניין קליני בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר אילן בצפת. הוא מתמחה בכירורגיה אורתופדית ומתמסר לאורך כל הקריירה שלו למחקר קליני בתחום חבלות גפיים. מחקריו מתמקדים בתחום החידושים בטיפול בפגיעות קשות לגפיים, כולל שברים מורכבים והצלת גפיים מרוטשות, בטיפול במצבים של חוסר עצם כתוצאה מטראומה קשה, בטיפול בפצעי מלחמה ובשיפור ופיתוח מערכות לקיבוע שברים מורכבים בגפיים. מאז ה- 7 באוקטובר מבצע פרופ` לרנר בהתנדבות, באופן קבוע ניתוחים להצלה ושיקום גפיים מרוטשות לחיילי צה"ל פצועים בבית החולים סורוקה בבאר-שבע, וכן במרכזים רפואיים נוספים על המרכז הרפואי זיו. בנוסף, הוא מקיים ייעוץ טלפוני שוטף למרכזים רפואיים שונים לגבי פצועים קשים במלחמה ומקיים פעילות הסברתית בעקבות המלחמה במסגרת כנסים בינלאומיים ומציג את עבודתו על עקרונות הטיפול המודרני לאחר פגיעות מלחמה, בקונגרסים בינלאומיים פרונטליים ומקוונים. במסגרות אלה הוא דואג להזכיר את הסיבות למלחמה הנוכחית וכן את מספר ההרוגים ובני הערובה ביחס לאוכלוסיית המדינה וזאת בהשוואה למדינות בהן נערכים הכנסים, וגודל האוכלוסייה בהן. פרופ` לרנר עלה מבלרוס והוא מתגורר בכרמיאל.

אדריאנה פולברג-בלום, מייד לאחר ה-7 באוק` החלה להתנדב בתחום החקלאות, קודם כמתנדבת עצמאית ולאחר מכן ארגנה קבוצת מתנדבים קבועה של כמה עשרות מתנדבים, שיוצאת מדי שבוע מירושלים. הקבוצות הללו סיפקו ליותר משני תריסר חוות את כוח האדם הדרוש בכרמים, פרדסים וחממות בכל רחבי עוטף עזה. המתנדבים, בגילאי 14-83 , כוללים ילידי ישראל, עולים ותיירים, יהודים, נוצרים ובודהיסטים, דתיים וחילונים. הם הגיעו מכל רחבי העולם, כולל טייוואן, סין, מיאנמר, טונגה, ארגנטינה, דרום אפריקה, מדינות שונות באירופה, קנדה וארצות הברית. במקביל לעבודת החקלאות
המתנדבים הפכו לשגרירים דה פקטו של ישראל. המקצועיות של אדריאנה, בשילוב מאור הפנים והאדיבות, זיכו אותה באמון והערצה הן של החקלאים והן של המתנדבים. את פעילות ההתנדבות היא ביצעה תוך כדי עבודה תובענית במשרה מלאה והיותה אמא לחייל לוחם בעזה. אדריאנה ילידת ברזיל,
היא עלתה לישראל מקנדה וכיום מתגוררת בירושלים.

אירנה ממן, מהנדסת טקסטיל בהכשרתה, שלאחר עלייתה ארצה לקריית שמונה פתחה מתפרה. החל מ-7.10 נרתמה אירנה לתפור ולבצע תיקונים במדיהם של חיילי סדיר ומילואים שמשרתים באיזור הצפון. עם הזמן השמועה עברה מפה לאוזן וכל החיילים שהיו מוצבים בקריית שמונה הגיעו לאירנה. את כולם קיבלה במאור פנים, תיקנה ותפרה כל מה שביקשו. מתחילת הלחימה ועד היום, כבר 11 חודשים. היא מתקנת ותופרת מדים, מדים טקטיים, תיקים, מעילים, וסטים, אפודים לחיילים שעוברים בקריית שמונה ולחיילי כיתות כוננות באזור, בכל היישובים בגבול הצפוני בהתנדבות ובמציאות של סיכון חיים מתחת לאזעקות ונפילות טילים בקרית שמונה. בנוסף לפעילותה הבלתי פוסקת במתפרה אירנה מסייעת לעשרות משפחות של עולים קשישים שלא התפנו ונשארו בקרית שמונה. בכל הבעיות הם פונים לאירנה והיא מסייעת להם מול הרשויות. אירנה גרה כעת בראש פינה, אבל המתפרה שלה נשארה בקריית שמונה והיא נותנת שירות מכל הלב והנשמה. בכל אזור הצפון, קריית שמונה וכל הקיבוצים והמושבים באזור היא נשארה התופרת היחידה וזו הסיבה שאירנה סירבה להתפנות מהעיר, כדי להמשיך להפעיל את המתפרה שלה למען החיילים והמילואימניקים שמשרתים במרחב הצפוני. אירנה עלתה מאוקראינה והיא מתגוררת בימים אלה בראש פינה.

אריאל ביטון, שמאז עלייתה ארצה, מקדישה את עצמה להתנדבות למען החברה בישראל. בשנת 2019 הקימה את עמותת "שמחה לחיים" שכוללת עולות מתנדבות, ופועלת למען ילדים חולים /מאושפזים בבתי החולים איכילוב, שניידר ושיבא תל השומר. עוד לפני תחילת המלחמה, אריאל פעלה למען ילדי הדרום ועוטף עזה בשיתוף עם המועצה האזורית שדות נגב, אשכול והר חברון ע"י סיוע חומרי לפתיחת מרכזי תמיכה פסיכולוגית לילדים נפגעי טראומה "מרכזי חוסן", חלוקת ערכות נגד סטרס לילדים במקרה של התרעות בלתי פוסקות, חלוקת של כ-2000 צעצועים לכל ילדי הגנים בישובי שדות הנגב בחגים ועוד.
עם פרוץ המלחמה אריאל הפעילה את כל הקשרים והמשאבים שהיו לה ונרתמה ביתר שאת ככל שהתבקשה . היא הפכה לצומת מרכזית במגוון נושאים ביניהם, סיוע למפונים יישובי העוטף (סיוע במציאת פתרונות דיור באזור המרכז והשרון תוך שהיא פונה ליהודים מחו"ל על מנת שיעמידו את הדירות שלהם הריקות ברעננה ובאזור השרון לטובת המפונים), רכישות מוצרי יסוד בסיסיים- מוצרי תינוקות, ציוד ליולדות ומשחקים לילדים, ביקור חיילים פצועים המאושפזים בבתי חולים, רכישה עבור הפצועים וציוד רפואי ושיקומי על פי הזמנה (כגון קביים קלים מיוחדים, כיסא טרנזיט לניידות קלה ועוד), גיוס תרומות ורכישת ציוד יקר ללוחמים, ארגון ארוחות לחיילים בבסיסי צה"ל, תמיכה במשפחות נפגעי טרור מהנובה והצטרפה למיזם הנצחה (הקמת כרם לזכרם ביישוב שובה בדרום). אריאל היא מנוע הרותם סביבו מתנדבות ומתנדבים מתוך קהילת העולים מצרפת. היא עלתה מצרפת ומתגוררת ברעננה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג: ״אתם, העולות והעולים, מגשימים את כיסופי הדורות, מוסיפים לנו עוז ותעצומות, ומחזקים לאין ערוך את העם בישראל ואת מדינתו. ובלעדיכם לא הייתה מדינת ישראל מה שהיא - בכמות ובאיכות. הדברים האלה נכונים שבעתיים בשנה זו, בה אנו מתמודדים עם מלחמה ממושכת שהחלה בטבח נורא, שנותנת לנו פרופורציות חשובות והיסטוריות למשמעות של העלייה ארצה.

העשייה שלכם השנה זרחה במלוא עוזה, עם רבים אחרים – הובלתם מהלך חשוב ביותר בחברה שלנו, נגעתם בלבבות של כל כך הרבה אנשים, שיניתם את איכות החיים של אלפי נפגעים במלחמה, הצלתם חיים ונתתים הרבה רגעים של מזור ונחת.

אני מייחל לחזרתם הדחופה של אחיותינו ואחינו החטופים, כחלק מהברית העליונה ביותר בין המדינה לאזרחיה. קול דמי אחינו ואחיותינו זועקים אלינו מתחת לאדמה, מזכירים לנו ש"כל המקיים נפש אחת" – אפילו נפש אחת! – "כאילו קיים עולם מלא". קדושת החיים שזורמת בעורקינו כאומה וכמדינה מחייבת אותנו למלא בדחיפות את הצו האנושי, המוסרי, היהודי והישראלי העליון: ולהשיבם הביתה. מי לקבר ישראל ומי לשיקום בביתו ובביתה.״

שר העלייה והקליטה, אופיר סופר: ״התרגשתי להודיע לעולים על זכייתם בפרס השר, בהתאם להמלצת הוועדה המקצועית. מאז פרוץ המלחמה, מדינת ישראל התברכה בעשרות אלפי עולים חדשים ובגילויי סולידריות מרגש מצד יהודי התפוצות. מתוך הכרת הטוב וההוקרה, בחרנו להעניק את הפרס לעולים שהצטיינו בתרומתם יוצאת הדופן למאמץ המלחמתי. העולים שנבחרו השקיעו ותרמו רבות למען מדינת ישראל והם הראויים ביותר לקבל את פרס השר. ברצוני לברך אותם ולהודות להם על תרומתם הרבה, ולהודות גם לעולים הרבים שהתגייסו ותורמים, בחזית ובעורף, למען ניצחוננו, ולמען הלוחמים, הפצועים והמפונים.״