מנכ״ל חברת החשמל אמר כי ״רשות החשמל היא הרגולטור הבירוקרטי הכי גרוע שיש בתחום החשמל״. זאת, במסגרת דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, שבו הוצגה "מפת הדרכים לאנרגיות מתחדשות לשנת 2030 על ידי מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין. על רקע הדברים, היו"ר ביטן הודיע כי יכנס את הוועדה לדיון על דרכים לטיפול בחסמים, וקרא לצדדים להידבר.
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מפת הדרכים, שפורסמה לראשונה בשנת 2022, משקפת חזון שאפתני לקידום אנרגיות מתחדשות בישראל וכוללת תחזיות, ניתוחי פוטנציאל, מיפוי חסמים ורשימה של 53 צעדים פורצי דרך שנועדו להוביל את המדינה לעבר יעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030.
מדברי מנכ״ל משרד האנרגיה, יוסי דיין בוועדה עולה כי מעל 85% מהצעדים שהוגדרו במפת הדרכים המקורית כבר יושמו או נמצאים בתהליך טיפול מתקדם. בין הצעדים שקודמו: אישור תקנות התכנון והבניה לחיוב ייצור אנרגיה מתחדשת בבנייה חדשה במועצה הארצית לתכנון ובנייה; פתיחת הרשת ל-2,500 מגה וואט נוספים לאנרגיות מתחדשות; פרסום חוזר מנכ"ל המאפשר הקמת תאגידי אנרגיה ברשויות המקומיות; ואישור לתוספת של 35 אלף דונם למתקנים סולאריים קרקעיים. המנכ"ל האיר את הצורך בצעדים דרסטיים נוספים על מנת להבטיח שמדינת ישראל תעמוד ביעדיה, תוך התמודדות עם האתגרים הקיימים בתחום. כמו כן פורטו החסמים שנותרו וצעדים חדשים להמשך הדרך, ביניהם היעדר תמריצים (מס קנייה גבוה, היעדר רגולציה המחייבת יבוא רכבים חשמליים, אתגרי עמדות טעינה ורשת החשמל ועלויות גבוהות לפריסת תשתיות טעינה ציבוריות). דיין הדגיש: ״בעידן הנוכחי, בו אתגרים ביטחוניים, כלכליים וסביבתיים מאיימים על היציבות הלאומית והגלובלית, ההשקעה באנרגיות מתחדשות הופכת לא רק למפתח לצמיחה ולרווחה, אלא גם לכלי חיוני לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. המעבר לאנרגיות מתחדשות אינו רק צעד לטובת הסביבה והכלכלה; זהו צעד אסטרטגי הכרחי המבטיח את ביזור וגיוון מקורות האנרגיה, תוך שמירה על רציפות ועצמאות באנרגיה בשגרה ובחירום".
ראש חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד, רון אייפר, אמר כי כדי לעמוד ביעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ב-2030 נצטרך לייצר 27 טרה ואט שעה של חשמל מאנרגיה מתחדשת, ולשם כך דרושים מתקנים המייצרים 17 אלף מגה וואט כשהיום יכולת הייצור במתקנים הקיימים עומדת על 6,500 מגה ואט. לדבריו, "בסוף 2023 12.5% מצריכת החשמל יוצאה מאנרגיה מתחדשת. לפי המגמה כיום מותקנים אלף מגה ואט בשנה וכדי לעמוד ביעד צריך לעלות באופן דרמטי ולהקים כל שנה מתקנים לייצור 1,700 מגה ואט. ״זה יעד שאפתני ואנחנו עובדים לילות כימים לעמוד בו. 85% מהצעדים יושמו או בוצעו". עם זאת, אייפר ציין כי צריך לקדם אגירה, ופיתוח רשת ההולכה והחלוקה ולטפל בחסמים נוספים וציין: "יש עוד הרבה עבודה. אנחנו מתכוונים לעשות תכנית אסטרטגית חדשה שתכלול יעדים לאנרגיות מתחדשות לשנים 2035, 2040 ו-2050. צריך להגדיל ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, אבל יותר חשוב להתייעל ולהקטין את הצריכה".
ח"כ גואטה ציין כי רשות החשמל מערימה קשיים על הקמת מתקנים במושבים. היו"ר ביטן אמר כי אם רוצים להגיע ליעד ב-2030 צריך לטפל באותם חסמים. הוא הוסיף כי צריך לקבוע כללים – ומי שעומד בהם יוכל לצאת לדרך. הוא אף הודיע כי יכנס את הוועדה לישיבה נפרדת לדיון בחסמים ובדרכי הטיפול בהם. אייפר הגיב לכך ואמר כי המשרד עוסק בכך יומם וליל – ממפה חסמים ומטפל בהם.
מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, מתח ביקורת קשה על רשות החשמל וחברת ניהול המערכת נגה ואמר: "אמרתי השבוע שיש 541 דברים שנדרשים לאישור תיאום עם נגה, אני טעיתי זה יותר מזה. אם כל פעם שמים עוד ועוד מכשולים קשה להגיע לקו הגמר. הבטחתי למנכ"ל להמתין לישיבה בנושא, אבל אני לא יכול בלא כלום. בוא נדבר על החלטות רשות החשמל: במקום לפשט ולדלל ולבער מוסיפים אין ספור חסמים. לדבריו, רשות החשמל היא הרגולטור הבירוקרטי הכי גרוע שיש בתחום החשמל, ולא יכול להיות שמ-2002 ועד 2018 לא הייתה פרוטה בתעריף החשמל לפיתוח הרשת.
סמנכ"ל רשות החשמל, עוז לוי, השיב כי הדברים לא מקובלים, לא בתוכן ולא בסגנון שלהם. מנכ"ל חברת נגה, שאול גולדשטיין, כינה את דברי שפיגלר כ"לא אמת ולשון הרע, וצריך לעצור את זה". הוא הוסיף כי הצעקות לא הופכות את הדברים לנכונים, ואמר כי רשות החשמל, רשות מקרקעי ישראל, מנהל התכנון ונגה עושות תהליכים רבים לצמצום בירוקרטיה ולא כל דבר תלוי בהן. היו"ר ביטן קרא לצדדים לדבר בניהם במקום לריב, ושפיגלר אמר: "כשיש אדונים ומשרתים קשה לדבר". עם זאת, סמנכ"ל רשות החשמל, עוז לוי, ציין כי הרשות בשיח פתוח ושוטף עם חברת החשמל, בעוד ששפיגלר ציין כי צריך ללכת לאבן שושן כדי שיגדיר מחדש מה זה שיח פתוח ושוטף. היו"ר ביטן סיכם ושב ואמר כי הוועדה תידרש לבעיות ולחסמים שעלו בדיון בישיבות נוספות.
תרשים: מתוך מצגת משרד האנרגיה והתשתיות.
