אפרת ליכטמן, מנכ"לית עמותת "גדולים מהחיים", חשפה בדיון משותף של וועדת הבריאות וזכויות הילד בכנסת, שהתקיים אתמול (יום ב׳) כי מחלת הסרטן ובעיקר הטיפולים שמקבלים הילדים החולים במסגרת המאבק להצלת חייהם, מותירים את רובם עם השפעות ארוכות טווח ועם לקויות התפתחותיות פיזיות, קוגניטיביות, נפשיות ורגשיות. הטיפולים האגרסיביים המיועדים להציל את חייהם של הילדים ניתנים להם בשנים מכריעות להתפתחותם, וכתוצאה מכך, גם הילדים המחלימים - רבים מהם נותרים עם פגיעות פיזיות או נפשיות קשות. בקרב ילדים אלה שכיחות פגיעות מוטוריות, קוגניטיביות ופגיעות רגשיות ופסיכולוגיות, מטראומת המחלה וההתמודדות עימה, ומופיעות באחוזים גבוהים מאד.
צילום: שאטרסטוק
כ-18% מההורים וכ-10% מהילדים נשארים עם סימני טראומה ארוכת טווח; 30% מההורים ו 22% מהילדים יפתחו סימני דיכאון וחרדה, ואילו 40% יתמודדו עם מצב רפואי כרוני בעקבות הסרטן.
לדבריה, עדויות מחקריות מצטברות על רעילות הכימותרפיה וההקרנות ופגיעה ארוכת טווח. בנוסף מעל 80% מהילדים נזקקים לאבחון נוירו-פסיכולוגי לבדיקת פגיעה בתפקוד קוגניטיבי, ורק כ-10% אותו מקבלים בפועל. היא ציינה כי מבדיקת 7 מחלקות המטו-אונקולוגיות, מדי שנה כ-450 מאובחנים ילדים חולי סרטן חדשים, שהם כ-1% מכלל המאובחנים בישראל, ובהם נרשמים, כ-85% שיעורי החלמה.
אמהות לילדים שהחלימו, העידו כי במהלך המחלה וגם לאחריה, לא קיבל הילד ולא הם - שום ליווי פסיכולוגי, למרות המשבר הנפשי, נשירה מבית הספר ושבר בחיי ההורים.
טלי שטרן, עובדת סוציאלית מהאגודה למלחמה בסרטן, סיפרה כי הם מממנים 6 שעות לימוד מדי שבוע לכל ילד חולה, וכי מוענקת תכנית ייעודית גם לאחי-הילד החולה, ומוענק שירות לויי פסיכולוגי לילדים ולהורים, וגם לעובדי מוסדות החינוך.
ד"ר ירון סחר, מנהל אגף השיקום במשרד הבריאות, הודה בצורך ההכרחי של שיקום ילדים אלו, גם מרגע האבחנה, ולדבריו יש צורך במגוון מענים – הן בעת הטיפול עצמו, בהפסקות בין הטיפולים, תמיכה-בסיסית לאחר ההחלמה – ותמיכה-ייעודית לילדים שהתגלו אצלם בעיות פיזיות או נפשיות. הוא ציין את האחריות של קופת החולים המבטחת את הילד, ולהתערבותה נדרשת גם מעקב ארוך-טווח. הוא סיפר על צוות שהקים המשרד יחד עם "גדולים מהחיים", כדי לבנות תכנית-שיקום סדורה, ואבחן בין סוג הגידולים השונים, המועדים יותר להותיר לקויות פיזיות.
