|
|
|
|
|
99.6% זכאות לבגרות לתיכון יובלים באור יהודה
|
|
משרד החינוך פרסם את נתוני הזכאות לבגרות בבתי הספר התיכוניים ברחבי הארץ. 99.6% זכאות לבגרות לתיכון יובלים באור יהודה, מקום ראשון מבין תיכוני בקעת אונו מתוכם , 86.3% זכאות בקרב תושבי העיר ובסך הכול עלייה של 25% ב-8 שנים
אתמול (ראשון) פרסם משרד החינוך את נתוני החינוך העירוניים והארציים השנתיים, ומהן משתקפת המשך המגמה של זינוק בנתוני החינוך המרכזיים: 86.3% מקרב תלמידי י"ב תושבי העיר זכאים לתעודת בגרות - מדובר בעלייה של 25% בשמונה שנים, כשבשנת 2015 עמד הנתון על 61.4 אחוז בלבד. בקרב תלמידי העיר, נתון המגלם גם תושבי חוץ שלומדים באור יהודה, הנתון עומד על 81.2 אחוז (רק לצורך ההשוואה, בשנת 2015 עמד הנתון על 48.2 אחוז בלבד).  צילום: דוברות התיכון הממלכתי הגדול בעיר, תיכון יובלים, רשם את שיא כל הזמנים כשהגיע ל-99.6 אחוז, הנתון הגבוה ביותר מאז שהוקם - והוא ניצב במקום הראשון מבין תיכוני בקעת אונו. בכך יובלים מזנק ב-3 אחוזים לעומת השנה שעברה ובסך הכול ב-25 אחוזים בשש שנים. את בית הספר השש שנתי מנהל ד"ר נתי ברק שזוכה לשבחים רבים בזכות עבודתו המקצועית. לצידו מנהלת את חטיבת הביניים רווית דאי, כשלצידם צוות מורים מסור, מנוסה ומקצועי. ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט, גאה בנתונים: "פשוט גאווה לראות שההשקעה שלנו משתלמת בגדול, הרבה מעבר לנתונים שמתפרסמים. אני רואה את הנחישות בעיניים של התלמידים שלנו שרוצים להגיע להישגים ומצליחים להוביל ולבלוט. זו הזדמנות להודות לכל מי שלוקח חלק בהובלת החינוך בעיר - לאגף החינוך בראשות דלילה אשכנזי, למנהלים היקרים, לצוותים החינוכיים שעושים עבודת קודש, להנהגות ההורים ששותפות וכמובן לתלמידים האהובים". עיריית אור יהודה נחשבת לאחת הערים המובילות בישראל בהשקעה בחינוך, ולאחרונה במחקר של חברת צ`מנסקי בן שחר דורגה העיר במקום ה-7 בישראל בהשקעה בכל תלמיד. ההשקעה בחינוך בעיר מגיעה ל-165 מיליון שקלים בשנה במסגרת התקציב הרגיל (38 אחוז מפלח התקציב) והנתון הגבוה ביותר אי פעם. לצד ההשקעה במסגרת התקציב הרגיל, מושקעים תקציבים רבים במסגרת תקציבי הפיתוח בהקמת מבנים חדשים, שיפוץ מבנים ותיקים, הצטיידות של מוסדות החינוך והפיתוח שלהם, לצד השקעה באמצעים טכנולוגיים. "התמונה החינוכית" מציגה גם נתונים מעניינים נוספים שכדאי לשים אליהם לב, ביניהם עלייה באחוזי התלמידים הזכאים לתעודות בגרות באנגלית ובמתמטיקה. כך, למשל חלה עלייה באנגלית (5 יחידות) ל-46.2% ועלייה של 4 אחוזים ב-4 יחידות ל-25.4%. כמו כן, חלה עלייה של 3 אחוזים ל-19.3 בקרב לומדי מתמטיקה ברמה של 4 יחידות, לצד ירידה של פחות מאחוז בקרב לומדי 5 יחידות ל-6.8%. נתון נוסף מתייחס לאחוזי ההתמדה, והוא זינק ל-79.7%, כשאחוז הנשירה צלל לנתון הנמוך ביותר אי פעם עם 0.4 אחוזים בקרב התלמידים שמתגוררים בעיר.
חדשות נוספות
במסגרת סמינר בינלאומי לחינוך יהודי שנערך השנה בחיפה, נערכה קבלת פנים חגיגית למנהיגות ארגוני נשים יהודיות מרחבי העולם. הסמינר נועד לחזק מנהיגות נשית ברחבי העולם ולעודד שיתופי פעולה בין קהילות תוך חיזוק הקשר עם מדינת ישראל
ראה מידע נוסף..
ההגרלה העשרית של התוכנית יוצאת היום לדרך, וכוללת 7,479 דירות ב־21 יישובים ברחבי הארץ, בהם ירושלים, באר יעקב, קריית עקרון, נתניה ורעננה. להגרלה נרשמו מספר שיא של 132,361 משקי בית. ההגרלה מתבצעת במערכת ממוחשבת, בפיקוח רואה חשבון, ותוצאות הזכייה יימסרו לזוכים לאחר סיום הבקרה
ראה מידע נוסף..
ועדת השרים לחקיקה אישרה את תזכיר החוק לשיקום נזקי המלחמה באמצעות התחדשות עירונית. החוק, שגובש על ידי צוות בין־משרדי בראשות משרדי האוצר, המשפטים והבינוי והשיכון, מציע מנגנון מואץ לשיקום מתחמים שנפגעו במהלך מבצע “עם כלביא”, תוך קיצור דרמטי של לוחות הזמנים בתכנון ורישוי, חיזוק מעמדן של הרשויות המקומיות ומתן הגנות חסרות תקדים לבעלי הדירות, כולל מסלול Buy Out שיאפשר רכישת דירה חלופית באופן מיידי
ראה מידע נוסף..
משבר כוח האדם בגני הילדים של תל אביב-יפו מגיע לנקודת רתיחה: מאז תחילת נובמבר נסגרו 88 גנים, מתוכם 40 גני חינוך מיוחד. מנכ”ל העירייה, מנחם לייבה, שיגר מכתב דחוף למנכ”ל משרד החינוך, ובו התרעה חריפה מפני קריסה של מערכת הגנים בעיר. לייבה קרא להתערבות מהירה ולקבלת פתרונות מהמדינה, לאחר שמספר הגנים הבלתי מאוישים הגיע לשיא מדאיג
ראה מידע נוסף..
הממשלה אישרה היום את הצעת שר הבינוי והשיכון, חיים כץ, לתקן את החלטות הממשלה משנת 2018 בנוגע להקמת היישוב הקהילתי "דניאל" והכפר השיקומי-שילובי "שיבולת", כך שיוכרו כיישובים זכאים לסבסוד פיתוח בהתאם להחלטות הממשלה בתחום אזורי העדיפות הלאומית
ראה מידע נוסף..
טל ונגר, סמנכ"ל חטיבת תכנון וסביבה, חברת AVIV
כמויות עפר אדירות הנוצרות מפרוייקטי תשתיות, בנייה למגורים, תעשייה ותעסוקה מושלכות כיום ללא פיקוח ומייצרות הפסדים כספיים, אובדן קרקעות מניבות, ונזקים סביבתיים. היקף העודפים עד שנת 2050 צפוי להגיע ל-88 מיליון קו״ב. בהיעדר רגולציה ההפסד למשק נאמד בכ-4.2 מיליארד שקל. בהסדרה נכונה, עודפי העפר יכולים להפוך ממשאב מבוזבז לנכס מניב
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|