זום חירום בנושא התנגשות חזיתית בין בג״צ לשר המשפטים לוין התקיים אתמול (ה-8 בספטמבר) ביוזמתו של יאיא פינק, מייסד לובי 99 ודמוקרט TV. השיח, בהשתתפות פרופ׳ סוזי נבות, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, העיתונאי והפרשן המשפטי, חן מענית, ״הארץ״, דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ורוני אלשיך, לשעבר מפכ״ל המשטרה. להלן עקרי הדברים.
חן מענית: ״אנחנו נמצאים בסיטואציה חסרת תקדים – שר משפטים ששולט בוועדה שבוחרת את הנשיא, וקובע למעשה את סדר היום, מעונין לבטל את שיטת הסניוריטי הנהוגה בישראל מאז קום המדינה ולכן לא מכנס את הוועדה מאז פרישת הנשיאה חיות באוקטובר. העילה הרשמית היא רצון להגיע להסכמה רחבה של כל חברי הוועדה לבחירת שופטים ואם אין, ״אני לא ממנה נשיא״. זה לא תואם את החוק, ואת זה קבעו השופטים בפסיקה״. מענית מתייחס לחקירת ה-7 באוקטובר וטוען כי חלק מהמטרות של לוין זה הן לא רק לשלוט בבית המשפט אלא גם לחלץ את נתניהו מוועדת חקירה ממלכתית. ״יש כאן המשך של ההפיכה המשטרית. פניתי אליו היום והוא אמר ״כל האפשרויות פתוחות״ והודיע שלא ישתף פעולה. יכול להיות שילך שוב למהלך חקיקה שיעמיק עוד יותר את המשבר החוקתי״.
פרופ׳ סוזי נבות: ״פסק הדין מתייחס אל לוין בצורה כל כך מכובדת. יש דיסוננס בין התגובה שלו לפסק הדין. ממשלת ישראל נמצאת בניגוד עניינים בכל הנוגע לקידום ההפיכה המשטרית. היא פה. היא נמצאת כאן. מה שרוצה יריב לוין זה לא שופטים שמרנים, כי השופטים שכתבו את פסק הדין הבהיר, הברור והמאוד פורמליסטי הם ברובם שמרנים. אז איזה מין שופטים רוצה יריב לוין? הוא כנראה רוצה שופטים של השלטון וזה קיים רק במדינות שבהן השלטון מנסה להשתלט על כל שומרי הסף״.
״מה אנחנו האזרחים הכפופים לחוק ולפסקי הדין של בית המשפט צריכים לחשוב כאשר שר מסרב לציית לפסק דין?״ שואלת נבות ומניחה כי זהו משבר חוקתי. לטענתה, לוין מכין את הקרקע למהלכים האלה. ״הממשלה פועלת בשבועות האחרונים באופן שיטתי בניגוד לחוק״ היא טוענת. ״בימים האחרונים, שלושה שרים, סמוטריץ, לוין ובן גביר החליטו שהם לא מקבלים את העמדה של היועצת המשפטית לממשלה. השרים בכל זאת עושים את זה ואם זה לא מוצא חן בעיני מישהו – שיילך לבג״צ״. על אף שהיועצת המשפטית קבעה שאי אפשר לקדם את הקצין סוויסה או שיש מניעה לראש הממשלה לבחור את נציב המדינה, השרים ממשיכים להתנהל כרצונם מבלי לשנות את החוק. ״דה פקטו, מגיעים לאותה מסקנה - הנה לפניכם הפיכה משטרית בלבוש אחר מבלי שהכנסת מעורבת, היא ממשיכה לפעול בניגוד לעמדת היועצת״.
נבות מצביעה על עלייתה של רשות נוספת – הציבור: ״המחאה מגבילה את הכוח של הממשלה. גם אם היא לא מוסדרת בשום מקום, היא זו שמנעה את ההפיכה המוקדמת ואולי היא זו שתצליח להביא עסקת חטופים. הכאוס שמנסים ליצור סביב מערכת המשפט, לא בטוח שהאזרחים מכל הקשת הפוליטית מוכנים לקבל את זה״.
עו״ד דינה זילבר התייחסה לצו בית המשפט: ״כל הגורמים העותרים והיועצת חיוו את דעתם שמדובר בהוראה פשוטה בחוק. זה לא תחום שיש להכניס לתוכו שיקולי מדיניות מורכבים, אין מדיניות שנמצאת בעומק הדברים, אנחנו לא מדברים על זהות השופט אלא על הפעלת סמכות טכנית ביסודה - חסר שופט יש למלא את השורות״. עם פרישת מ״מ הנשיא פוגלמן, אומרת זילבר, בית המשפט יפעל בתפוסה של 80% מההרכב שלו. ״יש כאן סוג של אדישות וכוונת מכוון לפגוע בהתנהלות בית המשפט ולהחליש אותו באופנים מגוונים״. ״להימנע מבחירת נשיא קבוע ומאיוש שני שופטים, שלילה מבית המשפט את כלי העבודה שלו, שהם העברת ביקורת שיפוטית על החלטות ממשלה תחת עילת הסבירות, הכנסת שיקולים פוליטיים בבחירת שופטים בערכאות נמוכות, מה שמזהם את המערכת.
במקום שיקול מקצועי לקידום שופטים שמתאימים לתפקיד, שהוכיחו מצוינות, שעומדים בעומס, שמאופיינים ברמה גבוה, ומאופיינים במזג שיפוטי וקשת התכונות הנדרשות משופט, מפעילים שיקולים שאם יש שופט שנתן פסיקה שנתפסת כליברלית או חשבון אישי עם שופט שהחמיר מדי לטענת הדרג הפוליטי בתיקים של אישי ציבור, הוא יחכה בפריזר ולא יקודם״. ״זה מסר מצנן לשאר השופטים״, היא טוענת ונותנת דוגמא לתהליך שעוברת המשטרה:
״מה קורה שאנשים קורצים לשר ומכוונים את התנהלות שלהם, בין אם בהקשר של דיכוי מפגינים, הימנעות מחקירה והימנעות מפעולה, כשיש פעולות בריוניות שלא ראינו כמותן כמו פריצה לבסיסי צה״ל ונמנעים מעצורים ומנגד בחורה שזורקת חופן חול לשר נעצרת. זה מה שקורה למערכת המופקדת על אכיפת החוק שעוברת תהליך של השחתה, ואיך הדבר משפיע על זכויות האזרח שלנו״.
לגבי התנהלות השר לוין בעקבות פסק הדין, אומרת זילבר: ״על אף שהשופטים השתדלו כל כך, ניתנו הארכות אין סופיות, ניסו לפייס את השר בכל דרך לעשות את הדבר המתבקש, בגלל שלא מעניין את השר מה נכתב בפסק הדין ומהירות התגובה שלו הוכיחה את זה, הוא יצא למסע של דה לגיטימציה״. השאלה היא איך ממסד שמחונך לממלכתיות ומקצועיות יכול להתמודד עם מציאות של דרג פוליטי מאוד אלים. כאן, מדגישה זילבר: ״כולנו כציבור צריכים להיות ערניים. זו לא בעיה של היועצת או של בית המשפט. יש כאן סדרה של מקרים ומקרה זה ברמת חומרה גבוהה – שר המשפטים, ראש המערכת ברשות המבצעת שאחראי על אכיפת החוק מזלזל בצורה בוטה ושרים מרשים לעצמם להפר את החוק ולחוקק חוקים ולצפות שהאזרחים ימלא אחריהם אנחנו במציאות של אנרכיה. אנחנו באנרכיה וכל אחד מהציבור צריך להחליט באיזה צד הוא מתייצב - בג`ונגל כאוטי או שאנחנו עומדים על כך שאנחנו רוצים לחיות במדינה מתוקנת״.
רוני אלשיך: ״אני שומע מחבריי במשטרה, בכירים שעוזבים כי הם לא מוכנים להתיישר עם הרוח שמכריחה אותם להתנהג בצורה שאיננה חוקית או לתת הנחיות לא חוקיות. כבר היום המצב קשה ביותר מבחינת התוצאות שהמשטרה מביאה לציבור. יש שמועות שהמשטרה לא מדווחת על כל הנתונים, בהתאם לבקשת המשרד לביטחון לאומי. ממה שאני כן יודע, יש עלייה חמורה בכל הפרמטרים – עבירות אלימות, תאונות דרכים, גנבות רכב, התפרצויות לדירה ולא בכדי. ככל שזה הכיוון שמנחה השר לביטחון לאומי - אין לו סיכוי להביא תוצר ואת זה הציבור צריך לדעת. ולא בגלל השוטרים. זה לאן מסובבים את ההגה. משטרה זו מערכת שצריכה לתפקד כדי לייצר מניעה איכותית, ואכיפה היא חלק מהכלים להשגת תוצאה״.
לגבי הבחורה שזרקה חול על השר בחוף הים, אלשיך לא מעוניין להתייחס ספציפית למקרה, אבל מאשר כי, ״אכן קורים דברים חמורים בעיני וחמורים בעיני קצינים בכירים במשטרה שנוגעים להתייחסות לא חוקית ולא פרופורציונלית בעבירות מסוימות, והתעלמות מעבירות אחרות חמורות הרבה יותר. לגבי הפרטים שפורסמו, אני לא יודע רק ברור שמדובר בעבירה ובאי מסוכנות״. עוד הוא מוסיף ואומר כי יש יעד למספר עצורים בהפגנות. לדבריו, יש קצינים שלא יכולים להתעלם או להפר את ההנחיה ומחליטים לעזוב. ״לפעמים רואים שהעצורים הם לא באמת אלה שעמדו בחיכוך עם המשטרה. דיברו איתי קצינים וזה מטריד אותם מאוד. הדברים גלויים ובעייתיים״, טוען אלשיך.
בנימה אופטימית, מסכם אלשיך: ״העובדה שהרחוב תוסס אומרת שהחברה שלנו בריאה. אני משוכנע שזה משפיע על כולם – שוטרים, פרקליטים. ברגע שהציבור לא מתייאש, נאמן ונלחם על ערכיו, זה אומר שיש משהו בריא וזה מחלחל לכל מי ששם סימני שאלה על האמון במדינת ישראל״.
יאיא פינק: נמצא שומר סף חדש בישראל וזה הציבור הישראלי. יש הרבה כוח בציבור אל מול כל הגורמי, בתי המשפט, המשטרה, פוליטיקאים ואפילו גורמים בינלאומיים. מעולם לא היו כל כך הרבה ישראלים כל כך נחושים, מעורבים ורוצים להשפיע״.
