ד"ר ארנה מצנר, מנהלת תחום בכיר מדע ומחקר במשרד להגנת הסביבה: "ממצאי התחלואה הנשימתית באזור מפרץ חיפה מדגישים את החשיבות בפעולות המשרד להפחתת הזיהום הסביבתי במפרץ ובקידום התוכניות והמנגנונים לפינוי מתחם התעשייה הפטרוכימית, כפי שמובילה היום הממשלה".
ארכיון. צילום: דוברות עיריית אשדוד
מחקר חדש בתמיכה ובליווי של המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף משרד הבריאות, באמצעות קול קורא שפרסמה המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, בחן את הקשר בין חשיפה לזיהום אוויר של ילדים בשנים הראשונות לחייהם ובין שכיחות תחלואה בדרכי הנשימה בשני אזורים גיאוגרפיים שונים, מפרץ חיפה וראשון לציון.
ברוב המזהמים שנמדדו לא היה הבדל בין האזורים, למעט שני מזהמים מקבוצת הפתלאטים, DEP ו- DMP, ב-164% וב-120%, בהתאמה, שנמצאו בצמידיהם של התינוקות ממרכז הארץ. כמו כן הוכח במחקר כי ניתן להסתמך על צמידי סיליקון כאמצעי לניטור אישי של חשיפה למזהמים שונים.
החוקרים הראשיים במחקר הם פרופ` מתי ברקוביץ ממרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), פרופ` עידו שולט מהמרכז הרפואי רמב"ם, וד"ר רחל גולן מאוניברסיטת בן גוריון. חוקרים נוספים שהשתתפו במחקר: ד"ר אלקנה כהן, גב` אריאלה חזן וד"ר עדי רבין.
מחקר זה בוצע במסגרת הקול הקורא מטעם המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה עבור מחקרים בנושא מפרץ חיפה. עמדת המשרד להגנת הסביבה היא כי אין מקום לתעשייה פטרוכימית בלב אוכלוסייה. על כן ממשיך המשרד לקדם יחד עם שותפיו בממשלה את התוכניות והמנגנונים להפסקת פעילות תעשייה זו.
ד"ר ארנה מצנר, מנהלת תחום בכיר מדע ומחקר במשרד להגנת הסביבה: "יש לקדם את הניטור התוך מבני ולבחון את ההשפעות הבריאותיות של מזהמים תוך מבניים במטרה לגבש בסיס מדעי לקביעת מדיניות בתחום. ממצאי התחלואה הנשימתית באזור מפרץ חיפה מדגישים את החשיבות בפעולות המשרד להפחתת הזיהום הסביבתי במפרץ ובקידום התוכניות והמנגנונים לפינוי מתחם התעשייה הפטרוכימית, כפי שמובילה היום הממשלה"
ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות: "מדובר במחקר חשוב עבור בריאות הציבור, שנעשה יחד עם משרד הבריאות, ומהווה תוספת משמעותית לגבי הדרכים להערכת חשיפה תוך מבנית. זהו כלי מדידה פשוט ומדויק המהווה בסיס לאיסוף המידע על סיכוני בריאות באוכלוסיות שונות ובעיקר באוכלוסיות רגישות. משרד הבריאות עקב אחר התקדמות ממצאי המחקר, כאשר הסיכונים הבריאותיים עלולים להתבטא בתופעות בריאותיות אקוטיות, כמו תופעות נשימתיות ותופעות בריאותיות ארוכות טווח כמו מחלות של דרכי הנשימה, לב וכלי דם".
ד"ר רחל גולן, אוניברסיטת בן גוריון: "הממצאים מדגישים את החשיבות גם בניטור איכות אוויר תוך מבני וקביעת תקנות בהתאם. בנוסף, המחקר וממצאיו מציגים כלי מחקרי פשוט, צמידי הסיליקון. הצמידים מאפשרים מדידת חשיפה לזיהום אויר גם בקרב ילדים קטנים, ובעלות נמוכה יחסית".
