|
|
|
|
|
ועדת הכלכלה אישרה את הרפורמה המהפכנית "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"
|
|
ועדת הכלכלה אישרה את רפורמת היבוא של השר ברקת ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״ והיא תצא לדרך החל מה-1 בינואר 2025. שר הכלכלה ברקת: "זהו יום שמח מאוד לאזרחי ישראל שבמשך שנים שילמו ביוקר"
רפורמת הייבוא "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל" תכלול בשלב הראשון כ- 90% ממוצרי הצריכה שמרבית הציבור צורך ובהם חומרי ניקוי, מוצרי חשמל, מזון, תמרוקים, טואלטיקה, צעצועים, כלי בית, אופניים חשמליים, ועוד. ניר ברקת, שר הכלכלה. צילום: אבי אוחיון, לשכת העיתונות הממשלתית, ויקיפדיה
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה הלילה לקריאה שנייה ושלישית את רפורמת הייבוא "מה שטוב באירופה – טוב לישראל". הרפורמה תעלה לאישור מליאת הכנסת בשבוע הבא בקריאה שניה ושלישית. שר הכלכלה ניר ברקת: ״אני מודה ליו״ר ועדת הכלכלה דוד ביטן ולחברי הועדה שאישרו את המהפכה הכלכלית האדירה שהבאנו, שתפתח את השוק הישראלי לתחרות אמיתית, תבטל חסמים ובירוקרטיות ותוריד מחירים. זהו יום שמח מאוד לאזרחי ישראל שבמשך שנים שילמו ביוקר בגלל כשלים וחסמים אדירים בשוק, ויום עצוב למונופולים ולקרטלים שנהנו מחוסר התחרות והעלו מחירים בלי בקרה. אני גאה בכך שחברי הקואליציה והאופוזיציה תמכו יחד ברפורמה, ללא מתנגדים ובהסכמה חוצת מפלגות. הכנסת יודעת להתאחד לטובת אזרחי ישראל. אנו נכנסים לישורת האחרונה לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת״. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳: "ארבעת החוקים של רפורמת `מה שטוב לאירופה טוב לישראל` מהווים את סט הכלים המשמעותי ביותר של הממשלה במלחמה ביוקר המחיה. החוקים יקצרו את תהליכי היבוא ויחתכו ברגולציה ובביורוקרטיה העודפת של מדינת ישראל. זה הכלי הנכון ביותר במלחמה ביוקר המחיה." "הרפורמה מבשרת על מלחמת חורמה ביוקר המחיה וחותכת בבשר החי של הנטל הרגולטורי הבלתי אפשרי המוטל על היבוא לישראל. המשמעות של הרפורמה היא פתיחת יבוא לכל מוצר שנמכר באירופה במסלול מהיר עם מינימום רגולציה ומינימום ביורוקרטיה, מה שיביא לפתיחת השוק, להרחבת היבוא, להגברת התחרות ולירידה במחירים והקלה על אזרחי ישראל בסוגיית יוקר המחיה שמורגשת בכל בית בישראל. "אני מאמין ברפורמה הזאת ולא נאפשר לאף גורם לתקוע מקלות ולעצור את הרפורמה בגלל אינטרסים אישיים או רווחים כלכליים על חשבון אזרחי ישראל. גם כאן, יחד, ננצח".
חדשות נוספות
תאגיד מי כרמל, האחראי על אספקת המים והביוב באזור חיפה, ממשיך להתפתח ולהוביל חדשנות בתחום המים בישראל. מאז הקמתו, חרט התאגיד על דגלו מצוינות בשירות, שיפור מתמיד של תשתיות והתאמת המערכות לאתגרים עתידיים. בשנים האחרונות, עם השקעות חסרות תקדים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות, התאגיד שידרג משמעותית את תשתיות המים והביוב לרווחת תושבי חיפה
ראה מידע נוסף..
מאמר קצר זה מוקדש לאלה שלרוב אינם נמצאים במוקד תשומת הלב הציבורית, אך מהווים לבנת יסוד חיונית בשגרה ובחירום – אנשי מערך הביטחון האזרחי בישראל
ד”ר אבי ביצור, ראש המגמה לביטחון והגנת העורף, המכללה האקדמית בית ברל
ראה מידע נוסף..
עיריית רעננה ממשיכה להיאבק בתוכנית הבנייה השנויה במחלוקת בכפר בתיה, שהוגשה לוועדה המחוזית על ידי רשת החינוך אמי"ת – וזאת בניגוד להסכמות שנחתמו בעבר עם העירייה
ראה מידע נוסף..
ועדת החוקה אישרה תיקון בחוק שיאפשר לנפגעות ונפגעי עבירות מין ואלימות להשמיע את קולן בפני ועדת השחרורים, בדבר השפעת שחרור הפוגע על שלומן וביטחונן. החוק, יש להדגיש, לא ישנה את תנאי השחרור. בחוק השיפוט הצבאי, ההסדר ייכנס לתוקף מידית. במערכת האזרחית, יידרשו כשנה וחצי להיערכות
ראה מידע נוסף..
הכנסת אישרה את הארכת הוראת השעה המכונה "חוק אל-ג`זירה", המאפשרת סגירה או חסימה של גופי שידור זרים הפועלים בישראל, במקרה שייקבע כי הם פוגעים בביטחון המדינה. מדובר בהמשך לחוק הזמני שנכנס לתוקף באוקטובר 2023, במהלך מבצע "חרבות ברזל". תוקף ההוראה הוארך עד לסוף נובמבר 2025
ראה מידע נוסף..
בדיון בכנסת התריעו חברי כנסת, מומחים ופעילים אזרחיים על מחדלים בגביית כספים ממשאבי הטבע בים המלח לקראת תום הזיכיון של חברת ICL בשנת 2030. נציג האוצר: “היעד – לגבות 50% מהכנסות החברה”. ICL: “אנו מעסיקים כ-10,000 עובדים ותורמים לכלכלה”. פעילים: “הזיכיון הבא חייב לכלול הגנה סביבתית ומשילות אמיתית”
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|