קשרי ממשל - בין הפורמלי לבלתי פורמלי

תיקון חקיקה שיזם משרד ממשלתי לאחרונה עסק בעיגון חקיקה של נהלים קיימים ועשוי היה להשפיע על תקציבי הרשויות המקומיות. התיקון, שהובא לידיעתנו זמן קצר בלבד לפני הדיון בוועדת השרים, נדחה בעקבות בקשה בהולה לבחינת ההשלכות. בשיחה עם מנכ“ל המשרד, הצגנו בפניו את הבעייתיות שבהליך החפוז ואת הצורך בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. בעקבות כך, חל שיפור בשיתוף הפעולה בינינו – המשרד החל לערב אותנו בשלבים מוקדמים יותר של יוזמות חקיקה ולהתייעץ עמנו טרם גיבושן, מה שאפשר לנו לשקף נכונה את עמדת הרשויות המקומיות. האירוע הדגיש את החשיבות של תיאום ותקשורת רציפה בין השלטון המרכזי והמקומי, ואת הצורך לטפח ערוצי שיתוף פעולה שהם מעבר לנדרש מבחינה פורמלית. יחסי אמון ושיח פתוח בין הדרגים הם המפתח לקידום מדיניות ציבורית אפקטיבית ולמתן שירותים איכותיים לאזרחים. דוגמה זו של תיקון חקיקה היא אחת מתוך מנעד רחב של יוזמות חקיקה וגיבוש כללים מסדירים על השלטון המקומי, כללים שמצטרפים לשורה ארוכה של תקנות רגולטוריות ונהלים, בכל היבט פעילות של השלטון המקומי: מניהול שוטף של התקציב, דרך נושאים מנהלתיים, מדיניות דיור, רווחה וחינוך ועד סוגיות הנוגעות לשמירה על הביטחון האישי. משום כך, כל שינוי בחוקי המשחק הנוגעים לנושאים אלה משפיע ישירות על משאבי הרשויות המקומיות ועל אופן התנהלותן, ובתוך כך על איכות חייהם של התושבים.


כפיר מצוינים, סמנכ“ל רגולציה וקשרי ממשל במרכז השלטון המקומי. צילום: מיכל סלע, דוברות מרכז השלטון המקומי

כסמנכ“ל רגולציה וקשרי ממשל במרכז השלטון המקומי, אני תמיד חוזר לשאלה הבסיסית - למה צריך קשרי ממשל? התשובה טמונה, בין השאר, באותו מבנה ריכוזי של השלטון בישראל. למרות ההכרה הנרחבת בנחיצות השלטון המקומי, בחירום ולא פחות מכך בשגרה, ועל אף האמירות המוצקות של נבחרי ציבור מכל קצוות הקשת הפוליטית כי הרשויות המקומיות מוכיחות את עצמן בכל פעם מחדש כשמדובר בצורך בחיבור לשטח, נכון לשנת 2020 מדורגת ישראל בתחתית טבלת האוטונומיה המקומית מבין 57מדינות באירופה וב- ,OECD יחד עם מדינות כמו מלטה, קפריסין, רוסיה, בלארוס ומולדובה (מדד LAI). המצב האבסורדי בא לידי ביטוי באופן חד וברור בימים אלה, בהם ישראל מצויה במלחמה במספר גזרות. מצד אחד, הרשויות המקומיות הן אלה שביצעו את הפינוי והאירוח של תושבי העוטף וקו העימות, עוד לפני שהתקבלה על כך החלטת ממשלה רשמית, הקימו מוקדי חירום הפועלים 24/7 והפעילו מרכזי סיוע, בד בבד עם פעולות שמטרתן לאפשר את הרציפות התפקודית של המשק: בעיקר תפעול שוטף של השירותים המוניציפליים והפעלת מערכת החינוך והרווחה. נוכח הכאוס ואי הוודאות, הן עשו זאת ביעילות מעוררת הערצה. מצד שני, כשמדובר בניהול השגרה השוטפת, כמעט בכל צעד נדרשות הרשויות המקומיות, בשגרה ובחירום, למגוון רחב של אישורים רגולטוריים מהממשלה לפעולות שהן בבחינת זוטות – מפתיחת חשבון בנק, דרך שינויים, גדולים כקטנים, בתקציב השנתי שלהן, ועד סיוע הדדי מרשות מקומית אחת לשכנתה. בשגרה מדובר בהתנהלות שמקשה על הפעילות השוטפת של הרשויות המקומיות. בעת חירום מדובר בדיני נפשות.

עצמאות הרשויות המקומיות ושמירה על הרציפות התפקודית הן מרכיב חיוני לעמידות הלאומית שלנו בחירום ובשגרה, ועל כן יש לפעול לחיזוק מעמדו של השלטון המקומי. אולם, כל עוד השלטון המרכזי מרכז בידיו מנעד רחב כל כך של סמכויות ומשאבים, קשרי ממשל טובים הם המפתח ליצירת ערוצי תקשורת חיוניים בין רובדי השלטון. תפקידנו במרכז השלטון המקומי הוא להעמיק את שיתוף הפעולה בין רובדי השלטון ולבנות תשתית של הידברות והבנה. קשר הדוק ושיתוף פעולה עם משרדי הממשלה מאפשר לגייס משאבים, למצוא פתרונות יצירתיים ולתאם מהלכים בזמן אמת. זו השליחות שלשמה הגעתי, ואני גאה על כך יום-יום. |